בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אמר השומר לפלפל?

מחקר גילה שגם לצמחים יש רגישות לקולות

זרעי פלפל שהונחו ליד עציץ שומר חשו בתחרות ונבטו בקצב מהיר מהרגיל. החוקרים משערים שגלי קול שהועברו מהשומר לפלפל זירזו את קצב הנביטה

19תגובות

לצמחים יש רגישות לקולות וככל הנראה גם יכולת תקשורת באמצעות אותות קוליים, כך עולה ממחקר שערכו חוקרים איטלקים ואוסטרלים שבחן את דרכי התקשורת בין הפלפל לשומר. צמח השומר מסוגל להפריש אותות כימיים חזקים, המונעים את צמיחתם של זנים אחרים ואף הורגים אותם.

בעשורים האחרונים ידוע כי תקשורת בין צמחים יכולה להתקיים במספר צורות, בהן העברת מסרים דרך השורשים או דרך חלקי הצמח העליונים, באמצעות קולטנים המקבלים חומרים אורגניים זעירים שמפרישים צמחים אחרים לחלל האוויר. תכונה זו מאפשרת לצמחים לזהות "קרובי משפחה" שלהם. מחקרים שנערכו בנושא הראו כי במקרים בהם הצמחים נאכלים על ידי אוכלי עשב, חלקם מסוגלים להפריש חומרים כימיים שצמחים הנמצאים בקרבתם קולטים ומפרשים כהתרעה. מלבד זאת, ידוע שקולטני האור של הצמח מסוגלים לזהות אורכי גל משתנים של אור חוזר מצמחים שכנים, מה שמספק לו מידע על סביבתו הקרובה ועל מתחרים פוטנציאליים. 

במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו באתר המדע PLoS ONE, הוצב התקן ובתוכו גליל שקוף עם עציץ שומר, וסביבו צלחות פטרי עם זרעים ונבטים של פלפל. השפעות הגומלין של הצמחים נבדקו בשני מצבים: במצב אחד, הגליל שכיסה את השומר נותר פתוח, כך שהצמח היה מסוגל להפיץ אותות כימיים, ובמצב השני הגליל נאטם הרמטית, כך שנחסמה האפשרות לקיום תקשורת כימית. בחלקו הראשון של הניסוי נותר עציץ השומר גלוי מול הפלפל, כך שהשומר היה מסוגל לשלוט בכמות האור החוזר שהוקצתה לפלפלים. בחלק השני, הקופסה החיצונית נשארה ריקה לצורך בקרה. בחלק נוסף הונח על הקופסה כיסוי שחור שנועד לחסום כל תקשורת באמצעות אור, בעוד שעציץ השומר נשאר בפנים. בחלק הרביעי והאחרון, הקופסה עמדה מכוסה אך ריקה, כדי שניתן יהיה לאמוד את השפעת הכיסוי השחור עצמו.

הממצא המפתיע ביותר שחשף הניסוי הוא שזרעי ונבטי הפלפל הגיבו בצורה שונה כשעציץ השומר היה בתוך הקופסה המכוסה, לעומת המצב בו היא נשארת ריקה. כשהגליל עם השומר עמד כשהוא סגור הרמטית ומכוסה בד שחור, זרעי הפלפל שסביבו מיהרו לנבוט והשתילים שהתקבלו היו גדולים יחסית, מה שמצביע על דפוס התנהגות קלאסי של צמח הנמצא בתחרות. לעומת זאת, כשהקופסה המכוסה והסגורה עמדה ריקה, נביטת הזרעים וקצב הצמיחה של שתילי הפלפל היו רגילים. לכך ניתן לספק שני הסברים. הראשון גורס כי ייתכן שבהצבת התקן הניסוי נפל פגם, כך שאותות כימיים עברו בכל זאת בין הצמחים. ההסבר השני מניח כי יש דרך תקשורת כלשהי בין הצמחים.

במסקנות הניסוי העלו החוקרים שתי השערות הנוגעות להסבר השני. הראשונה גורסת כי הצמחים ניחנו ברגישות לשדה המגנטי של כדור הארץ, וייתכן שהם מסוגלים לחוש שדה מגנטי חלש כגון זה של צמח השומר החבוי. השנייה, שנחשבת למועדפת בקרב החוקרים, מניחה שלצמחים יש רגישות לקול. המדענים סבורים זה מכבר כי צמחים מפיקים קולות שלא מסתכמים רק בחריקות וברעשים, וכך עולה השאלה אם בצמחים קיים מנגנון לקליטת הקולות. אם הפלפל אכן קלט גלי קול שהפיק השומר, וכתוצאה מזיהוי הימצאותו של המתחרה החיש לפתע את צמיחתו, הרי שמדובר בנדבך חשוב בחקר הצומח.

צפו בתחרות בין צמחים בג'ונגל כפי שתועדה ב-BBC

זירוז הצמיחה הפתאומי של הפלפלים נועד ככל הנראה לתת מענה מקדים להפרשה הכימית של מדכאי הצמיחה של השומר. נושא הקול בצמחים (ביו-אקוסטיקה) לא נחקר לעומקו, אך צפויות התפתחויות בתחום, בייחוד בעקבות מחקר שנערך במארס האחרון בהובלת הצוות שערך את המחקר הנוכחי. המחקר, שפורסם בכתב העת Trends in Plant Science, הראה כי שורשי תירס צעיר שגודל במים נטו בבירור לעבר צליל מתמשך, שהושמע בין תחום התדרים 300-200 הרץ.

בניסוי אחר הנוגע לתקשורת בין צמחים, שממצאיו פורסמו לפני כשלושה חודשים ב"הארץ", נחשף צמח אפונה ליובש או מליחות. במצב חירום כזה, הצמח סוגר את עליו ובכך מונע אובדן מים. אותות שמשוחררים משורשי הצמח גורמים גם לצמחים שכנים שלא נפגעו להגיב כאילו הם עצמם נחשפו ליובש. לאחר שהמידע עבר מהצמח הפגוע לצמחים השכנים הבריאים, הם המשיכו להעביר את המידע הלאה לצמחים בריאים אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו