בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם נזדקק לשינויים גנטיים כדי לשרוד בהתחממות כדור הארץ

הנדסה גנטית כדי שלא נוכל לעכל בשר והקטנת מימדינו לצמצום צריכת האנרגיה הן חלק מהפתרונות המוצעים: מדע בדיוני או המציאות האנושית בעתיד?

87תגובות

האם הנדסת הסביבה האנושית או שינוי גנטי במבנה האדם הם התשובה להתחממות הגלובלית? שורה של מדענים והוגים ברחבי העולם בוחנים בימים אלו שיטות חדשות להתמודדות עם שינויי האקלים, לנוכח תגובתן המגמגמת של אומות העולם בנושא.

כישלון פרוטוקול קיוטו להפחתת גזי החממה, וגוויעתה בטרם עת של ועידת ההמשך, מביאים את המדענים למסקנה כי ככל הנראה בלתי נמנע שעד סוף המאה, יתחמם האקלים ב-2 או 3 מעלות צלסיוס. אומות העולם עסוקות לעת עתה בלהאשים אחת את השנייה באחריות לפתרון, כשלכל אחת מהן אינטרס בלעדי משלה: חלקן חייבות לשמר רמת חיים מסוימת, אחרות מבקשות להזניק מחדש את הכלכלה, ואילו לכמה מהן יש נפט שצריך לנצל.

לוואקום שהותירו נכנסים המדענים וההוגים הפילוסופים, מתוך תקווה שלאחר שהאדם הצליח (בטעות) לשנות את האקלים בכיוון אחד, ביכולתו גם להניע אותו למקום אחר, טוב יותר. אחד התחומים הבולטים בכך הוא הגיאו-הנדסה, המכוון להטיית לשון המאזניים בתהליך שינויי האקלים לטובתנו. בין הפתרונות שעלו הוצע למשל להעשיר את האוקיינוסים בברזל כדי לעורר את הפלנקטון לצרוך פחמן דו-חמצני. כיוון אחר מקדם את שינוי ההרכב האטמוספרי בהוספת אדי גופרית להחזרת שטף הקרינה מהשמש – דבר שביכולתו להפחית את החום בכדור הארץ. אלא שפרט לזה שקשה לומר מי יוכל להכריע על יישום החלטות שכאלה בשם האנושות כולה, מתנגדים רבים תוהים אם התרופה לא תתגלה כגרועה יותר מהמחלה.

אי–פי

לפיכך, קוראים הוגים שונים להפנות את המאמצים הרחק מהנדסת הסביבה, אל הנדסת האנוש עצמה, במה שהם מכנים עידן ה"פוסט-הומניזם". שלושה הוגי דעות מובילים מתחום הפילוסופיה של המוסר והאתיקה, פרסמו לאחרונה מאמר ברשת, בו הם פורסים את משנת "הנדסת האדם". לפי ההוגים ס. מתיו ליאו, אנדרס זנדברג ורבקה רואץ', יש ליצור התערבות אבולוציונית מלאכותית של האדם, כך שיצרך פחות משאבים טבעיים ובכך יפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלו. לדבריהם, ניתן לערוך למשל מודיפיקציה כימית בגוף האדם כך שלא יוכל לעכל חלבון מן החי – ובכך למנוע, פרט לגידול האכזרי של בעלי חיים לתעשיית הבשר, גם את פליטת המתאן בגזים ובגיהוקי הפרות, את ברוא יערות הגשם באמזונס לצורך גידולי הסויה המהונדסת-גנטית שמזינה את בעלי חיים, או את המרת השטחים המאסיבית והפניית משאבי מים רבים כל כך למשקי גידול.

גישה שונה שאליה מפנים ההוגים את הזרקור דורשת אף להקטין את מימדיו של האדם. בבסיס גישה זו עומדת העובדה כי חילוף החומרים עומד ביחס ישיר למידות הגוף, כאשר היצורים החיים הקטנים צורכים ושורפים פחות קלוריות מאשר הגדולים. לפי זנדברג, ליאו ורואץ', באמצעות טכניקות אבחון גנטי כחלק מהליך ההפריות, נוכל לברור רק את העוברים שמועדים להתפתח לבני אדם קטני מידות.

אי–פי

טיפולים הורמונאליים אלו, מסבירים ההוגים, יכולים גם לסייע בשיפור האמפתיה וההתנהגות האלטרואיסטית בין בני אדם, ובכך יגבירו את ההתחשבות של האנושות בסביבתם הטבעית.

ואולם עבור פסקל פיק, חוקר האבולוציה של האדם (פלאואנתרופולוג) ב- Collège de France, חזונם של ההוגים אפוקליפטי מדי. "הנחת המוצא של המושג הנדסת אדם היא שהמין האנושי הגיע לכדי מיצוי אבולוציוני, ושהאדם לא יכול להתפתח יותר. אלא שגישה זו שוכחת כי האבולוציה מוצאת לה דרכים נפתלות ולא צפויות, הגלומות בפוטנציאל הגנטי שלנו ושאיננו מודעים עדיין לקיומן". לדבריו, "גישתם שואפת לשיפור האדם מעבר לגבולות האבולוציה הטבעית שלו, אך היא עלולה לגרום להידלדלות המגוון האנושי".

 

תרגום: יותם מורציאנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו