בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל בין המובילות בניצול כלכלי של קרקע במדינות עניות

מחקר חדש חושף כי תופעת "תפיסת הקרקעות" על ידי מדינות עשירות הגיעה בארבע השנים האחרונות ל-60 מדינות עניות

51תגובות

ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתופעת "תפיסת הקרקעות", בה ממשלות וחברות פרטיות ברחבי העולם תופסות שטחים חקלאיים במדינות עניות יותר לצרכיהן הכלכליים - ואשר מומחים מזהירים כי היא בעלת השלכות סביבתיות וכלכליות חמורות על המדינות העניות. כך עולה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר, לפיו התופעה התרחבה בשנים האחרונות ליותר מ-60 מדינות עניות.

המחקר החדש על התופעה, שזכתה לכינוי Land grabbing, נערך על ידי חוקרים מארצות הברית ואיטליה ופורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. במסגרתה, רוכשות ממשלות או חברות פרטיות קרקע במדינות שונות, בעיקר לצרכי גידול חקלאי של מזון או צמחים לייצור דלקים ביולוגיים. הגידול נעשה לרוב ללא התייעצות ושיתוף האוכלוסייה המקומית, ובכללם מעבדי הקרקע בעבר, וללא התייחסות להשלכות סביבתיות וכלכליות.

על פי המחקר החדש, שטח הקרקע התפוסה על ידי גורמים ממדינות זרות מגיע כיום ליותר מ-400 מיליון דונם (יותר מפי 20 משטחה של ישראל), וחלק גדול משטחים אלו נרכשו בארבע השנים האחרונות. 90% משטחים אלו נמצאים ב-24 מדינות שרובן באפריקה או אסיה, ולעתים מהווה השטח התפוס אחוז בלתי מבוטל מכלל שטחה של מדינה. כך למשל, במקרה של הפיליפינים מהווה השטח התפוס 17.2% משטח הקרקע החקלאית במדינה, ובמקרה של סיירה ליאון 6.9%.

ארצות הברית, בריטניה וסין הן המדינות המובילות את התופעה. לצידן ברשימה גם מדינות קטנות יותר, ובהן ישראל, שרכשה קרקעות חקלאיות בהיקף גדול בקולומביה לצורך גידול קני סוכר כדלק ביולוגי וכן ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לגידול הצמח ג'טרופה, שמשמש גם הוא לצורך זה.

החוקרים מציינים כי ישנן מדינות, בהן ישראל ואיחוד האמירויות, שנוקטות בגישה זו מכיוון ששטחי החקלאות או מקורות המים שלהן מוגבלים, לצד מדינות כמו סין, שלהן משתלם יותר לקנות שטח חקלאי באפריקה ולגדל בו מזון, מאשר לשנע מזון בתוך סין עצמה.

עם זאת, החוקרים מדגישים את ההשלכות הרבות שעשויות להיות לתופעה על המצב הסביבתי ואספקת המזון במדינות העניות. החוקרים טוענים כי בחלק ממדינות אלו, באים הגידולים החדשים על חשבון יערות ושטחים אחרים בעלי חשיבות אקולוגית, ובמקרים רבים מביאה תפיסת הקרקעות גם לצריכת כמות גדולה של מים לטובת המדינות העשירות. לכך עשויות להיות השפעות על היכולת לספק מזון לאוכלוסייה המקומית. "תפיסת הקרקע היא צורה חדשה של קולוניאליזם שהתעצמה בארבע השנים האחרונות", כתבו.

בשנים האחרונות מנסים גופים בין-לאומיים, ובהם ארגון המזון העולמי, לקדם הסדרים חדשים לרכישת קרקע, כך שגם במדינות העניות יותר יוכלו לנצל עסקאות אלו לטובתן, באמצעות חידושים טכנולוגיים ומקומות עבודה נוספים. לפני כחצי שנה פרסם ארגון המזון העולמי כללים וולונטריים לביצוע עסקאות לרכישת קרקע שאמורים לקחת בחשבון גם את צרכי המדינות החלשות יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו