בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התוכנית לניקוי נחל הקישון

הקרקע המזוהמת תהפוך לפארק

ניקוי הקרקעית שייצא בקרוב לדרך הוא חלק מפרויקט רחב לשיקום הנחל. התוכנית מעוררת ביקורת מצד מומחים הטוענים כי היא בזבזנית

10תגובות

המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז של נחל הקישון הודיעו אתמול שפורסמו מכרזים לביצוע עבודות לניקוי קרקעית הנחל, ולהקמת פארק שישרת את תושבי חיפה והסביבה. אם לא יהיו עיכובים בירוקרטיים או כספיים, יתחילו בתוך כמה חודשים, לאחר סיום הליכי המכרז, עבודות העפר שישנו את פני הנחל לחלוטין. כלים הנדסיים גדולים ייכנסו אל הנחל כדי לייבש קטע באורך של קרוב לקילומטר הצמוד לבתי הזיקוק. לאחר מכן ייחפר קטע חדש של הנחל שכבר זכה לשם "הנפתול" (מלשון פיתול), בשטח מדרום לו. הוא יחובר בהמשך אל מורד הנחל.

העבודות נועדו לסלול את הדרך לשלב הבא במיזם, שבו יוכנסו לנחל כלי שיט עם אמצעי חפירה. הם יוציאו שכבה של קרקעית הנחל בעובי שני מטרים וחצי המוגדרת מזוהמת. עבודות אלה יתבצעו לאורך שבעה קילומטרים מהנחל, ויפורסם מכרז בינלאומי לבחירת חברה המבצעת.

הקרקעית המזוהמת תועבר לשטח של כמאתיים דונם במקום שבו יובש הנחל. באזור זה יוכנו יריעות פלסטיק מיוחדות שאמורות ליצור איטום ולמנוע חלחול זיהום מהקרקעית רוויית הנוזלים אל הקרקע. לאחר מכן תעבור קרקעית זו תהליכים של ייבוש ופירוק באמצעות חיידקים וערבוב עם חומרים שונים. אז, היא תשמש מצע בשטח המיועד להפוך לפארק.

"הפרויקט הזה יעשה טוב לנחל כי זה ינקה אותו מהזיהום שיש בקרקעיתו", הסבירה אתמול מנכ"ל רשות נחל קישון, שרון ניסים, "תועלת נוספת תהיה שהנפתול משחזר כמעט במדויק את תוואי הנחל כפי שהיה באזור בשנות השלושים של המאה שעברה".

נחל הקישון זכה במשך שנים רבות לתואר "הנחל המזוהם בישראל". הגורם העיקרי לכך הוא שלאורך תקופה ארוכה הוזרמו אליו שפכים תעשייתיים ועירוניים שהכילו בין היתר מוצרי נפט, דשנים ומתכות כבדות. רק לפני כשני עשורים החלו המפעלים להקים מתקנים חדישים לטיהור השפכים. חלק מהחומרים המזהמים הללו שקעו בקרקעית הנחל. בשנת 1992 בוצעו בקישון עבודות ניקוז וחלק גדול מהקרקעית הוצא לבריכות הסמוכות לנחל, אולם עדיין נותרה בו שכבה מזוהמת. בפרויקט הנוכחי הוחלט לטפל גם בקרקעית שנאספה לפני כעשרים שנה.

פרויקט ניקוי הקרקעית מתבצע לפי החלטת ממשלה שקידם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ועלותו מוערכת ב-220 מיליון שקלים. הסכום יבוא מתקציבי הממשלה והרשויות המקומיות באזור, וקרוב למחציתו ממפעלים הנמצאים ליד הנחל ובהם בתי הזיקוק ומפעל חיפה כימיקלים.

כמה מומחים בתחום איכות הסביבה, ובהם ד"ר פנחס פיין ופרופ' אורי מינגלגרין מהמינהלה למחקר חקלאי, מתחו ביקורת על התוכנית. הם טענו שרמת הזיהום בקרקעית אינה מצדיקה פרויקט יקר כל כך, וכי ניתן להסתפק בטיפול בסיסי יותר בקרקעית או אף לשקול את הטמנתה באתרי פסולת. במשרד להגנת הסביבה דחו את הביקורת וטענו שמצב הקרקעית מחייב טיפול.

ניקוי הקרקעית הוא רק חלק מפרויקט רחב יותר שאמור להביא לשיקום הקישון. "כדי לשקם את הנחל אנחנו זקוקים להפסיק הזרמת מים מזוהמים, לדאוג לאספקת מים נקיים ולנקות את הקרקעית", ציינה ניסים, "יש כבר תוכנית להזרים לקישון מדי שנה יותר מארבעה מיליון מטרים מעוקבים של מים מקידוחי מי תהום שבהם לא נעשה כיום שימוש".

המפעלים הפחיתו הזיהום, ועולם החי בקישון מתאושש

עולם החי של נחל הקישון, שנמחק כמעט לחלוטין בעקבות כמות המזהמים הגדולה שהוזרמה אליו, הולך ומתאושש באטיות. מפעלי התעשייה הפחיתו בשנים האחרונות את הזיהום, אך מצב הנחל מוסיף להיות בעייתי לצמחים ובעלי חיים. לפי דו"ח של רשות הנחל המסכם את שנת 2011, יש חריגות מתקן איכות המים שנקבעה לנחל. כתוצאה מזרימת חומרי דשן הנמצאים בשפכים הוא מצוי רוב השנה במצב הגורם להתפתחות אצות, וכך ריכוזי החמצן במים יורדים ולבעלי חיים קשה להתקיים. זיהומים חריגים כתוצאה מתקלות במתקני טיהור שפכים מדרדרים את המצב שוב ושוב.

באחרונה אותרו בנחל כעשרים מיני דגים ועשרות מיני ציפורים. אחד הגילויים המשמחים במיוחד היה קנים של צב רך, בעל חיים שנכחד ממרבית הנחלים באזור החוף. לפי התוכנית של רשות נחל הקישון, ייעשו בעתיד מאמצים להשיב לנחל עוד פרטים של הצב הרך ואולי גם לשחרר פרטים של מין נדיר של דג שחי בנחל בעבר. מקום מיוחד בתוכניות השיקום שמור גם לקטע הנחל שייחפר בקרוב במסגרת תוכנית ניקוי הקרקעית. לפי עצת אקולוגים, מתכוונת רשות הנחל לתכנן את הקטע הזה באופן שיאפשר שחזור ושיקום של המערכת האקולוגית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו