בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שאוהב לקרוע ספרים מחלץ אוצרות

עזרא גורודצקי היה בן 7 כשראה את סבו מפרק כריכת ספר. מאז הקדיש את חייו לחשיפת כתבי יד נדירים שנותרו חבויים בכריכות של ספרים אחרים

18תגובות

כבר יותר מ-70 שנה שעזרא גורודצקי קורע ספרים. באחרונה אפילו התקיים בספרייה הלאומית ערב הוקרה למפעל הקריעה המפואר שלו. גורודצקי אינו משחית ספרים מתוך ונדליזם אלא כדי לחשוף אוצרות הטמונים בתוכם. גורודצקי רואה ברכה בעמלו ועד היום חשף מאות כתבי יד נדירים, שאת רובם ככולם תרם לספרייה הלאומית. הוא מנצל את העובדה שבאירופה נהגו במשך מאות שנים לעשות שימוש משני בנייר וקלף כדי לכרוך בהם ספרים חדשים. לעתים קרובות היו אלה גיליונות של כתבים עבריים שהחרימה הכנסייה.

בעשורים האחרונים התפתח ענף גילוי ומחקר חדש שחושף את האוצרות הללו. גורודצקי, בן 83, אדם דתי יליד פילדלפיה ותושב ירושלים כיום, הוא אספן בנשמתו שעם השנים התמחה בהשגת כריכות ישנות ובפירוקן כדי לחלץ מתוכן את מה שמסתתר בהן. לדבריו, עד היום פתח כ-2,000 כריכות, לפחות 200 מהן סיפקו לו כתבי יד ומסמכים בעלי חשיבות. ברובן נמצא יותר מעמוד אחד בכל כריכה. נאמן לעקרונותיו שלא לשמור אצלו דבר, מסר גורודצקי כמעט את כולם לספרייה הלאומית בירושלים: "חברה קדישא לא מרשה לי לקחת אתי שום דבר", הוא אומר בחיוך.

זה שנים רבות ידוע כי כריכות ספרים מהמאה ה-18-16 מאירופה מכילות בתוכן אוצרות של כתבי יד יהודיים מימי הביניים. עד היום נמצאו אלפי פיסות של כתבי יד, תעודות, ספרות קודש ואיגרות בתוך הכריכות העתיקות. האוצר כה גדול שיש מי שמכנה אותו "הגניזה האיטלקית" או ה"גניזה האירופית" על משקל "הגניזה הקהירית" - אוצר כתבי היד היהודיים החשוב ביותר מאז ומעולם. "לאחר גילוי הגניזה הקהירית בסוף המאה ה-19, גילויה של גניזה דומה באירופה היה חלומם של חכמי יבשת זו", כתב פרופ' מאורו פראני מאוניברסיטת בולוניה באיטליה בחוברת לכבוד תערוכה על ה"גניזה האיטלקית" שהתקיימה בספרייה הלאומית, "אולם, האקלים הלח והמנהג הנפוץ בין היהודים לקבור את ספריהם הבלויים באדמת בתי הקברות היו הגורמים לריקבון ואובדן של אלפי כתבי יד".

אוליבייה פיטוסי

למרבה האבסורד, דווקא רצונם של אויבי היהודים להשמיד את כתבי היד הוא שהציל אותם. שכן האינקוויזיציה שחטפה את ספרי הקודש כדי להשמידם העבירה את חלקם לידי בעלי המלאכה שעשו בהם שימוש משני כעטיפות לספרים אחרים, ובכך נצרו אותם לדורות. כתבי היד שנמצאו עד היום כוללים כתובות נישואין מעוטרות, עמודים מתוך נוסחים לא מוכרים של ספרות קודש, פנקסי נוטריונים וגם עותקים נדירים ביותר מתוך הכרכים הראשונים של התורה שהודפסו באיטליה. תופעה זו אף זכתה באחרונה לייצוג קולנועי בסרטו של יוסף סידר, "הערת שוליים", כאשר פרופ' יהודה גרוסמן (השחקן מיכה לבינסון) מגלה נוסח לא ידוע של התלמוד הירושלמי בתוך כריכה של ספר במנזר באיטליה ובכך מוריד לטמיון 30 שנות עבודה של פרופ' שקולניק האב (שלמה בראבא).

איסוף ספרים עתיקים ופתיחת כריכות הם רק חלק קטן ממפעל האספנות האדיר של גורודצקי, שמנוהל מתוך דירת חדר וחצי בשכונת נחלאות בירושלים. האוספים שלו כוללים אוסף נדיר של קופסאות תה מתחילת המאה ה-19 ואילך ולצדו ספרים בנושא תה. ישנו גם אוסף כפתורים, שהפרט האחרון בו - כפתור עץ מגולף בדמות אדם - נשלח מניו יורק לפני כמה ימים. את רוב האוספים העביר ללא תשלום ל-14 מוסדות בארץ ובעולם, ובהם הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, בית הספר שנקר לאופנה (שזכה באוסף הכפתורים), בית ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית ועוד. הבית הקטן שבו הוא מתגורר בשכונת נחלאות נראה כאילו הוא עומד להתפקע מחפצים. מעט מאוד מקום נותר בו לחיים שאינם חלק מהאוסף - חצי מיטה וכיסא בודד. כל השאר מכוסה בספרים, דפים וחפצים רבים מספור.

"בפעם הראשונה הייתי בן שבע או שמונה וראיתי את סבא שלי פותח כריכה של ספר", הוא מספר, "בערך שנה אחר כך לקחתי ספר עתיק ופתחתי ומצאתי פיסה של עיתון וזה גרם לי להתחיל". את הכריכות הוא משיג מחנויות וסוחרי ספרים משומשים. "בחנויות אני אומר שאני מחפש רק את הכריכות, הם חושבים שהשתגעתי". את הכריכות הוא פותח בזהירות במטבח הביתי הצפוף. השיטה היא לטבול את הכריכה כולה במים, שממיסים לרוב את הדבקים הישנים. במקרה הצורך הוא משתמש באלכוהול או בחומרים אחרים כדי להמיס את הדבקים. "ככל שזה לוקח יותר זמן יש לך סיכוי יותר טוב להצליח", אומר גורודצקי. מפעם לפעם באים אליו אנשים ומבקשים שיפתח עבורם כריכות. הממצאים מרגשים, ובהם שני מכתבים שנכתבו אל האר"י הקדוש מארץ ישראל למצרים במאה ה-16 ועוסקים בענייני מסחר ועסקים.

אוליבייה פיטוסי

מכתב אחר מזכיר את אברהם דקאשטרו, מנהיג הקהילה היהודית במצרים במאה ה-16, וכן נמצאו עותקים של הגדה של פסח, כתובות ושירי חתונות, נוסחי תפילה, הקדשות ועוד. הסיפור המדהים ביותר הוא אולי זה שעוסק בפיסת נייר שעליה הועתק ספר בראשית, ככל הנראה במאה ה-19 בתימן. ב-1958 נתקל גורודצקי בפיסת הנייר הזאת בחנות יודאיקה בניו ג'רזי. "תשע וששים שנ", נכתב בפיסה הקטנה על חיי מתושלח מפרק ה'. 12 שנים מאוחר יותר, ב-1970, כאשר פתח כריכה של ספר שרכש בירושלים, גילה קטע שהיה נראה לו מוכר. "ייבשתי את החתיכה ותוך כדי חיפשתי את החלק הקודם, קירבתי אותה וראיתי שזה מאותו הדף", הוא מספר. הפאזל הושלם: "ויהיו, כל-ימי מתושלח, תשע וששים שנה, ותשע מאות שנה; וימת". שני החלקים חוברו ונתרמו לספרייה.

ד"ר אביעד סטולמן, אוצר אוספי היהדות בספרייה הלאומית, רואה במפעלו של גורודצקי חלק מפאזל גדול בהרבה של אוספי כתבי יד עבריים מכל העולם. לדבריו, היתרון של החומרים שמוצא גורודצקי הוא דווקא ביומיומית שלהם. "לצד הכתבים הקנוניים, הטקסטים הספרותיים של התרבות האינטלקטואלית היהודית, הספרייה אוספת כתבי יד על התרבות החומרית, תרבות הצריכה וחיי החולין של היהודים. מפעלו של גורודצקי חשף חומרים רבים מן הסוג השני: שטרות, תעודות ומכתבים. כל החומרים ביחד יוצקים את התשתית לכתיבת תולדות העם היהודי", אומר סטולמן.

לפני שבועיים התקיים בספרייה כנס בינלאומי של אוצרים מתחום היהדות. ארוחת הערב החגיגית בכנס הוקדשה לגורודצקי, שבאחרונה תרם כתב יד נוסף ויקר ערך במיוחד לספרייה - "קבלת שבת" אומנותית מהמאה ה-18. בספרייה הלאומית מעריכים כי כתב היד הזה יכול היה להימכר תמורת מאות אלפי שקלים בשוק החופשי. ברור שגורודצקי יכול היה להיות אדם עשיר לו היה מחליט למכור את האוספים שלו במקום לחלק אותם. במקום זאת, הוא חי בתנאים שנחשבים בעיני רבים לתנאי עוני. "מישהו הציע לקנות ב-50 אלף דולר", הוא מספר על אחד מכתבי היד, "אבל בדקתי וראיתי שאין את זה לספרייה, אז איך אני יכול לתת את זה? זה לא שלי, זה שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו