בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקפצה היהודית לתורת היחסות של איינשטיין

הנאצים רצו גרמניה שמעמדה מובטח במרחב ובזמן, ואז הופיע איינשטיין ותיאר יקום שבו אינך יודע היכן אתה נמצא. ספר חדש מגלה גוונים תלמודיים בתורתו

118תגובות

אין פלא שהנאצים שנאו את תורת היחסות – הם חיו בעולם של אמיתות מוחלטות. לפי השקפתם, יש גזע עליון עם דת-אמת אחת ושפת-אמת אחת, עם מסורת מוזיקלית וספרותית, והם חגגו את תהילת הגזע; ויש גם אימפריה גרמנית אמיתית, שנחלקה לגבולות שרירותיים לפי ההמצאה הקרויה מדינת לאום. מעמדה הנצחי של המולדת הגרמנית נראה מובטח במרחב ובזמן.

אז הופיע אחד אלברט אינשטיין, שלא קיבל אפילו חינוך גרמני ראוי לשמו, ששיחק במספרים וסמלים ובכישוף קבליסטי, והעלה באוב יקום שבו לא יכולת לומר בוודאות היכן אתה נמצא. לכל היותר יכולת לתאר את מיקומך ביחס לדבר אחר – שאת מיקומו ניתן היה לקבוע רק באופן יחסי אליך.

בראייתו העקומה של איינשטיין, אי אפשר היה אפילו לומר בביטחון מה השעה, כי הזמן שלך יחסי לזמן של האחרים והזמן של האחרים יחסי לזמן שלך. הדברים האלה נכתבו בספרו "תורת היחסות המיוחדת". ספר ההמשך, "תורת היחסות הכללית", היה מוזר עוד יותר. גרביטציה היא עיקום חומר מוחי ארבע-ממדי שנקרא זמן-מרחב. היתה זו תחבולה של זקני ציון, מחלה פילוסופית כלשהי. "דאדאיזם מדעי", כינה את התיאוריה מדען גרמני בכיר.

עמדת המדען הזה לא היתה עמדת שוליים. הפיזיקאי פיליפ לנארד, שמחקרו על השפופרת הקתודית זיכה אותו בפרס נובל לפיזיקה ב-1905, כתב חיבור בארבעה חלקים בשם "פיזיקה גרמנית". בהקדמה סקר לנארד בקצרה "פיזיקה יפאנית", "פיזיקה ערבית" ו"פיזיקה כושית". את זעמו שמר לפיזיקה היהודית. "היהודים רוצים ליצור סתירות בכל דבר ולהפריד בין יחסים, כך שהגרמני התמים והאומלל לא יוכל עוד למצוא היגיון במשהו". התיאוריות של איינשטיין, כתב, "מעולם לא התכוונו להיות נכונות". לנארד לא הבין אותן.

אי–פי

"פיזיקה יהודית". בדיעבד התברר שהתיאוריות של איינשטיין הניחו את התשתית למדע המודרני, ולכן נשכחו בצדק טענות הנאצים נגדן. לכן יש משהו מהסטייה בבחירתו של סטיבן גימבל, ראש המחלקה לפילוסופיה בגטיסבורג קולג', לחזור לכינוי הישן של הפיזיקה היהודית רק כדי לעשות ספין נוסף לסיפור. בספרו החדש והמקורי “Einstein’s Jewish Science: Physics at the Intersection of Politics and Religion" , מעלה גימבל את האפשרות שהנאצים בכל זאת עלו על משהו. לדבריו, "מעבר להיבט האנטישמי, תורת היחסות עשויה להיות 'מדע יהודי' אחרי הכל". בכך הוא מתכוון לומר שיסודות של מחשבה יהודית אולי הולידו את מה שמוכר היום כאחת התובנות העמוקות בכל הזמנים.

בהציגם את איינשטיין כאנרכיסט פילוסופי, החמיצו הנאצים את עיקר הרעיון. האורך מתכווץ והזמן מתארך ככל שמהירותו של עצם בחלל גדלה. נניח שאנשי המאדים צופים בנו. כיוון שהאור נע במהירות קבועה, מה שהם יראו מהפרספקטיבה שלהם התרחש על כדור הארץ לפני ארבע דקות. אילו יכלו אנשי המאדים לעקוף את קרני האור שהביאו את החדשות, היתה להם אפשרות להגיע לכדור הארץ עוד לפני שאירוע התרחש - וכך למנוע את הפלישה הגרמנית לפולין, את ההתקפה היפאנית על פרל הארבור או את הטלת פצצת האטום. התיאוריה של איינשטיין מוכיחה שהעולם מטורף הרבה יותר מכפי שנדמה.
לטענת גימבל, לאיינשטיין היה רקע מחשבתי מתאים לתובנות כאלו כי הוא היה יהודי. אין פירוש הדבר שהיה דתי במיוחד. כשאיינשטיין דיבר על "הסודות של הזקן", או על אלוהים שמשחק בקוביות, הוא התייחס באירוניה לאלוהות שלא האמין בה, כמטאפורה לחוקי היקום. גימבל גם לא זיהה במדע של איינשטיין סימנים כלשהם שניתן להגדירם יהודיים, או לחלופין, עדות לכך שהתיאוריות נבעו ממניעים פוליטיים כפי שטענו הנאצים. נראה שאין צורך בשכנוע רב בעניין זה. אבל גימבל הוא מחבר מרתק. בהצביעו על המובן מאליו, הוא סוחף את הקוראים למסע מאיר עיניים אל היהדות, אל הגותו של הגל, ולכל מקום שסקרנותו מגיעה אליו.

גימבל שולל את טענת לנארד, שהיה משהו יהודי טיפוסי בדרך שאיינשטיין בנה את התיאוריה שלו. במקום לסייר בטבע עם זכוכית מגדלת וטלסקופ בתרמיל, כמו כל חניך צופים גרמני חסון, נשאר איינשטיין בחדרו ושרבט מספרים. לפיזיקאי כמו לנארד, שנמנה עם האסכולה הישנה, זו דרך בלתי ראויה לחקירה מדעית. התנסות מעשית ותצפיות קודמות לכל הן המנפיקות את גוף הידע הראשוני, שהתיאורטיקנים ינסו אחר כך להסביר.
פיליפ לנארד לא הסתגל לרוח זמנו שלו והמשיך להחזיק בעמדות מיושנות. תיאוריה הובילה לא פעם למחקר במאה ה-20: חשיבה לוגית העלתה היפותזות, ורק מאוחר יותר הפריכו או אוששו אותן חוקרים לפי מבחן התוצאה. אבל לא היה בזה שום דבר יהודי. זה היה הדבר שאפיין למשל את עבודתו של פרופ' ורנר הייזנברג, שהיה נאצי, בה במידה שאפיין את איינשטיין. רעיונותיו של איינשטיין התבססו על האינטואיציות שהיו לו על הטבע. תובנותיו נבעו מתרגילי חשיבה. תורתו היתה אמנם דמיונית, אך לא היה בה רבב תיאורטי, ובאופן עקרוני היתה פתוחה לבדיקה: איינשטיין התבונן ברכבות שאורותיהן הבהבו הלוך ושוב ובדק את ההשפעה הפיזית של מעלית שצללה מטה במהירות, לעומת מעלית שירדה לאט.

גימבל מאמין שהדבר שבכל זאת מעניק לעבודתו של איינשטיין גוון יהודי הוא גישתו לחקר היקום. גישה זו מזכירה לו אדם שלומד גמרא בניסיון להבין את האמת של האל. פירוש הדיבר "לא תגנוב" מובן כפשוטו. אבל האם הרמת שטר של מאה דולר שמצאת והכנסתו לארנק היא גניבה? תלוי. אולי ראית קודם מישהו שעשוי היה להפיל את השטר, אולי הוא נמצא ברחוב סואן, ואולי בחצר בית של חבר? או בדלפק "אבדות ומציאות" במלון? כיוון שאין לנו הפריבילגיה לראות את הדברים מנקודת מבטו של האל, נגזר עלינו להתמודד עם נקודות תצפית שונות.

"בלב תפיסת העולם התלמודית עומדת אמת אבסולוטית אחת, אך זו אמת שהיא לפעמים מעבר לתפיסתנו ולהבנה השלמה", כותב גימבל. "נראה שסגנון חשיבה זהה בא לידי ביטוי בתורת היחסות ובכמה מחקרים נוספים של איינשטיין".

נקודת המבט המוגבלת של בני אדם מבחינה בשתי תכונות של היקום הנקראות מרחב וזמן (שלושה ממדים - אורך, רוחב ועומק - וממד זמן). איינשטיין סבר שאפשר לחבר מתמטית את שתי התכונות האלה לנוסחה בסיסית יותר: זמן ומרחב המשתנים ביחס לתנועה של הצופה. אך מכל נקודת תצפית, זמן-המרחב של עצם נשאר זהה. הבחנה זו של אמת רחבה יותר התאפשרה בשל יכולת הפשטה והתבוננות מכמה זוויות. לדברי סטיבן גימבל, אותו דפוס חשיבה עמד בבסיס תרגילי המחשבה שגזר איינשטיין מהתבוננות בתנועת מעליות. מהבחנות אלה הסיק שכאשר אנחנו חשים את משיכת כוח הכבידה לקרקע ואת תנופת ההאצה בהמראה במטוס, אנו חווים למעשה אותה תופעה.

גימבל לא מנסה לומר שיהודי ורק יהודי היה יכול לגלות את הדברים האלה, אלא אומר שיהדותו של איינשטיין עשויה היתה להעניק לו יתרון. בכל מקרה, מדען כמו לנארד לא היה מגיע לקפיצת דרך כזו. הפיזיקה הגרמנית שלו, שהסתפקה בהבנה קפוצה של המדע, נעשתה אנכרוניסטית כמו השקפותיו הפוליטיות. 

 

תרגום: יותם מורציאנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו