בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנטיות האלטרואיסטיות של זרעי התירס

הדאגה לזולת המאפיינת בני אדם ונצפית לעתים גם אצל בעלי חיים נמצאה לראשונה גם בצמחים, כך טוענים חוקרים בארה"ב. אז למי דואג התירס

14תגובות

הדאגה לזולת, המאפיינת בני אדם, נצפית לא פעם גם בקרב בעלי חיים, למשל כלבים הדואגים לגורי חתולים וברווזים תועים, נמיות התומכות בזקני השבט, זאבי ערבות הדואגים לבשר בעבור אלה שלא יצאו לציד או דולפינים המסייעים ליצורים מימיים חולים ומנסים לקרבם לחוף מבטחים. אולם, מחקר באוניברסיטת קולורדו בולדר שבארצות הברית, מצביע על תכונה דומה של דאגה לזולת גם בקרב צמחים.

חוקרים מהמחלקה לאקולוגיה וביולוגיה מולקולרית במוסד בחנו זרעי תירס, צמח המשתייך לקבוצת הצמחים מכוסי הזרע (angiosperm). קבוצת צמחים זו גדולה ביותר והיא מאופיינת בתכונה ייחודית שבה שני זרעי אבקנים מהצמח הזכרי מפרים ביחד פרח של הצמח הנקבי, בתהליך היוצר שני רכיבים בזרע התירס בעלי מטען גנטי, המוכרים כבר בחקר מדעי הצמח. רכיב אחד עוברי הגדל לכדי הצמח ולצדו רכיב נוסף הקרוי קליפת הזרע, ובלעז ‘אנדוספרם' (endosperm), המספק לעובר את המזון הדרוש לגדילתו ובסוף התהליך מת. התהליך מעלה תהייה שכבר זכתה לכמה התייחסויות בספרות המדעית: מדוע אחד מתוצרי ההפריה שבין הצמח הזכרי והנקבי מקריב את עצמו לטובת שרידותו של התוצר השני?

מחקרים בעבר כבר הראו כי הקשר המאופיין גנטית בין הרכיב העוברי לאנדוספרם קובע בהמשך אלו משאבים יעמדו לרשות העובר המתפתח בעת גדילת הצמח מהזרע. כדי לאפיין את התהליך שבו מספק האנדוספרם את התזונה הנדרשת לגדילת הרכיב העוברי, בוצעה השוואה בין זרעי תירס שהתפתחו כתוצאה מהפריה של אבקנים ופרחים מאותו צמח תירס (כלומר שיש מקור גנטי זהה לצמח האב וצמח האם שלהם) לבין זרעי תירס שהם תוצר להפריה בין שני צמחי תירס שונים.

ממצא המחקר העלו כי דרגת הקשר הגנטי בין העובר לאנדוספרם שבזרע, שהיתה קשורה לצמחים מהם נוצר הזרע, קבעה את כמות המזון שיספק בהמשך האנדוספרם לצורך גדילת הרכיב העוברי שבזרע. נמצא כי תירס שגודל מזרעים שחלקו אב ואם זהים בעלי מטען גנטי זהה נטו להיות יותר כבדים במשקל שלהם וכך גם סיפקו לרכיב העוברי יותר מזון בהשוואה לאחרים.

בלומברג

ממצאים ממחקרים קודמים כבר העלו כי צמחים מסוגלים למנוע אספקת מזון לצאצאים נחותים, כשהם חיים בתנאים של משאבים מוגבלים. ממצאי העבודה הנוכחית הוסיפו והראו כי יכולתו האלטרואיסטית של האנדוספרם להזין את הרכיב העוברי לצורך גדילת התירס באה לידי ביטוי בעיקר בסביבה שבה שני הרכיבים, האנדו ספרם והרכיב העוברי, זהים מבחינה גנטית. לטענת החוקרים, התכונה מצביעה על אחד מחוקי הטבע, ולפיו היכולת לשתף פעולה במונחים אלטרואיסטים בא לידי ביטוי בעיקר בקרב קרובים. הממצאים התפרסמו בגיליון ינואר של כתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב.

יכולותיהם של צמחים לתקשר עם צמחים עמיתים כבר מוכחת בספרות המדעית, אולם יכולותיהם להפגין אלטרואיזם לזולת עדיין לא תועדה באופן נרחב. ברמה האבולוציונית, תכונת האלטרואיזם מוסברת על ידי ההיגיון כי כל דאגה המבטיחה את המשך שרידותו של הזולת מאותו המין מגדילה לכאורה את הסיכויים להעברת הדי-אן-איי אל הצאצאים.

במחקר קודם שפורסם בנובמבר 2009 בכתב העת American Journal of Botany נמצאו שרידים להתנהגות שכזו בצמח ‘בשמת חיוורת' (Impatiens pallida). תחילה מצאו החוקרים כי הצמח מסוגל להבדיל בין בני מינו לבין צמחים זרים אחרים הגדלים בסמוך לו.

בהמשך הראו החוקרים כי לצד בני מינו, הצמח מוסיף לגדול ומצמיח עלים וענפים, אולם לצד צמחים זרים הצמח מעביר את משאביו לשורשים. עוד התברר כי כששטח האור של הצמח קטן, והוא נמצא בסביבת צמחים זרים וחש מאוים, הוא מעביר את משאביו לעלים, כדי לנסות ולקלוט כמה שיותר שמש, ולהגדיל את עליו כדי להעיב על הצמחים שעל הקרקע המתחרים עמו על שטח מחיה משותף. עם זאת, תכונה זו לא נצפתה בצמח אם סמוך לו גדלו צמחים מאותו הסוג. החוקרים מצאו כי יכולתו של הצמח לזהות אם גדל בסמוך לו צמח דומה או צמח אחר המהווה איום, תלויה בתקשורת המתקיימת שבין שורשי הצמחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו