בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעלומת עור הסבתא באמבטיה בדרך לפתרון

מדענים הצליחו לגבש תאוריה המסבירה מדוע האצבעות שלנו מתקמטות לאחר טבילה ארוכה במים - אחיזה טובה יותר

44תגובות

אלפי שנים לאחר המצאת האמבטיה, הצליחו מדענים לגבש תאוריה המסבירה מדוע האצבעות שלנו מתקמטות לאחר טבילה ארוכה במים. לטענתם, העור המחורץ מספק אחיזה טובה יותר, וייתכן כי בעבר הוא עזר לאבות אבותינו לשרש צמחים רטובים בשעה שתרו אחרי מזון, וכן סייע לכף הרגל להיאחז טוב יותר במשטחים חלקים.

"ייתכן שהקמטים המוכרים שנוצרים על האצבעות הרטובות סייעו לבני האדם הראשונים גם בגיחותיהם לתחום הטכנולוגי" אומר טום סמלדרס, נוירוביולוג של האבולוציה מאוניברסיטת ניוקאסל. "העור המחורץ עשוי היה לעזור לאחוז בכלים בתנאי רטיבות, כגון תיקון של כלי ציד בגשם ודיג בעזרת צלצל".

על פי האמונה העממית קצות האצבעות סופגים מים ומתנפחים, והעור מתקמט ויוצר חריצים קטנים. אלא שהתאוריה הזאת ירדה מהפרק, שכן מחקרים הוכיחו כי האפקט הזה נעלם כאשר יש פגיעה בעצבי האצבעות.

ניר כפרי

קצות האצבעות אינם מתנפחים, להפך, הם מתכווצים כשהם מתקמטים, מאחר שכלי הדם שבתוכם מתכווצים. האפקט נמצא בשליטת מערכת העצבים האוטונומית, ששולטת גם על הנשימה ועל קצב הלב.

סמלדרס חקר את יתרונות האצבעות המקומטות לאחר שקרא מאמר מאת מארק צ'נגיזי, מנהל של מעבדה לקוגניציה באיידהו. בדו"ח שלו שהתפרסם בכתב העת Brain, Behavior and Evolution, הוא העלה את ההשערה, שהקמטים בקצות האצבעות דומים לעקבות צמיגי הרכב ולרשתות הניקוז שרואים בהרים.

במחקר האחרון של סמלדרס בנושא, התבקשו 20 בני אדם להעביר 45 גולות טבולות במים ממכל למכל ולדוג משקולות מתוך המכלים. את הגולות היה צריך לדלות אחת בכל פעם בעזרת האגודל והאצבע המורה של יד ימין ולהעביר דרך חור במחיצה שהפרידה בין המכלים לאגודל ולאצבע המורה של יד שמאל.

סמלדרס תיזמן את ביצוע המטלה פעם אחת כשידי המתנדבים היו יבשות ובלי קמטים לפני שהתחילו, ובפעם השנייה לאחר שטבלו את ידיהם במים במשך חצי שעה.

השלמת המטלה דרשה בין 90 ל-150 שניות, אולם מי שאצבעותיו היו מקומטות הניעו את החפצים הרטובים 15 שניות מהר יותר בממוצע לעומת מי שהתחילו בידיים יבשות. הקמטים לא שינו את הזמן שנדרש לביצוע את המטלה כשהגולות היו יבשות, זאת על פי המחקר שהתפרסם בכתב העת Biology Letters. "ייתכן שהקמטים פועלים כמו החריצים בצמיגי המכוניות, שנותנים אחיזה טובה יותר", גורס סמלדרס.

הממצאים מעלים את השאלה כיצד ומאיזה מין ירש האדם את עורו המתקמט. "אני משער שלכל הפרימטים יש אצבעות מתקמטות, אבל ההוכחה היחידה שיש לנו לתופעה, מלבד בני אדם, היא אצל קוף המקוק", סיפר צ'נגיזי שערך במעבדתו באיידהו ניסוי דומה והגיע לאותן מסקנות כמו הצוות בניוקאסל.

אולם שאלה אחת נותרה פתוחה - מדוע קצות האצבעות אינם מקומטים כל הזמן, גם כשהם לא במים. התשובה עשויה להיות כי הקמטים באים על חשבון משהו - אובדן הרגישות באצבעות, אומר סמלדרס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו