בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסימיות ואדישות עם פתיחת הפסגה העולמית למען הסביבה

המשבר הכלכלי ואינטרסים מנוגדים מאיימים לפגוע בוועידה הבינלאומית שנפתחת היום בריו דה ז'ניירו

3תגובות

מאה ושמונה מנהיגים מרחבי העולם יבואו היום לריו דה ז'ניירו בברזיל כדי להתחיל בדיונים במסגרת ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שיימשכו בסוף השבוע. הם אמורים לאשר מסמך שיהווה מפת דרכים להתמודדות עם הבעיות הסביבתיות שמולן עומד העולם ועם הבעיות החברתיות והכלכליות הקשורות בהן.

במקום לאשר עוד אמנות בין לאומיות שמרבית המדינות מתעלמות מהן החליט האו"ם לנסות ולגבש הסכמה בין לאומית שאין לה תוקף מחייב, אך היא עשויה להניע להערכתו מהלכים לשינוי המציאות. המסמך אמור לקבוע אמצעי הגנה על משאבים כמו יערות ואוקיינוסים, אך גם לעודד "צמיחה ירוקה" שמשמעותה פיתוח כלכלי ללא פגיעה בסביבה. צמיחה כזו יכולה לסייע בפיתוח תשתיות של אנרגיה, מזון ואספקת מים.

אלא שככל שקרב מועד הדיונים המכריעים הולכות ומתמעטות הציפיות לשינוי כלשהו במדיניות הסביבתית של מדינות העולם. רבים ממנהיגי העולם הבכירים, ובהם מנהיגי ארה"ב, בריטניה וגרמניה כלל לא ישתתפו בוועידה, כך שהמשקל הפוליטי של הוועידה פוחת באופן משמעותי.

לאחר שבשנים האחרונות הובילו מנהיגי אירופה את סדר היום העולמי בדרישות להתמודדות עם בעיות כמו שינויי אקלים, הם טרודים כעת הרבה יותר במשבר הכלכלי שפוקד את היבשת. בארה"ב טרודים בבחירות לנשיאות וגם כך מדינה זו ממשיכה בקו עקבי של הימנעות ממחויבות להפחית צריכה וניצול משאבי טבע.

בשבועות האחרונים גרמו מחלוקות שונות בין מדינות לכך שמפת הדרכים הסביבתית הפכה למסמך שדליל בניסוחים ברורים בנוגע למדיניות, ולמעורפל עד כדי טשטוש בכל הקשור ליעדים שאליהם יש להגיע. מאחורי המחלוקת על הניסוחים עומדים נימוקים הקשורים באינטרסים כלכליים ופוליטיים כבדי משקל. המדינות המתפתחות רוצות להתחייב כמה שפחות לצמצום זיהום ושימוש במשאבי טבע, על מנת להמשיך בצמיחה כלכלית. לעומת זאת הן רוצות לקבל כמה שיותר סיוע כלכלי וטכנולוגי מהמדינות העשירות כדי להתמודד עם בעיות כמו זיהום אוויר ומים. המדינות המפותחות רוצות שהמדינות העניות יותר יסכימו ליעדים ברורים של הפחתת פליטת גזי חממה או הימנעות מכריתת יערות גשם. לכן אינן ממהרות להבטיח סיוע בידע וכסף.

בשני העשורים שחלפו מאז "פסגת כדור הארץ" הראשונה בריו דה ז'ניירו הוחמר משבר שינויי האקלים בכדור הארץ והמגוון הביולוגי שקיים בו הולך ומידלדל. כיום יש משבר של ייצור מזון, ומצוקת המים העולמית הולכת וגוברת. אחד ההסברים לתהליכים אלו הוא שבשני העשורים גברה עוד יותר שליטת התאגידים הבין לאומיים על הכלכלה העולמית והשפעתם על ממשלות. לתאגידים אלו אין אינטרס ממשי לפתור בעיות סביבתיות כמו מציאת תחליף לנפט.

המסקנה העגומה היא שהשפעתן של ועידות האו"ם, שאף פעם לא היתה גדולה, הולכת ודועכת עוד יותר. הבעיה היא שלא נראה באופק הליך אחר שיחליף אותן ויניע הסכמה עולמית רחבה להתמודד עם האיומים הסביבתיים שלהם משמעות כלכלית וחברתית רחבת היקף וארוכת טווח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו