בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדק תאגידי

איך תשפיע על איכות הסביבה החלטת בית המשפט להרשיע פעיל סביבתי שתקף את תאגיד המיחזור

8תגובות

פסק דין של בית משפט השלום בירושלים שהתפרסם באחרונה עשוי לגרום לפעילים למען הסביבה לשקול בזהירות רבה דברי ביקורת שהם מתכוונים להשמיע כלפי רשויות או תאגידים. על פי פסק הדין, הפעיל הסביבתי דני מורגנשטרן נמצא בשני מקרים אשם בלשון הרע כלפי תאגיד איסוף ומיחזור מכלי משקה, ובית המשפט קבע שעליו לשלם פיצוי של 90 אלף שקלים. הפרשה לא הגיעה לסיומה מאחר שבקרוב יוגש ערעור על ההחלטה.

מורגנשטרן משמש כיועץ סביבתי, והיה פעיל במשך שנים בגופים ירוקים. פעמים רבות במשך השנים מתח ביקורת חריפה על התנהלות תאגיד האיסוף האחראי ליישום חוק הפיקדון על מכלי משקה. בין היתר טען, שהתאגיד אינו פועל כנדרש ליצירת תשתית מתאימה לאיסוף מכלי המשקה שבעבורם שולם פיקדון. לדבריו, התאגיד באופן התנהלותו ניצל לרעה את כספי הפיקדון ששילמו הצרכנים.

לאחר שהתאגיד החליט לפני כשלוש שנים להגיש תביעת לשון הרע נגד מורגנשטרן בגין כמה אמירות, הוא התנצל על דבריו והתחייב לא לחזור עליהם. אולם אחר כך שב והתבטא נגד התאגיד; לכן הוגשה תביעה חדשה נגדו לבית משפט השלום בירושלים.

בית המשפט נדרש לבחון חמש התבטאויות של הנתבע בכלי התקשורת וקבע, שבשתיים מהן היה משום לשון הרע נגד תאגיד האיסוף. באחד המקרים מדובר בראיון רדיו שבו אמר מורגנשטרן על התאגיד: "אני חושב שהם עושים מעשה נבלה, ואני משתמש בביטוי עדין. הם פשוט גוזלים את כספי הצרכן הדל".

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה, שהביטויים שבהם נעשה שימוש הם בגדר לשון הרע. היא בחנה את השאלה אם יש אמת בדברים שנאמרו; ואז יש מקום להגן על מורגנשטרן גם אם היתה פגיעה בשם הטוב של התאגיד. לטענת השופטת, מורגנשטרן לא הביא ראיות לכך שהתאגיד נקט מעשה נבלה שמשמעותו מעשה שחיתות, ועמדתו שהתאגיד אינו מנוהל כראוי אינה מהווה הוכחה שהוא פעל באופן בלתי חוקי או ביצע מעשי גזל.

במקרה אחר האשים מורגנשטרן את התאגיד בראיון לטלוויזיה, שהוא פגע בחוק הפיקדון ושילם כסף לחברת "אמון הציבור", המתמחה בביצוע סקרים ומחקרים, על מנת שתגיד שחוק הפיקדון יקר. השופטת קבעה, שיש משום לשון הרע באמירה שהתאגיד הפעיל גוף פרטי בתשלום על מנת שיגיש לו מסקנות "מוזמנות", ולפיהן עלות איסוף המכלים באמצעות חוק הפיקדון היא גבוהה ביחס לתועלת הנובעת ממנו. השופטת קבעה, שלא הוצגו הוכחות שהתאגיד הזמין תמורת תשלום תוצאות של המחקר.

בגזר הדין נקבע, שעל מורגנשטרן לשלם לתאגיד פיצוי של 90 אלף שקלים בגין לשון הרע בשני המקרים, וכן עליו לפרסם תיקון או הכחשה של דבריו בעיתון יומי אחד.

מנכ"ל תאגיד האיסוף, נחמה רונן, מוצאת בפרשת התביעה מסר בעל משמעות לכל פעילי הסביבה. כך רואה זאת גם נירית לוטן, עורכת דין של הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, שהחלה לייצג את מורגנשטרן לאחר קבלת פסק הדין, ומתכוונת להגיש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

"חשיבות פסק הדין היא בקביעה שגם על אנשים הפועלים למען מטרה נעלה חלות מגבלות של מה שאפשר להגיד במסגרת הביקורת", טוענת רונן. "פסק הדין אומר שמותר לבקר אבל לא לשקר, גם אם מדובר בשמירה על הסביבה. המשמעות היא, שגם בעתיד ביקורת חריפה ככל שתהיה תצטרך להישען על עובדות ולא על יצרים והנחות שאין להן בסיס. יש חשיבות עצומה לפעילות של ארגונים למען הסביבה, אבל יש כללים של אסור ומותר".

"תביעה זו היא דוגמה מובהקת לאופן שבו יכול היום תאגיד חזק להשתיק ביקורת שאינה נעימה לאוזניו, בעיקר כשמולו עומד פעיל סביבתי בודד, נחוש, אך ללא אמצעים וכוח כלכלי", אומרת מנגד עו"ד לוטן. "פסק הדין שנתן בית משפט השלום מהווה מכה קשה לא רק לחופש הביטוי אלא גם להגנה על הסביבה, והוא צריך להדאיג כל אדם שהנושאים האלה חשובים בעיניו. אנחנו מקווים ומאמינים שבית המשפט המחוזי יתקן זאת".

העימות בין הצדדים נמשך גם לאחר פסק הדין ולפני הגשת ערעור. מורגנשטרן פירסם בעיתון "יתד נאמן" מודעה, שבה הוא מציין שעל פי החלטת בית המשפט הוא חוזר בו מדבריו נגד התאגיד. בסוף המודעה ציין, שבכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין. במקביל ביקשה לוטן מהתאגיד לפרוס את התשלום שבו חויב משום שהוא מתקשה מבחינה כלכלית לשלם אותו בתשלום אחד.

בתאגיד האיסוף סברו שפרסום המודעה בעיתון חרדי אינו מקיים את פסק הדין, ולכן עורכי הדין מטעמו פנו לבית המשפט. הם ביקשו להכניס בפסק הדין תיקון או הבהרה, שיש לפרסם את המודעה בעיתון יומי הפונה לכלל האוכלוסייה, ולא בעיתון סקטורלי הפונה לקהל יעד מצומצם, שכלל לא נחשף לדברי לשון הרע. התאגיד גם טען, שיש לציין במודעה באופן מפורש שהדברים שאמר מורגנשטרן אינם נכונים.

בנוסף הודיעו עורכי הדין של התאגיד ללוטן, שהוא מסרב לפרוס את תשלום הפיצויים. לטענתם, מורגנשטרן באופן פרסום מודעת התיקון שם ללעג ולקלס את פסק הדין, ולכן הוא אינו יכול לצפות שיבואו לקראתו בעניין פריסת התשלום. התאגיד דחה את הטענה שאין למורגנשטרן יכולת כלכלית לשלם את הפיצוי בבת אחת וטען, שיש בידיו נתונים המעידים אחרת. התאגיד לא השתכנע מפניית לוטן, שציינה שאין הצדקה של ממש לדרישה לשלם את כל הסכום בתשלום אחד וכי לא סביר שהתאגיד על כל משאביו זקוק בדחיפות דווקא לכסף הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו