בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חפירה ארכיאולוגית נטו, בלי פוליטיקה

תלמידי בית הספר בי-ם חברו לפרויקט ארכיאולוגי שבו הם חופרים בבור מים. הממצאים, חלקם בני אלף שנה וחלקם בני עשור, זוכים כולם ליחס שווה

41תגובות

פעמיים השתתף הארכיאולוג גדעון סולימני בחפירות ארכיאולוגיות באזור גן העצמאות בירושלים. בפעם הראשונה, ב-2005, היתה זו חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות באתר שבו מוקם בימים אלו מוזיאון הסובלנות. לימים הפכה החפירה לשנויה במחלוקת בשל הכמות הגדולה של עצמות אדם שנמצאו במקום, שרידי בית הקברות המוסלמי הגדול של ירושלים. סולימני שהסתכסך עם מנהליו עזב בטריקת דלת את רשות העתיקות ויצא נגד הקמת המוזיאון והמשך החפירות.

בימים אלה, כשהמוזיאון כבר הולך ונבנה, שב סולימני לגן. הוא חופר במרחק 50 מטרים מאתר העבודות של המוזיאון, רק שהפעם מדובר בחפירה שונה לגמרי. שותפיו לחפירה הם בני נוער - תלמידי בית הספר הניסויי השוכן בסמוך והממצאים כוללים מלבד עצמות וחרסים עתיקים גם צלחות פלסטיק ותעודות זהות אבודות מהשנים האחרונות. מטרת החפירה היא מדעית בדיוק כשם שהיא חינוכית והחופרים במקרה הזה מתייחסים לממצאים מלפני 1,000 שנה ומלפני עשור באותה מידה של רצינות.

החפירה הקהילתית-חינוכית הזו מתבצעת בתוך בור מים עתיק וגדול ששוכן בלב המדשאות של גן העצמאות. את החפירה יזם ארגון הסביבה "ידידי כדור הארץ" שרתם לכך ארכיאולוגים מארגון "עמק שווה" - העוסק לרוב במתיחת ביקורת על רתימת הארכיאולוגיה לצרכים פוליטיים. הפעילות הפחות מוכרת של "עמק שווה" היא החפירות הקהילתיות שנועדו לחשוף את הציבור באופן בלתי אמצעי לארכיאולוגיה על ידי חפירה עממית בסביבה הקרובה. "אנחנו עושים את זה בלי יותר מדי פילוסופיה ופוליטיקה", אומר הארכיאולוג יוני מזרחי, שותפו של סולימני לחפירה, "כדי להראות שאפשר ליהנות מארכיאולוגיה גם בלי מלכים וכיבושים".

בור המים נבנה להערכת מזרחי בתקופה המוסלמית, שהחלה במאה ה-7 לספירה, ואולי אף לאחר מכן, בתקופה העותומנית. קודם לכן היתה במקום מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, שנחפרה והורחבה וקירותיה טויחו כדי להתאים אותה לאגירת מים. אגף הגננות של עיריית ירושלים התקין בבור מעקה, הילדים קיבלו קסדות עבודה צהובות והחלו בחפירת הבור. בכל יום בשבוע האחרון הוכנסה לבור המים הגדול כיתה אחרת מבית הספר. הילדים, חבושי קסדות צהובות, חפרו בנחישות באדמה הדחופה, חושפים אט אט את רצפת הבור.

הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו עד כה לא יפתחו מהדורות חדשות, אך הם מעלים את השאלה "מהי ארכיאולוגיה?" והיכן עובר הגבול בין חיי היום יום לבין העבר. הממצאים החשובים ביותר מבחינה ארכיאולוגית הם כותרת חצובה באבן, ככל הנראה של מבנה מפואר, שהובאה לבור כשימוש משני. נוסף על כך נמצאו כמה לבני שיש גדולים, ששימשו אולי לסגירת פתח קבורה. גם מסמר עתיק ואוסף חרסים קטן נמצאו על ידי הילדים. אחד מהם שאותר אתמול אף מעוטר בצבע. על פי סוג הקרמיקה והצבע, מעריך מזרחי כי הקרמיקה יוצרה בתקופה המוסלמית.

חלק גדול מהממצאים היו מושלכים לפח בכל חפירה אחרת אולם בחפירה הנוכחית מתייחסים אליהם בכבוד. בין היתר נמצאו ארנקים ותעודות זהות, שכנראה נשדדו מבעליהם, מטבעות ישראלים מהמאה הקודמת - לירה, שקל ישן - צלחות פלסטיק ופיסות זכוכית.

ממערות הקבורה ועד לתעודת הזהות, הבור מספר את הסיפור של המרחב שמעליו. "התלמידים לומדים שהאזור הזה שימש בעבר לחקלאות, ואחר כך לקבורה ואז כבור מים, וכשהצרכים משתנים הוא הופך לבור זבל", אמרה גילת ברתנא, מ"ידידי כדור הארץ". אחת השאלות שמעסיקות את התלמידים היא מה ייעשה עם הבור כשתסתיים החפירה, אם לנסות ולהשמיש את בור המים או לנצל את המקום למשהו אחר - אתר תיירות היסטורי או אפילו חלל לאמנות או למוסיקה.

אתמול עבדו בבור תלמידי כיתה ח' 1 שישבו על רצפת הבור וחפרו בה בשקדנות. בכל כמה דקות הם הזעיקו את מזרחי בתקווה שפיסת החרס או הפלסטיק שנשלפה מהאדמה הלחה שבידם היא בעלת חשיבות. "זה כיף כי אתה לא יודע מה אתה הולך למצוא", הסביר רועי פרל, אחד התלמידים. "הרעיון הוא לחבר את התלמידים למרחב הזה בצורה שונה, הגן שהיה עוין בעיניהם הפך למקום שמתחבר אליהם", מוסיף מזרחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו