בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרף ההתנגדות: ישראל הראשונה שתוסיף מגנזיום למים

המהלך גרם למחלוקת בין משרד הבריאות, שטען כי החומר חיוני, לבין רשות המים, שטענה כי הוא פוגע באיכותם. עוד הוחלט להוסיף פלואור למים

44תגובות

פלואור יתווסף למי השתייה בישראל לפרק זמן מוגבל, וייערך בה לראשונה בעולם פרויקט ניסיוני להוספת מגנזיום למים מותפלים שבהם החומר לא קיים. כך קובעות התקנות לאיכות מי השתייה, שאושרו אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וייכנסו לתוקף בשבועות הקרובים.

הוספת הפלואור והמגנזיום עמדו במרכז המחלוקת בדיוני הוועדה. משרד הבריאות טען שיש להוסיף פלואור למים כדי להגן על בריאות השיניים, אולם מומחי מים ופעילי סביבה השיבו כי החומר עשוי דווקא להזיק לבריאות.

לפי הצעתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הוספת הפלואור תוגדר כהוראת שעה למשך שנה, ובסיום התקופה יגיש משרד הבריאות את ממצאי הבדיקות שערך בעניין והוא ייבחן מחדש.

אייל טואג

ביחס למגנזיום נרשמו חילוקי דעות חריפים בין משרד הבריאות, שדרש להוסיף את החומר למים המותפלים בשל חיוניותו לגוף האדם, לבין רשות המים, שטענה כי עלות המהלך גבוהה וכי הוספת החומר עשויה לפגוע באיכות המים המותפלים. אתמול החליטה הוועדה, לפי הצעת משרד הבריאות, לקבוע הוראת שעה ולפיה יוקם מתקן ניסיוני להוספת מגנזיום באחד ממתקני ההתפלה. ההוראה תהיה תקפה לשלוש שנים, שבסופן ידווחו לוועדה תוצאות הניסוי ועלות הפעלתו.

תומכי הוספת המגנזיום העריכו כי הוא נדרש גם מסיבות חקלאיות, שכן מי השתייה הופכים מאוחר יותר לשפכים שמטוהרים ומשמשים להשקיה. כך, מחסור במגנזיום עשוי לגרום לפגיעה בקרקע החקלאית. החקלאים ומכוני הטיהור עשויים להידרש להוסיף את המינרל, ועלות תהליך זה עשויה להיות, לפי הערכות, 72 מיליון שקלים.

בדיונים שנערכו במשרד ראש הממשלה הוצגו הערכות על עלות הוספת המגנזיום. על פי אחת מהן, מדובר בסכום של כ-300 מיליון שקלים בשנה. הוספת המגנזיום אפשרית בכמה שיטות, בהן טכנולוגיה שפותחה בטכניון ובמסגרתה מפיקים מגנזיום ישירות ממי ים ומוסיפים אותו למים מותפלים.

מנתונים שהציג פרופ' מיכאל שכטר ממכון הלב בבית החולים שיבא עלה כי בישראל קיימת מגמת ירידה בצריכת המגנזיום. ברשות המים טענו מנגד כי הישראלים דווקא צורכים מגנזיום ברמה גבוהה יותר מזו הנדרשת לפי תקנים בינלאומיים.

מבדיקות שערכה הרשות עלה כי אין בעולם מדינות המוסיפות מינרלים למים מותפלים, פרט למינרל מסוג קלציט, שמוסיפים גם בישראל. ברשות טענו כי גם במדינות כמו ארצות הברית, שבה רמת המגנזיום במים היא מהנמוכות ביותר, לא דווח על מחסור במגנזיום באוכלוסייה.

בתקנות החדשות מופיעות גם דרישות בנוגע לאיכות המים, שיציבו את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות בעולם.

על פי התקנות יוקטנו ריכוזי המתכות וחומרי ההדברה במים, שרבים מהם גורמים לסרטן ופוגעים בכליות ובמערכת העצבים. עוד נקבע כי תיאסר הימצאות חיידק אחד בדגימת מים בנפח של 10 מיליליטר, דרישה שתשווה את התקן הישראלי למקבילו האמריקאי.

עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" שפעלה לאישור התקנות החדשות, מסר כי "אישור התקנות יבטיח שהזכות למי שתייה באיכות ראויה לא תהיה רק בהישג ידם של אלה שמסוגלים לשפר את המים שהם שותים באמצעות מתקני סינון ביתיים ומים מינרלים, אלא לכלל הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו