בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החברה להגנת הטבע: זיהום בים עלול לשתק את המדינה

על פי מיפוי שערכה החברה, לחופי ישראל יש כמעט 50 מתקני תשתית עם פוטנציאל לפגיעה בסביבה, כמו גם כ-30 קידוחי גז ונפט מאיימים בלב הים

19תגובות

השטח הימי של ישראל נתון לאיום סביבתי רב - כך טוענת החברה להגנת הטבע. ב"מפת הלחצים על הסביבה הימית" מציג הארגון את פריסת מתקני התשתית והקידוח בחופים ובים עצמו, ומזהיר מפני זיהום שישתק את המדינה.

על פי המפה, בחופי ישראל יש כמעט 50 מתקני תשתית עם פוטנציאל לפגיעה בסביבה. כמו כן במים הטריטוריאליים של ישראל אושרו כ-30 קידוחי גז ונפט, שדליפות ותקלות בפעילותם עלולים לגרום לזיהום חמור. המפה תוצג לראשונה בחודש הבא בכנס ירושלים לסביבה וטבע.

ברשימת המתקנים המאיימים נמצאים, בין היתר, מעגנות (מרינות) נמלים העומדים לפני הרחבה, מוצאי שפכים תעשייתיים ועירוניים וצינורות להזרמת רכז מלח של מתקני התפלה. לפי בדיקת החברה להגנת הטבע, בשטח הימי של ישראל ניתנו זכויות לקידוחי נפט וגז על 11 מיליון דונם.

בחברה להגנת הטבע מזהירים עוד כי קידוחי נפט וגז עשויים להוות מקור לזיהום לא רק בשל תקלות ואסונות, אלא גם כתוצאה מפעילות שוטפת הכוללת שימוש בחומרים כימיים. באתר הקידוח לוויתן, למשל, מתמודדת חברת נובל אנרג'י זה כמה חודשים עם דליפת מים, שלא גרמה עדיין לנזקים סביבתיים אך גם טרם נפתרה.

"התלות של ישראל במשאבי הטבע בים הולכת וגוברת, ובשנים הקרובות מרבית מי השתייה והמקור לייצור רוב החשמל יגיע ממשאבים אלו", מסביר ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע. "לכן לאירועי זיהום ותקלות יכולים להיות השלכות לא רק סביבתיות, אלא גם כלכליות. אירוע של זיהום יכול להשבית תחנות כוח ומתקני התפלה. אנחנו לא טוענים שאין לנצל את משאבי הים, אבל צריך לעשות זאת בכלים המתאימים מבחינת פיקוח ומניעה".

דרישה עיקרית של החברה ועמותת "צלול" היא להפריד בין הגוף שמאשר קידוחים לגוף שאחראי לפקח עליהם - סמכויות שנתונות היום כולן למשרד האנרגיה והמים. המטרה היא למנוע אפשרות שהתמריץ להפיק רווח מקידוחים יבוא על חשבון האינטרס הסביבתי. בהתאם, מבקשים בארגונים הסביבתיים לשנות את הרגולציה הקיימת ולהוסיף סמכויות חקיקה ופיקוח בנידון שיימסרו לידי המשרד להגנת הסביבה.

במשרד האנרגיה והמים מתנגדים ליוזמה זו וטוענים כי חוק הנפט הקיים כיום, שעל פיו ניתנים כאמור גם האישורים לקידוחים, הינו מספק ומאפשר אף להציב דרישות מתאימות למניעת זיהום סביבתי. המשרד לאנרגיה ומים אף הקים באחרונה אגף מיוחד לנושאים סביבתיים וגיבש, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מתווה לביצוע ניטור אחר השפעת הקידוחים על הסביבה הימית.

עם זאת, גם במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אין די במהלכים אלה וכי יש צורך בתקציב ובכוח אדם נוספים על מנת לאפשר מעקב אפקטיבי אחר הפעילות של מתקני תשתית שונים בים, ובהם קידוחים. בינתיים פועל באחרונה המשרד להגנת הסביבה לקידום החוק ליישום התוכנית למוכנות ותגובה לזיהומי ים, כמו גם לקידום הצעת החלטה של הממשלה שתקבע כי יש להכין תוכנית לטיפול בדליפות בקידוחי גז ונפט. לאחרונה טען המשרד כי אין לאשר ביצוע קידוחים נוספים עד שלא תאושר תוכנית לטיפול בדליפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו