בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכר את הרכיכה

3תגובות

הרכיכות, יחסית למינים אחרים של בעלי חיים, אינן זוכות להערכה ציבורית רבה. ספר חדש, המציג את הרכיכות שלחופי ישראל ואת האיומים עליהן, מנסה לתקן את המצב

השבוע צוין ברחבי העולם יום המגוון הביולוגי הבינלאומי, וזאת הזדמנות להזכיר את המגוון הקיים בישראל וחופיה. מדובר בארץ קטנה, אבל יש בה מצאי עשיר של בעלי חיים. מקום חשוב תופסות הרכיכות, שאינן זוכות משום מה להערכה ציבורית שלה הן ראויות. זה הרגע הנכון להתריע על הסכנות הסביבתיות המאיימות עליהן ועל שכניהן בים.

ניתן היום להכיר היטב ומקרוב את עולם הרכיכות הודות לספר חדש של פרופ' יוסף הלר מהאוניברסיטה העברית. הספר, "רכיכות הים של ארץ ישראל" בהוצאת "אלון ספר", מתאר בפירוט את עולמם של יצורים אלה בעזרת איורים של טוביה קורץ.

מדענים תיעדו עד עתה כ-1,400 מינים של רכיכות בחופי הים התיכון ומפרץ אילת. יש מיני רכיכות, שלכאורה אין דמיון רב ביניהן, כמו צדפות ודיונונים. אך כפי שמציין פרופ' הלר, לכל הרכיכות תכונות משותפות, המבדילות אותן משאר בעלי החיים. תכונות אלה כוללות בין היתר סימטרייה ייחודית, שלב עוברי הנקרא בשם "מפרשית", קליפת מגן (קונכייה) ואיברי אכילה ועיכול ייחודיים.

מתוך הספר של יוסף הלר. איור: טוביה קורץ

עיקר פרסומן של הרכיכות בא להן מהקונכייה העוטפת רבות מהן ומגינה עליהן מפני טורפים. הלר מציין, שהקונכייה מתחילה להיווצר כבר בשלב החיים העוברי, והיא מורכבת מגיר וסיבי חלבון. כאשר הרכיכה מתבגרת היא מפסיקה לגדול, וכך גם הקונכייה.

לרכיכות אורח חיים מרתק ומגוון עשיר של שיטות הסתגלות לתנאי הים. "בחופי הים של ישראל יש סוגי חלזונות הלוחכים אצות, בצד סוגים הפורסים רשתות ענק ללכידת יצורים זעירים, וסוגים אחרים הנועצים פגיונות רוויי ארס בגופם של דגים", כותב הלר. יש רכיכות שלמדו לנצל את אנרגיית השמש, וכאלה שנהפכו לטפילות על עור של דגים או בתוך הגוף של קיפודי ים. גם הצדפות הן רכיכות, ובהן כאלה המחטטות בקרקעית הים בחיפוש חומרי רקב וכאלה המכרסמות בגזעי עצים וניזונות מהתאית (צלולוזה) הנמצאת בהם.

אחת הרכיכות המפוארות ביותר היא "השופינית הפעורה", בעלת משושים בצבע כתום עז. השופינית הפעורה מאכלסת מאורות בקרקעית הים, והיא בונה בהן קן העשוי קורי בוץ.

גם תמנונים ודיונונים נמנים עם הרכיכות, אך קונכייתם היא פנימית, או חסרה. הם שוחים בתנועה סילונית, מחליפים את צבעיהם ולוכדים טרף כמו סרטן באמצעות זרועות ארוכות הנעות במהירות עצומה. החרוט המסוכן, מין של חילזון טורף, טורף דגים באמצעות צלצל ארס שהוא נועץ בגוף קורבנו.

עולם הרכיכות באזורנו עובר תהפוכות מסוכנות בשנים האחרונות, שהן תוצאה ישירה של פעילות האדם. אחד האיומים, שהוא בלתי הפיך, הוא פלישת מינים זרים של רכיכות. רבים מהם הגיעו לים התיכון לאחר פתיחת תעלת סואץ, תהליך פלישה שהואץ מאוד בעשורים האחרונים. עד כה תועדו כ-90 מינים זרים של רכיכות, כ-7% מכלל מיני הרכיכות בים. קיים חשש, שמינים אלה ידחקו את המינים המקומיים בתחרות על מקום בבתי הגידול.

אחד מראשוני המהגרים היה המין "מגדלון צנום", שביסס את אחיזתו מול חופי ישראל ולבנון כבר לפני 70 שנה. באזור זה נמצא מין ים תיכוני ששמו "מגדלון הסלעים". המגדלון הצנום מצליח להתנחל בבתי גידול נרחבים ודוחק מהם את המגדלון המקומי. אין כמובן שום דרך לעכב את התפשטותו ולדחוק אותו בחזרה לים שממנו הגיע.

מחקרים של ד"ר גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים הראו בשנים האחרונות, שמגמת פלישת המינים הזרים נמשכת גם היום. ד"ר רילוב תיעד מין של רכיכה, שרק לפני שש שנים נצפה בטורקיה וכיום כבר נמצא במספרים גדולים בחופי הים התיכון של ישראל.

בנוסף לאיום המינים הזרים, הרכיכות חשופות גם לשלל האיומים הנובעים מזיהום הים שגורם האדם.

חלק מאיומים אלה הפיכים וניתנים לתיקון, כפי שהוכיח המקרה של החומר הרעיל טריבוטילטין (TBT). מדובר בחומר ששימש לצביעת כלי שיט והסרת צמדה (של הצומח הימי הדבק בגחון של ספינות ופוגע בכושר תנועתן). אחת מתוצאות הלוואי החמורות של חשיפת רכיכות לטריבוטילטין היא שיבוש המערכת ההורמונלית, המביאה לשינויים מיניים. החשיפה לחומר גרמה לכך, שאצל נקבות התפתח איבר מין זכרי, מה שפוגע ביכולת ההתרבות. בשלב מאוחר יותר גילו מדענים, שהחשיפה לחומר הרעיל גורמת לשינוי מוחלט של מין אצל רכיכות.

המענה שנמצא לבעיה זו הוא הטלת איסור על השימוש בחומר הרעיל ומציאת תחליפים רעילים פחות. יש לציין, שישראל היתה מהמובילות של מהלך זה, כל זאת לאחר שאנשי המשרד להגנת הסביבה הבינו את ההשפעות הסביבתיות שיש לשימוש בטריבוטילטין. פרופ' הלר מציין, שהזיהום בחומר זה היה כה רב, עד שהוא גרם לפגיעה חמורה באוכלוסיית המין "ארגמון קהה קוצים". הנקבות של מין זה נהפכו לעקרות בעקבות החשיפה לחומר הרעיל. לאחר שהן ימותו, לא יהיו עוד ארגמונים בחופי ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו