בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית "מורשת" מסכמת שלוש שנים

מגילה העצמאות תחזור לת"א, ארכיון המדינה יוצג בנגב

מזכיר הממשלה צבי האוזר, העומד מאחורי התוכנית המורשת הלאומית: "איני מתבייש בכך שזו תוכנית ציונית שאינה משרתת את הפוסט או האנטי ציוני"

תגובות

בעוד שלוש-ארבע שנים, כשתושלם "התוכנית להעצמת המורשת הלאומית", יוכל כל ישראלי לעיין במגילת העצמאות המקורית. המסמך ההיסטורי, אחד הפריטים החשובים ביותר ששמורים היום בארכיון המדינה בירושלים, יוצא אחר כבוד מהכספת שהוא נמצא בה היום ויוסע לתל אביב. שם, בהיכל העצמאות – במקום שבו הוכרזה המדינה לפני 65 שנה – הוא יוצג לציבור במוזיאון העצמאות המחודש שייבנה.

היכל העצמאות הוא גולת הכותרת של תוכנית "מורשת" שהחלה לפעול במשרד ראש הממשלה לפני שלוש שנים. מזכיר הממשלה, צביקה האוזר וראש התוכנית, ראובן פינסקי, הם הרוח החיה מאחוריה. “היכל העצמאות הוא היכל הקודש של העת המודרנית. המקום הפיזי שבו היה האירוע המכונן של מדינת ישראל", אמר אתמול האוזר. לפני שלוש שנים, כשהוחל בתוכנית "מורשת", היה מצבו של ההיכל "מוזנח ולא ראוי לביקור אדם", כדבריו. במשך 35 שנה לא טרח איש לשפץ או לתחזק את המבנה החשוב הזה. לאחרונה, בתום שיפוץ שעלה חמישה מיליון שקלים, הוא נפתח מחדש לציבור. בשנים הבאות ייבנה בו גם מוזיאון חדשני בהשקעה של 50 מיליון שקלים.

אתמול, במלאת שלוש שנים לתוכנית "מורשת" – ושבוע לפני הבחירות – התפנו האוזר ופינסקי לעשות סיכום ביניים. ההשקעה הכוללת של התוכנית בפרויקטים בישראל עומדת על כ-700 מיליון שקלים ועשויה להגיע למיליארד. מחציתם מתקציב הממשלה, היתר מגופים שונים ומתרומות פרטיות.

האוזר אומר שהתוכנית היא חדשנית במחוזותינו ומבוססת על מודל "חדשני גם ברמה עולמית"; מודל שחברו בו יחד הגופים הגדולים האמונים על שמירת המורשת – רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים ורשות הטבע והגנים – הפועלים תחת גג אחד, בתוכנית המתוקצבת בנדיבות בידי הממשלה, להתניע מהלכים גדולים.

אלון רון

296 מיזמים נכללים בתוכנית. 108 מהם – ובהם היכל העצמאות בתל אביב, טחנת הרוח בימין משה, וצריף הנשיא בן צבי בירושלים – כבר שופצו ושוקמו. הרשימה הסופית ארוכה וכוללת אתרים היסטוריים, מתקופת המקרא ועד ראשית ימי המדינה. לצד טיילת החומות בעיר העתיקה בירושלים, עיר דוד, מערכת הובלת המים בתל גזר ותל יקנעם, נמצאים ברשימה גם בית הספר החקלאי במקווה ישראל, בית הקברות טרומפלדור בתל אביב, מוזיאון חנה סנש ויד לאשה הלוחמת בניצנים.

התוכנית, שמתהדרת לאחרונה גם בלוגו חדש מבית היוצר של גוגל, קיבלה גם שם קצבי יותר, "ציוני הדרך", ומנסה להדביק את המאה ה-21. היא עושה זאת תוך שימוש בכלים חדשניים כמו שירות המפות של גוגל ושירות הניווט הפופולרי "waze" – שיטמיעו בתוכם את אתרי המורשת הישראליים. גולת הכותרת, לפי פינסקי, תהיה האפשרות לסרוק באמצעות הטלפונים החכמים את הקוד שיוטבע בכניסה לאתרי המורשת, ולקבל עליהם מידע ישירות לצג הנייד. "כשאתה עומד סתם מול ערימת אבנים, אתה לא מבין כלום", הסביר פינסקי.

האוזר מתייחס לתוכנית מורשת בחרדת קודש. הוא מספר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתעניין בה באופן אישי, משיא עצות, מתקן טעויות ומחויב להצלחתה. "יש לנו ארץ נהדרת, כמו שאומרת התוכנית. הרשימה של מה אפשר לעשות היא כמעט אינסופית".

כדי להגביל את האינסופיות מונה צוות מקצועי מיוחד, שבחר את האתרים שיקבלו תקצוב מהתוכנית. הקריטריונים להכללת אתר בתוכנית כוללים מונחים שמזכירים את הקוד האתי של צה"ל. "ערכיות", "ישימות" ו"יעילות". לצדם ניתן למצוא גם סעיפים של "דחיפות פעולת השימור", "נדירות" ו"אותנטיות". עדיפות ניתנת לאתרים בירושלים ובפריפריה.

מיכל פתאל

כשהאוזר נשאל על ההיבט הפוליטי של התוכנית, השיב: “חששתי שיהיו כאלה שיפעילו לחצים ויאמרו לנו 'תשקיעו בזה או בזה'. אבל לא קיבלנו שום לחצים. להיפך. היה שיתוף פעולה מדהים". הרוב המכריע של האתרים, כפי שמגלה הרשימה, קשורים למורשת יהודית או ציונית. כמה מהם, כמו שילה, נמצאים בגדה המערבית. "אי אפשר להתעלם מהגיאוגרפיה של הארץ הזאת. יש מספר אתרים – ביהודה ושומרון – שהם לא רק מורשת לאומית, אלא גם מורשת עולמית. כל בן תרבות, לא משנה מה דתו או לאומיותו, ירצה שהם יישארו לדורות הבאים. אנחנו לא נעשה מעשה טליבאן ונכחיד מורשת לאומית מעל פני האדמה. את הפוליטיקה נשאיר לפוליטיקאים. זה בכלל לא קשור להיבטים מדיניים או למשאים ומתנים עתידיים", אומר האוזר.

דבר אחד, עם זאת, חשוב להאוזר להבהיר. "בתוכנית יש מכנה משותף אחד שאני לא מתבייש בו: זו תוכנית ציונית, שמטפחת את האתוס הציוני. היא לא משרתת את האתוס הפוסט או האנטי ציוני".

הסכסוכים היחידים, לדבריו, התגלעו בין זרמים בציונות. "נתקלנו במריבות ישנות, עד שאמרתי שאולי כדאי שנשמר את מורשת הקרב הפנים-ישראלי", אמר בחיוך. "באו אנשים מתנועה כזאת או אחרת ואמרו – ביחס לתנועות אחרות – 'לא צריך לתת להם שקל, אל תיתן להם, הם מסלפים את ההיסטוריה'... הסתכלנו על זה בחיוך. מבחינתנו, כולם היו בוני הארץ. גם השומר הצעיר וגם ז'בוטינסקי".

לצד שיקום האתרים הקיימים, מטפחת התוכנית גם כמה חדשים – החל במוזיאון איינשטיין בהר הצופים, דרך היכל הנצחה לאומי בהר הרצל וכלה בבית הלשון העברית. בתכנון גם פרויקט לאומי לאיחוד הארכיונים של ישראל, העשוי לחולל מהפכה בהנגשת חומרים ארכיוניים לציבור הרחב.

אבל מה ביחס לארכיון המדינה? לאחרונה רבו הדיווחים על מצבו הפיזי הבעייתי של הבניין שבו הוא שוכן בירושלים, על סגירתו חדשות לבקרים ועל חוסר בהירות בעניין המשך פעילותו במבנה הקיים. גם כאן יש הפתעות. אם יתממש החזון של האוזר, יועבר אולם הקריאה של ארכיון המדינה לקדמת הבמה – בכניסה לירושלים, סמוך לארכיון הציוני. מחסני גנזך המדינה יועברו לערד, שם גם ייפתח מוזיאון קטן שיציג פריטים נבחרים מארכיון המדינה. מגילת העצמאות, שמוסתרת שם, תועבר, כאמור, להיכל העצמאות בתל אביב.

התוכנית נמצאת כרגע באמצע הדרך. אבל לנוכח הגירעון התקציבי הגדול נשאלת השאלה אם תימשך העברת הכספים לאתרי המורשת גם בשנים הקרובות. האוזר מקווה ומאמין שכן. "התוכנית ניצלה מהקיצוצים של האוצר. אני מבטיח שנגן עליה", אמר. אבל, הוסיף, "הנבואה ניתנה לשוטים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו