בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתרי סילוק פסולת מזהמים את הסביבה

אתרים לטיפול בפסולת ושפכים עשויים לתרום לאיכות הסביבה. אולם לפעמים המפעלים הללו עצמם נהפכים למפגע סביבתי

2תגובות

מיליוני טונות של פסולת עירונית, הפרשות של בעלי חיים ובוצות שפכים, העלולים לגרום לזיהום ולמפגעי בריאות בהיקף נרחב, נוצרים בישראל מדי שנה. הדרך הסביבתית ביותר לטפל בהם היא להעבירם לאתרים מוסדרים, שבהם יוצרים מהם דשן, ובכך הם נהפכים למשאב המסייע לחקלאים. אלא שאותם אתרים עצמם שבהם נעשה הטיפול המבורך הזה עלולים להפוך מקור למפגעי ריח וזיהום מקורות מים, בזמן שהפסולת על סוגיה השונים מאוחסנת בהם. כל זאת אם אין מופעלים בהם אמצעים לניטרול או מניעה. עניין זה מציב אתגר לא פשוט לפני מנהלי האתרים והרשויות המפקחות עליהם.

סמוך לקיבוצים רבדים וכפר מנחם, הנמצאים בתחום המועצה האזורית יואב, פועל כבר כמה שנים אתר "דלילה", הנמצא בתחום המועצה האזורית השכנה, מטה יהודה. זהו אחד האתרים המרכזיים לטיפול בבוצות שפכים, ההופכות לאחר תהליכי ייבוש ואוורור שונים לדשן (קומפוסט). באחרונה מובאת אליו גם פסולת אורגנית שהופרדה על ידי משקי בית לצורכי מחזור. בסך הכל קולט המקום 175 אלף טונות של פסולת ובוצות בשנה.

לפני שבועיים פנתה המועצה האזורית יואב לפרקליטות המדינה וביקשה לפעול לסגירת האתר. המועצה טוענת, שהוא גורם למפגעי ריח ותברואה קשים ביישובים הסמוכים וכי הפעלתו אושרה על ידי המועצה האזורית מטה יהודה בלא קבלת האישורים הנדרשים מוועדות התכנון. מנהל אתר דלילה, ירון שפירא, אמר בתגובה, שאין כל ודאות שהאתר הוא המקור למפגעי הריח, מאחר שיש באזור אתרים נוספים העשויים לפלוט ריחות רעים. שפירא הוסיף, כי תוכנית להפעלת האתר במבנים סגורים, כדי למנוע אפשרות של יצירת מטרדים, נמצאת כיום בשלבי אישור. "כולם רוצים ירוק, אבל לא ליד הבית שלהם", הפטיר בהתייחסו להתנגדות המועצה האזורית יואב. מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה, כי "האתר פועל על בסיס היתר לשימוש חורג, שחוקיותו נבדקת בימים אלה. בינתיים הגישו היזמים תוכנית חדשה, הנבדקת על ידי הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים".

אילן אסייג

לא רחוק מאתר דלילה נמצא מושב שדה ורבורג, שבו פועל אתר גדול לטיפול בזבל פרות, אתר שהקים ומפעיל יואב שילוני. האתר קולט הפרשות של פרות המפונות מרפתות באזור כדי למנוע זיהום סביבתי והופך אותן לקומפוסט. המשרד להגנת הסביבה קבע, שהאתר פועל בלא היתרים ואמצעים מתאימים למניעת זיהום ופנה לבית המשפט כדי שיורה לסגור אותו. בתחילת החודש, לאחר הליך משפטי ממושך, קבע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלמה פרידלנדר, שיש לסגור את האתר לכל המאוחר עד תחילת חודש אוקטובר בגלל הסיכון שהוא מהווה למי התהום.

הפסיקה של השופט פרידלנדר מעניינת בשל אופיה התקדימי: היא קובעת, שיש מקרים שבהם יש לתת עדיפות למניעת פגיעה בסביבה על פני שמירה על חופש העיסוק והקניין. השופט קבע בין היתר: "די בכך שהעיסוק של היחיד צפוי, באופן הגיוני, ולו בעתיד, לגרום לזיהום מים כדי להצדיק מתן צו להפסקת אותו עיסוק". בהסתמך על חוות דעת מקצועיות שהציג בעניין המשרד להגנת הסביבה הוסיף השופט, שאין מחלוקת על כך שבאתר בכפר ורבורג נערם זבל אורגני על קרקע חשופה ללא אמצעים המבטיחים חלחול נוזלים מערימות אלו אל מי התהום.

בתגובה על חוות דעת של מומחה מטעם שילוני, שטען שבגלל הרכב הקרקע מדובר בזיהום שעדיין לא פגע במי התהום, כתב השופט פרידלנדר דברים, שלבטח יצוטטו בעתיד בהליכים משפטיים הקשורים בנושאים דומים: "מה לי אם הזיהום מסכן את תושבי מישור החוף כיום ומה לי אם הוא מסכן את צאצאיהם בעוד עשרות בשנים? גם לגישת המומחה מטעם המשיב (שילוני), קיים תהליך נמשך שבמסגרתו המזהמים עוזבים את פני השטח במפעלו של המשיב ועושים את דרכם באופן אטי אך חד כיווני ובלתי הפיך אל מי התהום".

שילוני אמר השבוע, שהוא פועל לקיום החלטת בית המשפט ונערך לסגירת האתר, אך במקביל מנסה לבטל את רוע הגזירה. "מטרתי לשכנע את המשרד להגנת הסביבה, שאני פועל להסדרת האתר ולקבלת כל האישורים הנדרשים להפעלתו. אם אשכנע אותם, אנסה להשיג מבית המשפט ארכה להפעלת האתר עד לסדרתו הסופית, ובכך אציל את מקור פרנסתי".

אחד ההסברים של שילוני למצב שאליו הגיע הוא עיכובים ביורוקרטיים, שמנעו ממנו השגת אישור חוקי להפעלת האתר. שילוני הדגיש, שבעבודתו הוא מספק פתרון לזיהום שמקורו ברפתות. המשרד להגנת הסביבה טען מנגד בבית המשפט, ששילוני, בכך שהמשיך להרחיב את פעילות האתר ודחה את שלב ההסדרה שלו, חצה קו אדום. השופט מצדו לא השתכנע מהנימוק של מכשולים ביורוקרטיים וציין, שגם אם השתהו הרשויות בטיפולן בהסדרת האתר, לא ניתן להתעלם מהסיכון לסביבה שהוא יוצר, ולכן יש לסגור אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו