בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם החזון של ויצמן יפתור את משבר האנרגיה העולמי?

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה השלימו את הרעיון שהגה נשיא המדינה הראשון להפקת דלק ביולוגי באמצעות "בקטריית ויצמן"

31תגובות

חיים ויצמן מוכר בעיקר כמנהיג התנועה הציונית ולימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל. אך לפני הצלחתו המדינית, התפרסם ויצמן במלחמת העולם הראשונה כממציא שיטה חדשה להפקת אצטון, שהיה דרוש להכנת חומרי נפץ.

למעשה, המצאה זו נחשבת לאבן דרך חשובה שהובילה את מנהיגי בריטניה להעביר לויצמן את הצהרת בלפור. פחות ידוע היה הניסיון שלו לקדם באותו הזמן גם פתרון מדעי לבעיית המחסור בנפט. הפתרון שלו, שהיום היינו מכנים כ"ביו-דלק", התבסס על אותה בקטריה שסייעה לו להפיק את האצטון. אלא שרעיון הדלק הביולוגי לא הבשיל עד לכדי מציאות.

רק באחרונה, כמעט מאה שנים לאחר העלאת הרעיון, השלימה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה את העבודה של ויצמן. באמצעות אותה בקטריה - ששמה הוא  Clostridium acetobutylicum, או בקטריית ויצמן - הם מציעים שיטה יעילה להפקת דלק ביולוגי מצמחים באיכות גבוהה. תאגיד הנפט BP כבר נתן חסות לפרויקט והוא מקים בימים אלו מפעל באוסטרליה כדי לבחון את ההיתכנות הכלכלית והתעשייתית של הרעיון.

ויצמן היה מאמין גדול ביכולת של המדע לפתור את הבעיות האקוטיות של המין האנושי. "שאלת הנפט, למשל, המרחפת על הבעיה הציונית, כשם שהיא מרחפת על בעיית העולם כולו, היא שאלה מדעית", כתב ויצמן בספר זיכרונותיו. הוא הציע להשתמש בבקטריה שלו כדי לפרק צמחים עתירי עמילן שיגודלו למטרה זו בחלקים הבריטים של אפריקה. מהצמחים יופקו חומרים כימיים בסיסיים שמהם ניתן יהיה להכין תרכובות דלק שיהוו תחליף לתזקיקי הנפט. את המשימה המדעית הזו לקחה על עצמה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה לפני כשלוש שנים.

מכון ויצמן למדע

לפני כחודשיים פרסמה הקבוצה מאמר בכתב העת נייצ'ר שמסכם את העבודה. בין החברים בקבוצה נמצא גם הד"ר אלעד גרוס. "מה שאנחנו עושים זה שילוב של שתי קבוצות מחקר - קבוצת מחקר ביולוגית וקבוצת מחקר כימית", הסביר גרוס ל"הארץ". "הקבוצה הביולוגית לוקחת את אות הבקטריה ומשתמשת בה כדי לפרק חומר צמחי לשלוש מולקולות בסיס. משלוש מולקולות אלה בונה הקבוצה הכימית מולקולות ארוכות יותר שיכולות לשמש כדלק".

היתרון של השימוש בבקטריה הוא בכך שהיא מאפשרת לפרק את הצמחים לרכיבים הדרושים בטמפרטורת החדר ובאופן זול יחסית. לדברי גרוס, לשיטה שהם מציעים יש יתרון גדול על פני הדלק הביולוגי המקובל כרגע, שמיוצר מגידולים ייעודיים שגורמים לבעיות אקולוגיות וכלכליות קשות.

הקבוצה מקליפורניה היא אחת מקבוצות מדענים רבות מרחבי העולם שעוסקות בשיטות שונות להפקת דלק ביולוגי. למרות המאמץ המדעי, עדיין הדלק הביולוגי יקר להפקה, משמעותית, לעומת הנפט הסטנדרטי.

לפני כשבועיים קיימה האקדמיה הלאומית למדעים כנס לרגל 60 שנה למותו של ויצמן. את הכנס ייחדו לתרומתו המדעית של ויצמן ולא לתרומתו כמדינאי ומנהיג הציונות.

סרטון מארכיון המדינה אודות חיים ויצמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו