בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הולכים ונעלמים

ישראלים בסכנת הכחדה

תוכניות פיתוח כמעט הביאו להכחדת צבי השיטים ודחקו את שבלול הפיקרד מהגבעה הנוחה בה התגורר: הניסיונות להצלת מינים נדירים הולכים ומתרבים

24תגובות

לפני כמה שנים החלו אנשי רשות הטבע והגנים להיפרד בעצב מצבי השיטים, בעל חיים ייחודי לישראל. הוא הלך ונכחד אחרי שניצוד במשך שנים רבות, ושטחי הגידול הטבעיים שלו הוקפו ביישובים ובכבישים. נראה היה שתשעת הצבאים שנותרו לא ישרדו, אולם בשנים האחרונות נקטה רשות הטבע והגנים צעד לא שגרתי והקיפה בגדר את השטח שבו חיים הצבאים בשמורת יטבתה כדי להבטיח את התרבותם. באחרונה ערכו אנשי הרשות סקר באזור והתוצאות היו מעודדות: התברר שמספר הצבאים עלה ל-90.

צבי השיטים הוא אחד מעשרות מינים נדירים וייחודיים לישראל השורדים בקושי בלב איי טבע בודדים שנותרו בשל פעולות הפיתוח וההתיישבות. באחרונה גוברים המאמצים של רשות הטבע והגנים ואנשי תכנון שונים להגן על מעוזי המינים הנדירים. במקרה של צבי השיטים יש תקווה של ממש להתאוששות. "כאשר מספר הצבאים יהיה גדול מ-100 נבחן בזהירות את האפשרות לשחרר אותם אל מחוץ לשטח המגודר", אומר דורון ניסים, מנהל מחוז אילת ברשות.

בשכנות לצבי השיטים בחולות סמר שבערבה חי סרבלוס ערבנסיס. זהו עכביש גדול שהוגדר לראשונה באופן מדעי לפני כעשור על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה-אורנים ומהאוניברסיטה העברית. "העכביש הוא ייחודי לאזור ושרד בכמה שטחי חול קטנים בערבה", הסביר הד"ר אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה-אורנים. בחולות סמר יש תוכניות כרייה העלולות לסכן את העכביש הנדיר.

לתמונות נוספות של מינים נדירים

מזרחית לדימונה, על שטח זעיר של חמישה דונמים, נמצא האתר היחיד בעולם שבו צומח לשון השור הנגבית. הצמח היה נתון בסכנה בשל הקמת קו הרכבת המתוכנן מבאר שבע לאילת. אלא שחברות תשתיות ותחבורה חדלו להתעלם מהצמחים הנדירים שמוכרים רק לקומץ מומחים. כאשר החלה חברת נתיבי ישראל את תכנון הקו נשלח למקום האקולוג הד"ר רון פרומקין וגילה כי במקום נותרו רק חמישה פרטים של הצמח הנדיר, ואילו האחרים נכחדו. בעקבות ממצאים אלה החלה נתיבי ישראל בתכנון התוואי כך שלא יפגע בבית הגידול של הצמח. בכך לא נגמרים האתגרים האקולוגיים של תכנון הרכבת. חברת נתיבי ישראל תצטרך לבחון דרכים להימנע מפגיעה גם בסווד האצטרובלי, צמח שנחשב כנכחד והתגלה לאחרונה בערבה, בשטח שבו אמורה לעבור המסילה.

הג'יפים מאיימים על מריון החולות

מצב המינים הנדירים מחמיר באזור המרכז הצפוף. סמוך לראשון לציון ולאשדוד נאבקה לאחרונה החברה להגנת הטבע על הצלת שטחי חולות. זהו בית הגידול הכמעט אחרון של מריון החולות, היונק היחיד בעולם שחי בישראל בלבד. "המריון שרד בשטחי חולות מעטים במערב הנגב ובמישור החוף", הסביר הד"ר בועז שחם, חוקר זוחלים ומכרסמים, "הוא מותאם לשטחי חול עם צמחייה מסוימת ואוהב בעיקר צמחי רותם".

האיום העיקרי על המריון הוא המשך הבנייה בלב אזור החולות וכן הקמת מתקני התפלה. לקראת הקמת אחד מהם, לפני כשלוש שנים, ערכה רשות הטבע והגנים, בסיוע מדענים, מבצע העתקה של חיות בר כדי להצילם. שחם וכמה מעמיתיו הצילו 12 מריוני חולות. למריון נשקף איום גם בשטחי החולות שנותרו טבעיים, משום שמדי סוף שבוע שועטים בהם רכבי שטח. את הנהגים לא מטרידה העובדה שהם עלולים למעוך מחילה של בעל חיים שאין לו בית אחר בעולם.

השבלול שמצא מקלט בגבעתיים

לשבלול פיקרד, מין ייחודי נוסף לישראל, נותרה גבעת כורכר אחת שבה הצליח להתקיים בלב גבעתיים. החיים בגבעה היו נוחים למדי והתאימו לצרכיו הצנועים של השבלול. כאשר החלו לבנות במקום מתקני אגירת מים נוצרה סכנה ממשית לקיומו. באזור יש תוכניות בנייה נוספות, ובאחרונה קראה החברה להגנת הטבע להגן על המקום ולהכריז עליו כאתר טבע עירוני.

בצפון נאבק על קיומו העגולשון שחור הגחון, מין של צפרדע ש"הוחזר מהמתים" לפני שנה. רבים היו משוכנעים שנכחד בעקבות ייבוש אגם החולה עד שפקח רשות הטבע והגנים הבחין בו מקפץ באחד משבילי שמורת החולה. מאז הגילוי, החדשות הנוגעות לעגולשון שחור הגחון טובות ורעות כאחד. בכנס מדעי שנערך לפני שבועיים באוניברסיטת תל אביב תיאר חוקר בעלי החיים הד"ר שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין, המייעץ לרשות הטבע והגנים, את המעקב אחר הצפרדע החמקמקה. "מאז הגילוי מצאנו כבר 11 פרטים של העגולשון, בהם ארבעה צעירים. זה מעודד", אמר. מנגד התברר כי הצפרדעים נמצאו בשטח זעיר של פחות מ-20 דונם ולא בשטחים סמוכים. משמעות הדבר היא שהצפרדע הנדירה עדיין נמצאת בסכנה קיומית. "אנחנו עדיין לא יודעים כמעט כלום על העגולשון" הודה גפני, "אין לנו מידע על הרגלי הרבייה או התקשורת שלה".

הגורמים העוסקים בשמירת טבע בישראל יכולים לשאוב עידוד מסיפורו של לבנון הירקון. נראה היה שגורלו של הדג, הקיים רק בנחלי החוף בישראל, נחרץ לאחר ששני מקורות המים היחידים בהם שרד, מעלה נחל הירקון ונחל תות, היו בסכנת התייבשות בבצורת הקשה של 1999. במבצע הצלה מיוחד הוצאו לבנונים מהירקון ומנחל תות והועברו לאקווריומים מיוחדים באוניברסיטת תל אביב. לאחר שהתרבו הושבו בהדרגה לכמה מקורות מים טבעיים, ובהם הירקון. "היינו צריכים להנדס מעט את הטבע", הסביר הפרופ' מנחם גורן, חוקר דגים מאוניברסיטת תל אביב, "בשמורת הטבע עין אפק שבצפון הוספנו אבנים לבריכות המים כדי שהלבנונים יוכלו למצוא בהן מחסה ולהטיל ביצים".

דור שלישי של לבנונים, שגדלו לאחר שאבותיהם הושבו לטבע, חי כיום ולאחרונה הכתיר כתב העת של ארגון גני החיות בעולם את מבצע הצלתם כאחד מעשרת המקרים היחידים בעולם שבהם גני חיות ואקווריומים סייעו בהצלחה להצלת מין בסכנת הכחדה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו