בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי קרית שמונה מצאו זהב אקולוגי ליד הבית

פעילים סביבתיים בעיר נאבקים כבר שנים על שיקום הנחל שזורם בעיר. אחרי שהתגלו במקום מיני צמחים ובעלי חיים נדירים, הם הצליחו לגייס גם את העירייה

21תגובות

פארק הזהב בקרית שמונה, שבלבו זורם נחל עין הזהב, היה בעבר מקום בילוי מרכזי עבור תושבי האזור, אך עם השנים ירדה קרנו בעיניהם. באחרונה זוכה הפארק לעדנה אקולוגית אחרי שכמה קבוצות חוקרים גילו בו עניין והחלו לסקור את החי והצומח בפארק ובסביבתו. הממצאים הפתיעו אפילו אותם אחרי שגילו כמה מיני צמחים נדירים וזני בעלי חיים ייחודיים.

סקרי הסביבה החלו לפני כמה חודשים אחרי שקבוצת פעילים מקרית שמונה, שתאגדה תחת העמותה לשימור קסמי טבע ונוף, פנתה אל הבוטנאי יאיר אור וביקשה ממנו לערוך סקר צמחייה בפארק לצורכי חקר, לימוד, תיעוד והפצת חשיבות משאבי הטבע הייחודיים באתר. בשלב זה נאלץ אור להודות כי "לא הייתי מעולם במקום ולא הייתי מודע לנכס שבלב קרית שמונה".

אור, שלא ציפה למצוא במקום מגוון ביולוגי רחב כל כך, כתב בסיכום לסקר שערך כי "המפגש עם פארק הזהב היה הפתעה עצומה עבורי. עד לסקר זה הכרתי רק את חלקו הפתוח והמגונן של הפארק ולא שיערתי שיש שטח כה עשיר מבחינת הטבע בהמשך הפארק". עם המינים הרבים שבחן אור באזור ניתן למנות צמח בשם חלביב יווני, שנחשב לנדיר מאוד בישראל.

במקביל פעלו במקום צוותים נוספים כמו ד"ר עמית דולב וד"ר ערן לוין שערכו במקום סקר עטלפים. השניים זיהו בסביבת הפארק את המושבה היחידה בארץ של רמשן לילי - עטלף המצוי בסכנת הכחדה. בנוסף הם מצאו עטלפון אירופי, זן אחר שנמצא בסכנת הכחדה.

צוות נוסף שפעל בפארק ובנחל הוא של סוקרי הציפורים נדב ישראלי ואיתי שני. השניים הצליחו לאתר בפארק את הציפור שיחנית זית - מין נדיר בישראל - וגם את אדום החזה - ציפור שנוהגת להגיע לישראל בעונת הקיץ לעתים רחוקות בלבד.

פארק הזהב הוא השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בקרית שמונה. הוא משתרע על 110 דונם ונחל עין זהב שעובר דרכו נובע בצפון העיר וזורם לאורכה עד שנשפך אל התעלה המערבית של עמק החולה המובילה לירדן ולכנרת. במרכז הנחל נמצא קטע שזכה לכינוי "הג'ונגל" בפי ותיקי קרית שמונה, ובו השתמר יער גדות טבעי באופיו הראשוני. לדברי עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, "קרית שמונה פשוט זכתה במעין בניאס קטן בתוך העיר. אין עוד עיר בישראל שזכתה בנכס טבע כזה".

בשנותיה הראשונות של קרית שמונה היה הנחל מקום בילוי של תושבי העיר והיה לו חלק חשוב בחייהם. ואולם עם השנים הוזנח פארק הזהב ותושבי העיר הפסיקו לפקוד את המקום, אף על פי שהוא נמצא במרכזה, והוא נהפך לאתר חסר חשיבות.

ברבות השנים הפך הנחל לחצר האחורית של העיר והחל להתייבש. במקום הצטברה אשפה ומומחים הזהירו כי התייבשותו בחודשי הקיץ מציבה סכנה מוחשית להמשך קיומם של מיני צמחים ובעלי חיים בערוץ.

לפני כמה שנים החלה קבוצה קטנה של כ-20 תושבי העיר להילחם על שיקומו של הנחל והפיכתו לחלק מרכזי בחיי העיר שוב. פעילותה הראשונה של עמותת התושבים, בראשות יוהנה נזרי, אדריכלית נוף ותושבת קרית שמונה, החלה ב-2007. לעזרת העמותה התגייסו פעילי ארגון מגמה ירוקה ממכללת תל-חי לטובת לקמפיין שנועד לעצור תוכניות בנייה בחלקו הדרומי של פארק הזהב.

הצלחתם המפתיעה במאבק נגד הבנייה סימנה עבורם את המטרה הבאה - השבת המים לנחל. גם מטרה זו הושגה כשלפני שנה וחצי החליטה רשות המים להשיב את הזרימה לנחל ולהשיב את החיים בו.

אלא שלדברי נזרי, "מדובר רק באמצע הדרך; עכשיו המטרה שלנו היא שהפארק יהפוך לפארק טבע עירוני. אנחנו בשלב של גיבוש חזון ותוכנית. המקום ייהפך לאתר טבע שבו תושבי העיר יבלו, תלמידים יערכו תצפיות, אחר הצהריים יהיו פה חוגי טבע, וסטודנטים ממכללת תל-חי יערכו פה מחקרים".

לדבריה, "הגיע הזמן שגם קרית שמונה תיהנה ממשאבי הטבע של הגליל. הפארק הזה יחזק את הגאווה המקומית. כן, גם לנו בקרית שמונה יש טבע ויש לנו במה להתגאות. אין עוד אף עיר בישראל שזכתה לאתר טבע ייחודי כמו האתר שאנחנו התברכנו בו".

החזון שמנסחים חברי העמותה, בשיתוף עיריית קרית שמונה, החברה להגנת הטבע, מכון דש"א וגופים נוספים, מתאר את הפארק כ"אתר טבע עירוני" - שבו לאדם ולטבע מעמד זהה. לדברי בלבן, טבע עירוני הוא תחום שצובר תאוצה בשנים האחרונות כיוון ששמירה על הטבע היא אתגר שמורכב ממכלול שלם של חלקים שנפרסים מהמרחבים הפתוחים בספר, דרך אזורים חקלאיים ועד לאזורים עירוניים.

בלבן, ממקימי ומנהל התחנה לחקר ציפורים בירושלים של החברה להגנת הטבע, אתר הטבע העירוני הראשון שהוקם בישראל, אמר כי גם בהיבט הציבורי יש חשיבות גדולה לאתרי טבע עירוני. לדבריו, "אנשים אוהבים טבע ומוכנים להשקיע זמן וכסף כדי להגיע אליו, אבל יש אנשים שיש להם פחות זמן וכסף ולכן הזמינות שלהם לטבע יורדת. מסיבה זו, לקרבה שלהם לאתר טבע עירוני יש חשיבות ציבורית גבוהה מאוד".

בלבן הוסיף כי "גם בהיבט החינוכי יש לאתר טבע עירוני חשיבות גבוהה; טיול של כיתה מקרית שמונה לבניאס דורש השקעה כספית ולוגיסטית ובכך הטבע הופך למותרות. אבל כשבלב קרית שמונה יש בניאס קטן - זה יתרון אדיר".

לדברי נזרי, "הסקר מראה שלא מדובר בכמה משוגעים מקרית שמונה שאמרו כל הזמן שזה פארק מיוחד וחשוב. הנה, עכשיו גם אנשי מקצוע אומרים את זה. לנו זה חשוב מאוד כשלב בדרך להפיכת הפארק לאתר טבע עירוני ולא עוד פארק עם אטרקציות ומרכיבים שונים שמתנכרים לטבע ואולי אף עלולים לפגוע בו".

נראה כי כולם מסכימים שלפארק הזהב פוטנציאל ובסיס טבעי לפיתוח כאתר טבע עירוני, שבו בשונה משמורת טבע, הדגש יושם על ערכי הטבע המיוחדים לאתר. בלבן מאמין כי לא רחוק היום שבו תושבי העיר יתרכזו שוב בפארק. "על פי הדינמיקה הצפויה בקרית שמונה, יתחיל באז סביב הפארק. יתחילו לדבר עליו ויבינו שהאתר שהיה רחוק מהלב מתחיל להפוך לאטרקציה עירונית. לנחל יגיעו משפחות ותתחיל לנשוב במקום רוח שונה". אולם בלבן מדגיש כי כדי שהפארק יחדש את ימיו, חובה להציב כמה סייגים: "הכרחי לקבוע מה מותר ומה אסור בעת פיתוח המקום. פיתוח חזק מדי עשוי לפגוע בו. חשוב לגלות מידה של איפוק כדי לא לנסר את הענף שיושבים עליו".

נזרי אומרת כי "אחרי שנים של מאבק להחייאת הנחל, אנחנו חשים שהיה שווה לנהל את המאבק". היא מודה שלא אחת חשה כי יכול להיות שהיא וחבריה לעמותה הם אנשים תימהוניים או תמימים, אבל כעת הם מתחילים לקבל עידוד מהתושבים. "אנשים ממש שמחים שהמים שבו לזרום בנחל", אמרה.

אולם לדבריה, "הדרך לפיתוח עין זהב לאתר טבע עירוני קהילתי היא אתגר מורכב. יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד. שילוב הקהילה שגרה בסמוך לפארק ושל כלל תושבי העיר יהיה מרכיב משמעותי בהצלחת המיזם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו