בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצה: להעביר את משקי גידול החזירים מהצפון לדרום

משרדי החקלאות והגנת הסביבה סבורים כי גידול החזירים בצפון מזהם את הסביבה וגורם לסבל מיותר לחיות. כיום פועלים 26 משקים לגידול חזירים בישראל

25תגובות

צוות משותף של משרדי החקלאות והגנת הסביבה ממליץ לבצע רפורמה מקיפה בענף גידול החזירים בישראל. ההמלצה העיקרית של הצוות היא להעתיק את משקי גידול החזירים מצפון הארץ לדרומה. מהלך זה נועד לצמצם את הזיהום הסביבתי באזורי מגורים ולאפשר את הרחבת הדירים, ובכך להפחית את הצפיפות שבה חיים החזירים. עוד ממליצה הוועדה להתאים את תנאי החזקת החזירים לאלה הנהוגים באירופה.

החוק אוסר גידול חזירים בכל שטחי ישראל, למעט בכמה יישובים בצפון, ויש לשנותו על מנת לאפשר את העברת פעילות הענף לדרום. משרד החקלאות העביר בימים האחרונים בקשה זו למשרד הפנים, אך טרם קיבל את תשובתו. גורמים בצוות שגיבש את ההמלצות הביעו תקווה ששר הפנים, אלי ישי, לא יירתע מעיסוק בתחום ויאפשר את התיקון לחוק ואת ביצוע הרפורמה.

נכון להיום פועלים בישראל 26 משקים לגידול חזירים, כולם ביישובים לא יהודיים בצפון. רוב המשקים מצויים באעבלין. כמה אחרים פועלים בכפר יאסיף, מעליא ופסוטה. כמו כן, מגדלים חזירים לצרכי מחקר במכון בקיבוץ להב. חוק איסור גידול חזיר, שנחקק בשנת 1962 אוסר גידול חזירים אלא במקומות שנקבעו בתוספת לחוק: איעבלין, כפר יסיף, מעיליה, נצרת, ראמה, גוש חלב, עילבון ופסוטה.

מרינה גרודינסקי/אנונימוס

האיסור לגדל חזירים לא חל ביישובים האלה, במוסדות מדע ומחקר ובגני חיות ציבוריים. חוק בשר ומוצריו משנת 1994 קובע כי אסור לייבא לישראל בשר ללא תעודת הכשר, אלא באישור שר התעשייה. כך למעשה, מוגבלת צריכת בשר החזיר בישראל לתוצרת מקומית בלבד. בשנת 2011 נשחטו בישראל כ-200 אלף חזירים, במשקל ממוצע של 90-100 ק"ג כל אחד.

כמו באירופה

הצוות הממשלתי שבחן את ענף גידול החזירים כלל בעיקר נציגים ממשרד החקלאות. לא היו בו נציגים של הארגונים הפועלים למען זכויות בעלי חיים, אך כמה מהם הופיעו בפני הצוות במהלך עבודתו. הצוות עסק בשני תחומים: צער בעלי חיים והשלכות סביבתיות. בהקשר הראשון ציין הצוות כי רוב החזירים מוחזקים במשקים מתועשים אינטנסיביים הלוקים בצפיפות יתר ובחוסר אוורור. כמו כן, התייחס הצוות להחזקת חזירות בתאי ריסון קטנים שבהן אינן יכולות לנוע בתקופת ההיריון ולאחר ההמלטה, לקיטום ניביהם וזנבותיהם של חזירונים כדי שלא יפגעו זה בזה במשקים הצפופים ולסירוס החזירים שנועד למנוע את ריח הלוואי של בשרם לאחר שהגיעו לבגרות מינית.

בדו"ח שהגיש הצוות למנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, נכתב כי "הוועדה ממליצה לאמץ את קביעת הדירקטיבה האירופית (כללים משפטיים שנוצרו ע"י מוסדות האיחוד האירופי) בנושא צער בעלי חיים ולהתקין תקנות בהתאם, בדגש על צמצום משמעותי של המקרים בהם מותר להחזיק חזירים בתאים מבודדים, הגבהת המבנים ואוורורם כך שימנעו רמות אמוניה גבוהות במבנים ויצומצמו מפגעי הריחות, הסדרת אזורי ההנקה באופן שיפחיתו ככל הניתן את צפיפות האם בכפוף לשמירה על הגורים, בהתאם לתקן האירופי, והרחבת שטח המחייה של החזירונים בשלב הפיטום". עלות הרפורמה מוערכת ב-300 מיליון שקלים. הצוות ממליץ לבחון מתן סיוע ממשלתי ליישומה, בשל חשיבות השמירה על הסביבה ורווחת בעלי החיים.

מאחר שחזירים הם בעלי חיים חברתיים, אינטליגנטיים ולעתים תוקפניים, קיימת בתקופת הפיטום שלהם בעיה ניכרת של תוקפנות ונשיכות. "שילוב של הורדת הצפיפות, הימנעות מעירוב קבוצות והוספת אמצעי העשרה (כגון קש, שרשראות מתכת תלויות, כדורים וצמיגים) מקטין בצורה משמעותית את היקף הפציעה. עם זאת, במדינות רבות השיטה המקובלת להקטנת הפגיעה ההדדית היא קיטום הניבים והזנב של החזירונים בגיל כמה ימים". הצוות מציע, בדומה לחקיקה באיחוד האירופי, להתיר קיטום ניבים וזנב במשקים בהם קיימת בעיה של נשיכות ובהם הווטרינר סבור כי אין פתרון אחר. קיטום הזנב או הניבים יותר עד גיל שבעה ימים ללא הרדמה.

עניין נוסף שהצוות עסק בו הוא החזקת החזירות בתאי ריסון קטנים במיוחד, המונעים מהן כל תנועה במהלך ההיריון ולאחר ההמלטה. שיטה זו נועדה בין השאר למנוע מהאמהות למחוץ למוות את ילדיהן בשוגג. החזקת החזירות במהלך ההיריון בתאים אלה נאסרה במדינות האיחוד האירופי, באוסטרליה ובניו זילנד, למעט מספר ימים סמוך למועד ההזרעה ובשבוע שלפני ההמלטה.

לעומת זאת, לא נאסרה החזקתן בתאי ריסון במהלך ההנקה. הצוות ממליץ להגביל את החזקת החזירות בתאי ריסון לתקופה שעד ארבעה שבועות לאחר ההזרעה ומשבעה ימים לפני מועד ההמלטה הצפוי ועד סיום ההנקה. את תאי הריסון, קובע הצוות, יש לבנות בהתאם לתקן באיחוד האירופי ובאופן שיאפשר את פתיחת דפנותיהם כך שתינתן לחזירה אפשרות תנועה הכוללת את סיבוב גופה.

איזה אינטרס ינצח


הצוות מתייחס גם לסירוס חזירונים, אשר מתבצע במטרה למנוע ריח לוואי הפוגם בטעם הבשר בהתבגרותם המינית. הסירוס נעשה לרוב כמה ימים לאחר לידתם, בלא הרדמה. בשנים האחרונות פותחו דרכים במטרה להימנע מביצוע הפעולה: הקדמת גיל השחיטה של החזירים אל התקופה שלפני התבגרותם המינית או זריקה נגד הורמוני המין הזכריים. באיחוד האירופי הוביל לחץ ציבורי להחלטה לפעול להפסקת הסירוס של חזירים. הצוות ממליץ לאסור סירוס חזירונים ולהחליף פעולה זו בזריקה, בדומה לאיחוד האירופי. בכל מקרה קובע הצוות כי סירוס חזירונים יבוצע רק עד גיל שבעה ימים בידי וטרינר או עובד שעבר הכשרה מתאימה עד לכניסת האיסור לתוקף.

בהיבט הסביבתי מציין הצוות כי גידול חזירים הוא עסק בעל פוטנציאל זיהום משמעותי. כיום זורמים מדי יום למערכת הביוב כ-1,500 מ"ק של שפכים מהמשקים באעבלין, הכוללים דם מבתי נחירה. השפכים מכילים בתוכם ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות, חומר אורגני, סולפיד, כלוריד ונתרן, אשר מזיקים לצנרת הולכת השפכים וגורמים לסתימות ולגלישות ביוב לסביבה. בנוסף, יש חזיריות שלא מטפלות כלל בשפכים ומזרימות אותו במצב גולמי לסביבה או למערכת הביוב. הצוות מציין כי ברוב הדירים הקטנים משליכים את הפגרים למאכל כלבים משוטטים.

הצוות ממליץ לפעול להפיכת הפסולת מגידול חזירים למשאב לשימוש חקלאי. לצורך כך, נכתב בדו"ח, יש להקים מתקני קצה לעיכול הפסולת, הפקת אנרגיה ירוקה ועיבוד משלים לקומפוסט. את הפגרים מציע הצוות לשנע למשרפות בטווח הקצר, ובעתיד למתקנים ייעודיים להפקת אנרגיה.

הצוות עוסק גם במפגע הריח סביב משקי החזירים. "חלק מהדירים הקיימים בנויים בסככות נמוכות, ללא אוורור. מרוב הדירים נפלט ריח חזק ובלתי סביר היוצר מטרדים סביבתיים חמורים", נכתב בדו"ח. מחבריו מציינים כי המבנים אינם עשויים מחומרים מבודדים ולכן הטמפרטורה בהם גבוהה. "גידול החזירים יבוצע בסככות סגורות הכוללות מערכת לטיפול באוויר ללא יצירת מטרדי ריח. בתוך המבנים לגידול החזירים תותקן מערכת אקלים מבוקרת הכוללת בקרת טמפרטורה, לחות יחסית ורמת אמוניה באוויר". הצוות גם קובע מדיניות לטיפול בזבל גולמי המאוחסן ליד החזיריות, המהווה מוקד לדגירת זבובים, מזהם מקורות מים וקרקע ויוצר מפגע ריח.

לפני כשנה פורסמו המלצות צוות בראשות עו"ד יוסי וולפסון מעמותת תנו לחיות לחיות באשר להחזקת חזירים בישראל. הצוות קבע כי יש להרחיב את מרחב המחיה של החזירים באופן משמעותי ומעבר לתקן האירופי, להוסיף אמצעי העשרה לדירים, ולאסור לחלוטין קיטום זנבות וניבים, סירוס, והחזקה בתאי ריסון.

בדו"ח של עמותת אנונימוס שפורסם ב"הארץ" בראשית החודש נמתחה ביקורת חריפה על משרד החקלאות, המופקד על אכיפת חוק צער בעל חיים. מחברי הדו"ח טענו כי המשרד משרת בעיקר את האינטרסים של החקלאים. אחד הפרקים עסק בתקנות להחזקת חזירים, שנוסחו לפני תשע שנים בידי ועדה שהקים משרד החקלאות, אך הוקפאו.

"מדובר באחת מתעשיות בעלי החיים האכזריות ביותר, אשר כולאת חזירות במשך חודשים ברציפות ב'תאי הריון' וב'תאי הנקה' לסירוגין. אלה כמו אלה הם מתקנים שאינם מאפשרים תנועה, לעתים מונעים עמידה זקופה או התהפכות, וכופים ניוון מתסכל על יצור אינטליגנטי וחברתי לא פחות מכלב", נכתב בדו"ח. לאחרונה עתרה העמותה לבג"ץ בדרישה להורות למשרד להתקין לחוק תקנות לעניין זה.


יו"ר הצוות הממשלתי, אורי צוק-בר, המשמש סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, אומר כי שינוי החוק האוסר גידול חזיר הוא צעד משמעותי בדרך לרפורמה בענף. "אחת ההצעות היא לבחון מול משרד הפנים אפשרות לתקן את החוק, אולי לא גורף לכל מקום, אבל בכל זאת לנסות לאתר כמה אזורים בדרום שיש בהם פחות מצוקת שטח, שהמשקעים יותר נמוכים ויש פחות בעיה של מי תהום", הוא אומר. לדבריו, "כך גם יהיה יותר קל לפתור את הנושא של צער בעלי חיים כי צריך יותר שטחים אם רוצים לתת יותר מטרים לכל בעל חיים". צוק-בר מציין כי רבים ממגדלי החזירים הביעו נכונות להעתיק את המשקים שלהם לדרום.

הוא מודע לרגישות הפוליטית של הנושא, אך אומר כי לא נכון להשאיר את משק החזירים במצבו הנוכחי, למנוע את התפתחותו ולמנוע את שיפור רווחת בעלי החיים. "יש בישראל אוכלוסייה לא יהודית ויש גם אוכלוסייה יהודית שצורכת את הבשר הזה. גם להם צריך לדאוג. מי שלא אוכל חזיר לא יאכל אותו אם הוא יגדל בנגב או בגליל. מי שאוכל חזיר יאכל בכל מקרה. לכן אם עושים את זה בצורה מסודרת, בהסכמה עם משרד הפנים, ובצורה כזאת שזה יבוא מול פינוי ממקום אחר, זה לא אמור להיתקל בבעיה", הוא אומר.

גם אם יתוקן החוק, הוא מתקשה להאמין שהמדינה תתמוך כספית ברפורמה במשק החזירים. לדבריו, ללא תמיכת המדינה, למשקים הקטנים יהיה קשה לשרוד את הרפורמה. באשר לתנאי החזקת החזירים הוא מגדיר את המלצות הצוות "דרמטיות", למרות הפערים בינן לבין דרישות ארגוני בעלי החיים. "אנחנו ממליצים להיצמד לסטנדרט האירופי.

זה הכל כרוך אחד בשני, אם יהיו להם מרווחים יותר גדולים ומרחב מחיה יותר טוב יידרשו פחות פעולות קיטום. אם באמת יהיו שטחים מרווחים יותר באזורים חדשים אז נשקול לעדכן לתנאים מעבר לסטנדרט האירופי. לדרוש את זה במקום הצפוף שיש עכשיו זה כמעט בלתי אפשרי מבחינת השטח", הוא מבהיר. בכל מקרה, ממליץ הצוות להביא שוב לדיון את התקנות להחזקת חזירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו