בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה קורה כשמיישנים יין בתוך הים

בעל יקב צרפתי הניח מיכל עם חבית יין סמוך לחוף באוקיינוס האטלנטי. ששה חודשים אחר כך הוא הופתע לקבל יין "טוב מהצפוי, עם טעם קטיפתי ועשיר"

30תגובות

בעלים של יקב צרפתי, יצרן חביות ובעל חווה לגידול צדפות ערכו ניסוי מקורי ביישון יין, כשהציבו מיכל סגור ובתוכו חבית יין בורדו בים. "לפני הכל זה סיפור על חברים", מספר ברונו למואן, יינן ותיק והבעלים של היקב Chateau Larrivet Haut-Brion שבדרום-מערב צרפת. "שיתפתי את חברי בכוונתי והם נרתמו מיד". ב-5 ליוני הציג למואן בפני עיתונאים את תוצאותיו המפתיעות של הניסוי, לאחר שהגיע למסקנה כי הן מעניינות מספיק על מנת שיצדיקו פרסום.

"שמעתי המון סיפורים על יישון בים", מסביר למואן, "בין אם על יינות ממחוז בנדול או חביות מבורדו שמגדל הגפנים לואי-גספאר ד'אסטורנל שלח להודו במאה ה-18". לדבריו, הוא נמשך לסיפורים על יינות שהשתבחו עם שובם לצרפת דרך הים. "המחשבה שעשעה וסקרנה אותי, עד שבשנת 2009 התברכנו בבציר נהדר של יינות עשירים בטאנין. החלטתי אז שהגיע הזמן לעשות עם זה משהו".

על מנת להאריך את תקופת המנוחה של היין האדום בשישה חודשים נוספים, למואן הזמין שתי חביות קטנות מפייר-גיום שיברי, הבעלים של בית המלאכה Radoux. חבית אחת עברה תהליך יישון קלאסי במרתפי היקב, בעוד שהשנייה הוטמנה בחול עתיר המינרלים של חווה לגידול צדפות הסמוכה לאגן ארקשון שבמערב צרפת. שיברי הפקיד את מלאכת ייצור החביות בידי שני אנשי מקצוע שעבדו על בנייתן במקביל, במטרה לשמור על מאפיינים זהים. משנסתיימה מלאכת ההרכבה, שני העובדים שלחו את החביות באופניים מרחק 150 ק"מ עד ביתו של למואן, שם הן מולאו ביוני 2011 ביין טוב מבציר 2009. 

אי-אף-פי

שעה שהחבית שזכתה לשם "טלוס" (על שם אלת האדמה הרומית) הושארה למנוחה ביקב, החבית השנייה, "נפטון", הועמסה על סירתו של מגדל הצדפות ג'ואל דופוש. זה האחרון מספר כי הטמין אותה "בנקודת שיא השפל" על חוף האוקיינוס האטלנטי. לצורך הגנה, המיכל נבנה מבטון והחבית נקשרה בשרשרת ברזל. "קשרנו את החבית כך שתוכל לזוז מעט ולמעשה היא הושפעה בתקופת היישון מתנודות דינאמיות של מי הים". דופוש מעריך כי החבית נותרה מחוץ למים לזמן קצר כ-25 או 30 פעמים במהלך ששת חודשי היישון.

בסוף ינואר השנה הוצאו החביות והיין הועבר למילוי בבקבוקים, הערכה על ידי טועמים ובחינת תכונותיו במעבדה מיוחדת. חבית ה"טלוס", שעברה הבשלה ויישון ביקב רגיל אמנם אכזבה מעט, אבל ה"נפטון" לעומת זאת הפתיעה לטובה. "כשטעמנו את היין הוא היה טוב בהרבה מהצפוי, עם טעם קטיפתי ועשיר", שלא היה בחבית שהושארה למנוחה במרתף, אומר למואן. טועם היינות ברנאר בורטשי מתאר את היין שהתקבל כבעל "טעם עז". 

תוצאות המעבדה הצביעו על שינויים שהתרחשו כתוצאה מאוסמוזה ביין שהונח בים לעומת זה שיושן ביקב, אף על פי שהחבית נעטפה בציפוי חסין מים, במהלך ששת חודשי היישון ירד אחוז האלכוהול בחבית הנפטון בעוד ששיעור הנתרן עלה, מה שלפי הערכות מומחים הביא לעידון של הטאנין. "בעבר נהגו הרומאים להוסיף מעט מי ים ליין", נזכר בורטשי ומוסיף "מלח ים ידוע כמחזק טעם". למואן מצידו, מקווה להמשיך ביישון הימי בעשר השנים הבאות ומדגיש: "אנחנו מעריכים היום יין טוב באופן כמעט אינסטינקטיבי, אבל צריך לראות גם לאן התחום יתפתח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו