בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שרוצה להחזיר את הניאנדרטלים והדינוזאורים לחיים

החוקר ג'ורג' צ'רץ' מהארוורד חושב שהדי-אן-איי יהפוך בעתיד לחומר בניין למחשבים, ויאפשר יצירת בני אדם שיהיו חסינים לווירוסים

67תגובות

ג'ורג' צ'רץ', 58, מומחה לביולוגיה סינתטית מאוניברסיטת הרווארד, נחשב לחוקר פורץ דרך בתחומו - בנייה ותכנות של צורות חיים. בשנות ה-80 השתתף בהקמת פרויקט גנום האדם, שהשלים את מיפוי הגנום האנושי.צ'רץ' התראיין לשבועון הגרמני דר שפיגל, וסיפר על חזונו הכולל החזרת האדם הניאנדרטלי לחיים ושימוש בגנטיקה כדי ליצור עצים ואפילו מחשבים.

"בקרוב נוכל ליצור שיבוט של האדם הניאנדרטלי", אמר צ'רץ' לדר שפיגל. "טכנולוגיות רבות מתפתחות כיום בקצב מהיר מאי פעם, ובפרט - קריאה וכתיבה של די-אן-איי. טכנולוגיה נוספת שתידרש להחזרת הניאנדרטל היא שיבוט אנושי. כבר עתה אנחנו יכולים לשכפל גנטית יונקים מכל הסוגים, כך ששיבוט אנושי ייתכן בהחלט.

רויטרס

"הניאנדרטלים שישובטו יוכלו, לדוגמה, לחשוב בצורה שונה מאיתנו. ידוע כי מבנה הגולגולת שלהם היה גדול יותר. אפשר שהם יהיו יותר אינטיליגנטיים מאיתנו. אם ביום מן הימים נעמוד בפני מגפה, התיישבות בחלל או כל דבר אחר, הגיוני שדרכי החשיבה שלהם יהיו מועילים. מובן שיהיה צורך ליצור קבוצת השתייכות חברתית, כך שתהיה להם תחושת זהות. אולי יעלה בידם אפילו להקים תרבות ניאו-ניאנדרטלית חדשה ולהפוך לכח בעל משקל פוליטי".

שיבוט גנטי אינו חוקי בגרמניה אולם צ'רץ' לא מתייחס לכך כמכשלה שכן לדבריו, "אין על כך איסור כלל עולמי, וחוקים יכולים להשתנות. השאלה אם שיכפול גנטי של האדם הניאנדרטלי הוא דבר רצוי היא עניין של קונצנזוס חברתי. מטרת הפרויקט היא בעיקרה הגדלת המגוון הביולוגי של האדם. תפקידי הוא לקבוע מה ניתן לביצוע מבחינה טכנולוגית. כל שאני יכול לעשות הוא לצמצם את הסיכונים ולהגדיל את היתרונות", אומר צ'רץ'.

לדבריו, הצעד הראשון בדרך להחייאתו של האדם הניאנדרטלי הוא ריצוף הגנום שלו – פיענוח של מקטעים קצרים של רצפים קצרים של חומר גנטי והרכבה של מקטעים אלו לכדי רצפים ארוכים. צעד זה הושלם על ידי מדענים בשנים האחרונות. "בשלב הבא, חותכים הדי-אן-איי לכ-10,000 חתיכות ומסנתזים אותן. בסוף התהליך, מחדירים אותן לתוך תא גזע אנושי. אם נחזור על הפעולה בהתמדה, ניצור תאי גזע שיתקרבו יותר ויותר לרצף הניאנדרטלי. ריכוז כל החתיכות בתא גזע אנושי יאפשר בסופו של דבר שיבוט של אדם ניאנדרטלי". צ'רץ' אומר כי בסוף התהליך, יהיה צורך להשתמש בפונדקאיות אנושיות.

כ.אלון/ויקיפדיה

צ'רץ' מסביר כי ההליך אינו מוגבל רק לאדם הניאנדרטלי, ולמעשה ניתן לשכפל כל יצור בהנחה שהרצף הגנטי שלו הוא בר השגה. כשנשאל על ידי הדר שפיגל האם ניתן להחזיר לחיים גם דינוזאורים או מיני אדם קדומים יותר דוגמת ההומו-אירקטוס, הוא השיב שסביר שלא, משום שגבול ההשתמרות של שרידי די-אן-איי הוא ככל הנראה מיליון שנה. ואולם, צ'רץ' מסביר כי אפשר ליצור משהו דומה. "אילו רצינו ליצור דינוזאור, היינו חושבים קודם כל על היען, כאחד המינים הקרובים לבעל החיים הקדום. נוכל לקחת עוף גדול כמו יען, ואז לשאול: 'מה ההבדל בין ציפורים ועופות לדינוזאורים? כיצד התנוונו הגפיים הקדמיות של הציפורים?' ואז ננסה לזהות את המוטציות המתאימות ולהגיע אל הדינוזאור בהנדסה הפוכה. אני חושב שזה יהיה בר ביצוע".

מלבד השיבוט הגנטי, צ'רץ' חושב שמדעי החיים ישתלבו בעתיד כמעט בכל ענפי הייצור. "מולקולות די-אן-איי יוכלו לשמש כמערכת פיגומים לחומרים לא אורגניים. נוכל לתכנן כמעט כל מבנה שיעלה על רוחנו כמו שכותבים כיום שורות קוד של מחשב – ובלחיצת כפתור אחת –הוא יופיע לפנינו בנוי מדי-אן-איי. לדוגמה, עצים הם דבר מורכב מאוד, לפחות מבחינה מולקולרית. בכל אופן, העץ כה זול, שאנו משתמשים בו לבעירה או לבניית שולחנות. כחומר גלם, עולתו של העץ היא כ-50 דולר לטון. המשמעות היא שנוכל לייצר דברים עם רמת דיוק מולקולרית ב-5 סנט לקילו.

אלא שצ'רץ' מציע לא לעצור בחומרי גלם, אלא בטכנולוגיות ומקורות אנרגיה שעשויים ממולקולות . "מחשבים מדי-אן-איי יהיו טובים יותר מהמחשבים הקיימים, כי הם יתבססו על מעבדים זעירים יותר וצריכת אנרגיה חכמה. כבר היום קיימים אורגניזמים המסוגלים לייצר דלק מתאים למספר מנועי רכבים. אורגניזמים אלה ממירים פחמן דו-חמצני ואור לסוגים שונים של דלק על ידי תהליך פוטוסינתזה.

תרגום: יותם מורציאנו

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו