בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליקוי נדיר: כוכב הלכת נוגה יחלוף מחר על פני השמש

ביום רביעי בבוקר ייראה נגה כעיגול קטן על פני השמש מיד לאחר הזריחה, במשך 6 שעות. הפעם הבאה שהאירוע יתרחש, בשנת 2117

15תגובות

ביום רביעי בבוקר, מיד לאחר הזריחה, ניתן יהיה לראות מישראל את מעבר כוכב הלכת נוגה על פני השמש. האירוע האסטרונומי הנדיר הזה מתרחש פעמיים מדי כ-120 שנה, בפערים נשנים של כ-8 שנים ו-115 שנים בין האירועים השונים. האירוע האחרון התרחש ב-2004, והפעם הבאה שניתן יהיה לראותו תהיה רק ב-2117.

כפי שמדי פעם חולף הירח על פני השמש ויוצר את תופעת ליקוי החמה, כך צפוי לקרות ברביעי בבוקר עם נוגה. אך בניגוד לירח, כוכב הלכת המרוחק יכסה רק שטח זעיר מפני השמש, והוא צפוי להיראות כעיגול קטן ושחור על רקע הכוכב הבוער.

המעבר של נוגה על פני השמש אטי למדי, והוא יימשך יותר משש שעות. אבל בעוד שהאירוע ייראה במלואו באזור האוקיינוס השקט וצפון מזרח אסיה, בישראל הוא ייראה רק עם עליית החמה מ-5:33 בבוקר עד 7:56.

אי-פי

אסטרונומים מזהירים שאין לצפות בשמש באופן ישיר בשום אופן, לא בעין בלתי מזוינת, וקל וחומר שלא במשקפת או טלסקופ. הדבר עלול לגרום לעיוורון. "אפשר לצפות במעבר נוגה רק עם מסנן שמש מיוחד או עם משקפי ליקוי", אומר אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע; "אסור בתכלית להסתכל על השמש ללא הציוד המתאים. זה באמת יכול להסתיים בעיוורון, בוודאי אם משתמשים במכשיר אופטי כמו טלסקופ שרק יגביר את הנזק". גם בפילם מסוכן להשתמש, מסביר מנוליס.

ניתן להשתתף בתצפית של מצפה הכוכבים בגבעתיים החל מ-6:30, בהדרכת מתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה. האירוע יצולם על ידי הטלסקופ הגדול של המצפה, ובמקום ייפרשו טלסקופים פרטיים עם מסנני שמש. גם במצפה הכוכבים במכון ויצמן למדע תתקיים באותו הזמן תצפית באזור אולם אבנר, והחל מ-7:30 גם תינתן הרצאה בנושא. האירוע כולו יועבר בשידור חי באתר של המכון. באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ניתן למצוא רשימה של נקודות תצפית נוספות ברחבי ישראל.

לדברי מנוליס, המעבר של נוגה על פני השמש מתרחש בפערים נשנים של כ-8 שנים ו-115 שנה בין האירועים השונים. "כוכב הלכת נוגה לא מקיף את השמש באותה זווית שבה כוכבי הלכת מקיפים את השמש, אלא בזווית מסוימת שגורמת לו לעבור על פני השמש באופן נדיר יחסית", הוא מסביר. "המעברים של כוכב הלכת חמה, למשל, הרבה יותר תכופים, אבל גודל הזווית שלו הרבה יותר קטן מנוגה כי הוא קטן יותר וגם רחוק יותר מאיתנו".

במאות השנים האחרונות היו לתצפית על המעבר של נוגה על פני השמש תפקיד חשוב בחישוב הממדים של מערכת השמש. בסוף המאה ה-17 העלה אדמונד היילי את ההצעה למדוד את מעבר נוגה מנקודות שונות על פני כדור הארץ וכך לחשב את מרחקו, בשיטה הידועה כפרלקסה (היסט). "היתה סאגה שלמה של טעויות", מספר מנוליס: "התברר שהתצפית לוקה בהרבה בעיות כי קשה לדעת מתי בדיוק נוגה נכנסת ויוצאת משטח השמש. היה צריך להמתין למאה ה-19 כדי למדוד את זה בצורה מדויקת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו