בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האו"ם בחר בטיהור השפכים בגוש דן כמודל לדוגמה

2תגובות

מערכת טיהור השפכים של גוש דן היא בין שלושים פרויקטים שהאו"ם בחר, המהווים דוגמה ליכולתן של רשויות מקומיות להתמודד עם בעיות סביבתיות. רשימת הפרויקטים פורסמה בדו"ח מיוחד של סוכנות האו"ם להגנת הסביבה וארגון ICLEI (רשויות מקומיות למען פיתוח בר קיימא). הדו"ח שעוסק בבעיות הסביבתיות העומדות בפני ערים בעולם פורסם השבוע לקראת כנס האו"ם בנושא סביבה הנערך בריו דה ז'ניירו.

אזורים עירוניים תופשים רק 1-2 אחוזים משטח פני כדור הארץ אך הם גורמים לפליטת קרוב לשמונים אחוזים מגזי חממה. כיום חיה כמחצית מאוכלוסיית בני האדם באזורים עירוניים והתחזית היא ששיעור זה יעלה ליותר משישים אחוזים בתוך עשור.

על פי מחברי הדו"ח החדש, לרשויות מקומיות יש יכולת להיערך ולהתמודד עם מגוון בעיות סביבתיות מבלי להיות תלויות בסיוע ממשלתי. הם מציינים 30 דוגמאות לכך מכל חלקי העולם, כולל מהמדינות המתפתחות והעניות יותר.

פרויקט טיהור השפכים של גוש דן זכה להיכלל ברשימה בזכות השיטה הייחודית של שימוש בתכונות הסינון הטבעי של חול על מנת לשפר את איכות השפכים. מדובר בשיטה שבה מטהרים את השפכים במתקן טיהור רגיל ולאחר מכן מחדירים אותם לקרקע בחולות ראשון לציון ופלמחים. השפכים עוברים סינון טבעי נוסף בחול ולאחר מכן נשאבים באיכות גבוהה מאד ומועברים להשקיה.

מתקני טיהור השפכים שייכים לרשויות המקומיות של גוש דן אבל חברת "מקורות" היא זו שאחראית על ניהול וביצוע תהליך הטיהור. לאחרונה החלה החברה בפיתוח שיטות מתקדמות עוד יותר לטיהור השפכים לפני החדרתם אל החול. זאת על מנת למנוע נזקים שהתגלו בעבר בקרקע ושגרמו לכך שהיה צריך לחפש שטחים חדשים שאינם בנמצא באזור עירוני צפוף. השיטה החדשה אמורה לאפשר ניצול יעיל יותר של שטחים שבהם כבר מתבצעת החדרת השפכים המטוהרים לקרקע. כיום שואבת חברת מקורות מדי שנה באזור החולות 130 מליון מטרים מעוקבים של קולחים (שפכים מטוהרים) שהם כמעט באיכות של מי שתייה ומעבירה אותם להשקיה בנגב. בחברה מציינים ששיטת הטיהור והסינון החדשה תאפשר לסלק גם גורמי זיהום כמו שאריות תרופות שעד עכשיו לא סולקו בהליך הטיהור.

פרויקט נוסף שאותו מציג הדו"ח החדש הוא "WATER SMART PARKS" של העיר סטרלינג באוסטרליה. במסגרתו תוכננו פארקים עם שיטות השקיה מתקדמות והופחתה צריכת המים ביותר משמונים אחוזים. בעיר פנגקאלפיננג באינדונזיה יצרו העירייה וחברה פרטית שיתוף פעולה שהביא לכך ששטח ששימש מכרה אבץ הפך לגן בוטני.

חידוש מעניין הוא של העיר פורטלנד בארצות הברית שקבעה "גבול התפשטות עירונית" שמעבר לו לא ניתן לבנות. על מנת לעמוד במגבלה זו פיתחה העירייה שיטות לניצול יעיל יותר של שטחי בנייה קיימים. בעיר בולוניה באיטליה יש מדיניות ארוכת שנים של איסור נסיעת כלי רכב בחלק ההיסטורי של העיר. במקביל פיתחה העירייה רשת ענפה של שבילי הולכי רגל ורוכבי אופניים. התוצאה היא הפחתה של 25% בשיעור זיהום האוויר. בטוקיו, המטרופולין הגדול בעולם, מתבצעת תוכנית לחיסכון באנרגיה במבנים שאמורה להפחית את פליטת גזי החממה ב-25% לעומת הפליטות שהיו לפני כעשור.

ניר כפרי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו