בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים ישראלים מפתחים אימון מוחי שיחסן מפני פוסט טראומה

המחקר הישראלי מבקש למנוע או לפחות לצמצם את הפגיעה הנפשית בחיילים קרביים, ממנה סובל אחד מכל ארבעה חיילים שמשרתים באזורי לחימה

46תגובות

לפי נתונים של הצבא האמריקאי, אחד מכל ארבעה חיילים שמשרתים באזורי לחימה שב הביתה עם הפרעה פוסט טראומטית. מחקר ישראלי חדש מבקש כעת למנוע או לפחות לצמצם את הפגיעה הנפשית בחיילים הקרביים באמצעות אימון של אזורים רגישים במוח.

המחקר נערך בחיל הרפואה בצה"ל ובמימון משרד ההגנה האמריקאי, בניהולה של פרופ' תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לתפקודי המוח באיכילוב ומרצה בפקולטה לרפואה ובבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשלב ראשון נבחנה ב-MRI תפקודי הפעילות המוחית של 50 פרמדיקים מצה"ל שחוו לחץ נפשי בשירות הצבאי.

הממצאים, שהתפרסמו ב- 2009 בעיתון ,PNAS זיהו אזורים ספציפיים בעומק המוח שיכולים לרמוז על פגיעות של חיילים ואזורים אחרים המשתנים בתגובה לאירוע טראומטי, לרבות מבנה האמיגדלה ומעטפת המוח הפרה-פרונטאלית.

יח"צ

בהתבסס על ממצאים אלו, החוקרים פיתחו מודל טיפולי שמטרתו לתת למטופל שליטה על אותם האזורים במוח כדי להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות תגובה טראומטית. הטיפול נעשה בשיטת נוירו פידבק, המאפשרת ללמד את הנבדקים בהדרגה לשנות פעילות מוחית באזורים פגיעים.

עשרות אזרחים בריאים משתתפים כעת בשלב השני של המחקר, שנערך בבית החולים איכילוב. בניסוי נדגמת פעילות המוח בו-זמנית במכשיר MRI תפקודי ובקסדת EEG המשמשת לרישום הפעילות החשמלית במוח. כשהנבדק מחובר לשני המכשירים, משמיעים לו צליל חזק ומבקשים ממנו "להחליש את הצליל בכוח המחשבה". כשהפעילות המוחית באזורים המיועדים במוח משתנה, החוקרים מחלישים את הצליל. לטענת החוקרים, לאורך זמן ועם אימון רב, יכול הנבדק לשנות בעצמו את הפעילות המוחית ובכך להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ. בהמשך מתוכננת בדיקת הכלי המפותח בקרב חיילים.

הנדלר מסבירה כי "השיטה מאפשרת לסגור מעגל בין המוח לבין הנבדק עצמו וכך לאפשר למידה בכיוון מסוים ורצוי". היא מוסיפה כי האמצעי החדש מפותח במטרה לשמש מעין חיסון, שיוכל למנוע מראש או מיד לאחר אירוע התפתחות מצבי נפש פוסט טראומטיים. "במקרים שבהם אין זמן לטיפול מראש, מטרתנו לאפשר טיפול אינטנסיבי במסגרת שיקומית, מיד לאחר החשיפה לאירוע קשה".

הטיפול החדשני מיועד לאנשים עם נטייה לפתח פוסט טראומה, שהם כ-20% מהאוכלוסייה, לפי מחקרים. "שאיפתנו שהאימון המוחי המוכוון לפעילות באזורים מסוימים יוכל לשפר את עמידותם", מסבירה הנדלר, "הכלי החדש מאפשר מודעות לפעילות המוחית באזורים שאותם זיהינו כמגבירי סיכון לטראומה".

לדברי רס"ן ד"ר גדי אבבה קמפינו מענף לימודי רפואה צבאית בחיל הרפואה, במסגרת המחקר מתוכנן פיתוח אימון מוחי שיוכל לאפשר לחיילים להתכונן מראש למצבים טראומטיים כדי לאתר תגובות נכונות במצבים המתפתחים בשדה הקרב. כך לדבריו, כבר נמצא במסגרת הפרויקט כי כשחייל נמצא מול אויב, הסתכלות ישירה בעיני היריב נמצאה כדפוס התנהגות התואם יותר את הפעילות המוחית הרצויה בהשוואה להפניית המבט לצד, תגובה שחוזרת בקרב אנשים רגישים יותר. "המחקר יאפשר בעתיד להכין חיילים טוב יותר לשדה הקרב ולהתמודדות עם אירועים מלחיצים ככלל", אומר אבבה קמפינו.

באמצעות שילוב בין שיטות ההדמיה מבקשים החוקרים לשפר את הביצועים של מכשיר ה-EEG, כדי להגיע לרמת דיוק גבוהה המתקרבת לזו של MRI תפקודי. זאת, מפני שהנגישות למכשירי MRI עוד מוגבלת ומחיר בדיקה בהם עדיין גבוה באופן משמעותי. הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ' נתן אינטרטור מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו