בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

18 שנה אחרי חוק צער בעלי חיים, החיות עדיין מופקרות

בדו"ח של אנונימוס נכתב כי הוקפא הטיפול בתקנות של משרד החקלאות, בין היתר בדבר אופן המתת בעלי חיים. משרד החקלאות: עבודת החקיקה מורכבת

81תגובות

חיות המשק בישראל מופקרות לגורלן, ומשרד החקלאות מתחמק מחובתו להגן עליהן - כך קובע דו"ח של עמותת אנונימוס, שמצביע על כך ש-18 שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי חיים, לא חל שינוי של ממש בהגנה על בעלי החיים בישראל.

הדו"ח, שמתפרסם לראשונה ב"הארץ", קובע כי נכון להיום נמנע המשרד לחלוטין מלעסוק בתקנות להגנה על תרנגולים ותרנגולות בלולים תעשייתיים לייצור בשר עוף והודו, בתקנות להחזקת פרות בתעשיית החלב והבקר, וכן בתקנות להחזקת דגים. במקביל, נכתב בדו"ח, הוקפא הטיפול בתקנות של משרד החקלאות, בין היתר בדבר אופן המתת בעלי חיים, הגנה על חזירים במשקים, החזקת תרנגולות, ותקנות הקובעות כללים להטלת מום בבעלי חיים.

"המאמץ העיקרי שמשקיע משרד החקלאות בתחום אינו באכיפת החוק, אלא בהתחמקות שיטתית מחובתו לאכוף את החוק ולהגן על בעלי החיים בישראל מפני התעללות, התאכזרות ועינוי", קובעים מחברי הדו"ח, ומציינים כי "ראש וראשון לגורמים למצב עגום זה הוא נטייתו המובנית של משרד החקלאות לייצג חקלאים ותעשיינים חקלאיים".

עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

מחברי הדו"ח, רעות הורן, חגי כהן ואריאל צבל, קוראים להעביר את האחריות ליישום החוק למשרד ממשלתי אחר, כגון המשרד להגנת הסביבה. לדבריהם, משרד החקלאות נקט צעדים להגנת בעלי חיים "רק תחת לחצים כבדים מצד הציבור והתקשורת, או הכנסת ובתי המשפט", ונכון להיום קיימות תקנות נקודתיות בלבד, בין השאר להחזקת עגלי חלב, להחזקת בעלי חיים למטרות לא-חקלאיות ולהובלת בהמות ועופות.

הדו"ח סוקר את השתלשלות העניינים מאז נחקק חוק צער בעלי חיים ב-1994, כאשר בחמש השנים שלאחר מכן, מסתבר, לא הותקנו לו כלל תקנות. מצב זה הוביל את יוזם החוק, ח"כ אברהם פורז, להגיש ב-1999 עתירה לבג"ץ בדרישה להורות למשרד החקלאות להתקין תקנות. בעקבות הגשת העתירה והדיונים בבג"ץ הוקמו ועדות אשר גיבשו טיוטות לתקנות. ואולם מאז 2003 ועד היום אושר מספר קטן בלבד של קובצי תקנות, וסוגיות משמעותיות לא זכו למענה.

כך למשל, כבר לפני 9 שנים אישרה הכנסת תקנות למניעת סבל בהמתת בעלי חיים, שאוסרות הרג בגסיסה אטית של בעלי חיים - ואולם מאז לא חתם עליהן אף אחד משרי החקלאות והן לא נכנסו לתוקף. מחברי הדו"ח מציינים כי מדי שנה מומתים באופן אכזרי כ-4.5 מיליון אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים. "די בכך שמשאירים אותם במכלי אשפה ללא מזון ומים כדי שיגססו לאטם עד מוות", הם כותבים ומציינים כי קיימות חלופות לעניין, בהן מכונה המחשמלת למוות את האפרוח בתוך שנייה אחת. המחברים מציינים כי שרת החקלאות הנוכחית, אורית נוקד, הביעה נכונות לקדם חתימה על התקנות, אך מהלך זה טרם יצא אל הפועל.

הנצחת המצב הקיים

גם באשר לתקנות הנוגעות להטלת מום בבעלי חיים, הם קובעים, לא חלה כל התקדמות. נוסח ראשון של התקנות גובש כבר לפני 10 שנים - וגם זאת רק לאחר חשיפה בתוכנית התחקירים "כלבוטק", שהציגה תמונות של קבלנים מכים פרות וגודעים את הקרניים שלהן על ידי הצמדת מלחם מתכת לוהט לראשיהן - ואולם אלו הוקפאו.

יתר על כן, לדברי המחברים, התקנות - שנועדו למנוע שלל תופעות שכיחות במשקים החקלאיים ובהן קטימת מקור של תרנגולות וחיתוך שיניים וזנב של חזירים - נוסחו באופן שנועד למעשה לעגן את המצב הקיים במשקים החקלאיים, ולא לצמצם את הפגיעה בבעלי החיים. כך או כך, נכון להיום, טיוטת התקנות מופיעה באתר השירותים הווטרינריים בקובץ הנחיות שהועלה בשנת 2007. מחברי הדו"ח מדגישים כי במצב הקיים תקנות אלה נעדרות תוקף חוקי ולמעשה איש אינו אוכף אותן.

סוגיה נוספת שלגביה התקיימו בשנים האחרונות דיונים רבים היא התקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. לפני 5 שנים החליטה הממשלה להקצות 350 מיליון שקלים לרפורמה בתעשיית הביצים, ואולם בעקבות עתירת אנונימוס, הורה בג"ץ להקפיא את הרפורמה עד להתקנת תקנות שיגדירו תנאים בסיסיים להחזקת תרנגולות.

משרד החקלאות הציע לפיכך לקבוע תקן המקצה כלוב בגודל 750 סמ"ר בלבד (כגודלו של דף A4) לכל תרנגולת - תקן הנמוך מזה הנהוג באיחוד האירופי - ואולם עד כה כשל בכל אחת מ-7 הפעמים שבה ניסה לאשר את התקנות בוועדת החינוך של הכנסת. ארגוני בעלי החיים תובעים להקים כלובי מעוף פתוחים, אשר לטענתם אינם יקרים יותר, ולכל הפחות להוסיף לכלובי הסוללה אביזרים דוגמת תאי הטלה ומוטות עמידה, בהתאם לתקן האירופי.

עוד עניין שהתגלגל לפתחו של בית המשפט הוא התקנת תקנות להחזקת חזירים במשקים. בישראל, מציינים מחברי הדו"ח, נשחטים מדי שנה כ-200 אלף חזירים. "מדובר באחת מהתעשיות האכזריות ביותר, אשר כולאת חזירות במשך חודשים ברציפות ב'תאי הריון' וב'תאי הנקה' לסירוגין - מתקנים שאינם מאפשרים תנועה, לעתים מונעים עמידה, וכופים ניוון מתסכל על יצור אינטליגנטי וחברתי לא פחות מכלב", כתבו בדו"ח וציינו כי החזירים המיועדים לשחיטה מוחזקים בצפיפות קיצונית.

לטענת אנונימוס, ההמלצות שגיבשה ועדת משרד החקלאות לתקנות בעניין, לפני 9 שנים - נועדו רק לעגן את המצב הקיים. מאז לא קודם נוסח אחר, והחודש עתרה אנונימוס לבג"ץ בעניין זה.

יוזם חוק צער בעלי חיים, השר וח"כ לשעבר אברהם פורז, אומר כי "מאז שהחוק נחקק יש שיפור גדול, אי אפשר להגיד שלא הושג כלום - אבל לא הושג מספיק". פורז הצטרף למסקנות הדו"ח והפנה אצבע מאשימה למשרד החקלאות. "משרד החקלאות במשך כל השנים היה נתון ללחצי החקלאים ונכנע להם. אני כבר אמרתי בעבר שזה לא משרד החקלאות זה משרד החקלאים. את החקלאים מעניין רק איך מרוויחים יותר. זכויות בעלי חיים לא מעניינות אותם בכלל", אומר פורז. "העובדה שעד היום לא כל התקנות נמצאות, זה כשלעצמו מעיד על זה שמשהו פה לא עובד".

את העתירה שהגיש נגד ההתמהמהות בעניין ב-1999 בעת שהיה חבר כנסת, נאלץ פורז למשוך בחזרה ב-2003, עם מינויו לשר הפנים, לאחר שהוסבר לו כי שר לא יכול לעתור נגד הממשלה שבה הוא חבר. עם זאת, לדברי פורז, דווקא בעת האחרונה, מאז מונתה אורית נוקד לשרת החקלאות, ניכרים סימני שינוי. "יש התקדמות גדולה. אורית נוקד והיא בעניין הזה הרבה יותר טובה מכל קודמיה".

סחבת וחוסר כח אדם

ד"ר נירית צפורי-ברקי, הממונה על פי חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, מסכימה כי החקיקה אינה משביעת רצון, אך לדבריה התמונה קודרת פחות מזו שמצטיירת בדו"ח. היא הסבירה כי התקנת התקנות מתעכבת שנים בשל היעדר כוח אדם וקושי לגבש הסכמות בין הארגונים למען בעלי החיים, הגורמים המקצועיים והחקלאים.

היא מוסיפה כי גם היעדר תקציבים לביצוע רפורמות בענף הלול ובמשק החזירים למשל, מקשה על התקנת תקנות שיבטיחו הגנה על בעלי החיים, אך גם לא יובילו לפגיעה כלכלית אנושה בחקלאים. "גם במצבת כוח האדם הקיימת, נעשו ונעשות פעולות רבות לקידום החקיקה ולאכיפת החוק - שלא יצטייר שבמשרד החקלאות יושבים רגל על רגל ולא עושים דבר, כי זה פשוט לא נכון", היא מדגישה.

משרד החקלאות מסר בתגובה כי עבודת החקיקה בנושא ההגנה על בעלי חיים מורכבת ומצריכה היערכות רחבה, ולכן אורכת זמן רב. הם ציינו כי עד היום הותקנו במסגרת חוק צער בעלי חיים תקנות רבות, בהן להובלת בהמות ועופות, להחזקת עגלי חלב, להצגות ותחרויות של בעלי חיים ועוד. "חלק נרחב של חוק ותקנות צער בעלי חיים הוסבו בשנת 2010 לעבירות מינהליות, מה שיצר שינוי מהותי בכל תהליך האכיפה של החוק, שהפכה למהירה, יעילה ומרתיעה יותר".

כן ציינו כי בשנה האחרונה נמשכה העבודה על כתיבת תקנות צער בעלי חיים הובלת עופות, החזקת מטילות, המתת אפרוחים והחזקת חזירים - ואלו יותקנו במסגרת קידום רפורמה בענף החזירים, אשר לאחרונה הוקם צוות בין-משרדי לשם קידומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו