בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים מנסים להבין למה ילדים חושבים שהם בלתי נראים

חוקרים מקיימברידג' בדקו מדוע ילדים מאמינים שאי אפשר לראותם אם הם מכסים את עיניהם, וגילו שהתשובה אינה חד משמעית כפי שציפו

37תגובות

כשילדים עד גיל מסוים מכסים את העיניים הם חושבים שאי אפשר לראות אותם. רוב הילדים מאמינים בזה כדבר מובן מאליו, אבל מדוע? האם זה בגלל שהם עצמם לא יכולים לראות? או מפני שהעיניים שלהם מוסתרות מאחרים? צוות פסיכולוגים מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה העמיד את השאלה למחקר, וגילה שבניגוד לשאלה שהציב, ההבדל בין להיראות ללא-להיראות אינו חד משמעי.

הצוות בראשותו של ג''ימס ראסל, חוקר התפתחות קוגניטיבית מינקות ועד הילדות התיכונה (גילאי 6-12), שאל ילדים בגילאי שלוש עד ארבע אם אפשר לראות אותם כשהם חובשים מסכה לעיניהם. עוד נשאלו הילדים אם החוקרים מסוגלים לראות אדם מבוגר עוטה מסכה כזו. כמעט כל הילדים הרגישו שהמסכה מסתירה אותם מעיני אחרים, וסברו אותו דבר לגבי המבוגר. 

בשלב הבא החוקרים ביקשו לדעת מדוע, עבור ילדים, מסכה הופכת את חובשה לבלתי-נראה. האם זה מפני שהעיניים עצמן מוסתרות מעיני אחרים, או בגלל שהמסכה מסתירה מעיניהם את האחרים? הם נתנו לילדים להרכיב שני סוגי משקפות, שניהם מסתירים את עיני הילדים מאחרים. למשקפת אחת היו עדשות אטומות לחלוטין, שדרכן העיניים אינן נראות ואינן רואות. למשקפת השנייה היו עדשות מכוסות במראה חד כיוונית, שדרכן אפשר לראות אך העומד מהצד לא יראה דרכן את עיניי הילד. 

אי–פי

אלא שמראה חד כיוונית, מתברר, נמצאת מחוץ לטווח ההמשגה של רוב הילדים. "המבחן לא בדיוק הלך לפי התוכנית, מפני שמתוך 37 ילדים שהשתתפו בו, רק שבעה היו מסוגלים להבין את הרעיון שהם יכולים לראות, אבל אנשים אחרים לא יכולים לראות את העיניים שלהם", דיווח הריסרץ' דייג'סט, בלוג של ה-British Psychological Society. "מתוך השבעה, כולם למעט אחד חשבו שהם בלתי נראים בשני סוגי המשקפות". החוקרים הסיקו שתחושת האי-נראות אצל ילדים אינה קשורה לעובדה שהם אינם יכולים לראות, אלא לעצם כך שעיניהם מוסתרות מאחרים.

אבל בשלב הזה, החלה להתערער ההבחנה בין להיראות ללא-להיראות. גם כאשר ילדים סברו שאי אפשר לראות אותם כי עיניהם מכוסות, הם בכל זאת הסכימו שהגוף ויתר הראש נראים. "נראה שהם הבחינו בין ה'עצמי' שלהם, שהמסכה מסתירה, לבין גופם, שניתן לראות", דיווח הריסרץ' דייג'סט.

הממצאים האלה הובילו את החוקרים לשער שהאמונה באי-נראות אצל ילדים מבוססת על ההנחה שעל מנת ששני אנשים יראו זה את זה חייב להיווצר קשר עין ביניהם. נראה שהילדים מניחים, כתבו החוקרים, כי "על מנת שאדם יוכל להיראות על ידי האחר צריכה להיות חווייה משותפת לנראה ולרואה, ושתהיה הכרה הדדית בשיתוף הזה, כפי שקורה כאשר שני זוגות עיניים נפגשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו