בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים גילו את האב הקדמון של משפחת היונקים

היצור בגודל עכברוש, שחי לפני 66 מיליון שנה, ניזון מחרקים. הוא קדם לכל היונקים בעלי השליות שמהם התפתחו כ-5,400 סוגים החיים היום

124תגובות

האב הקדמון המשותף לאדם וליונקים רבים היה כנראה יצור בגודל עכברוש שהחל להתפתח לפני כ-66 מיליון שנה, שקל כ-200 גרם, ניזון מחרקים והיה בעל זנב שעיר וארוך. כך עולה ממחקר אמריקאי מקיף שארך שש שנים ובחן את אילן היוחסין של היונקים.

החוקרים דיווחו ביום חמישי האחרון בכתב העת Science כי היצור שהתגלה, Protungulatum donnae שמו, קדם לכל היונקים בעלי השליות שמהם התפתחו כ-5,400 סוגי יונקים החיים כיום – מיונקים אוכלי חרקים ועד פילים, לווייתנים, חתולים, כלבים וכן בני אדם.

הד"ר מורין א' אולירי מאוניברסיטת סטוני ברוק שבלונג איילנד, שעמדה בראש צוות המחקר, הסבירה כי שילוב נתונים גנטיים ואנטומיים הוביל למסקנה שהאב הקדמון הופיע בין 200 אלף ל-400 אלף שנים לאחר ההכחדה הגדולה של הדינוזאורים בסוף תקופת הקרטיקון. בעת הזו החלו היונקים החלשים יותר לתפוס את מקומם של טורפי הענק, כמו הטירנוזאורוס רקס. כך המחקר מחזק את הסברה לפיה לפני כ-66 מיליון שנים נכחדו כל הדינוזאורים שוכני הקרקע, ורק אז יכלו היונקים להתפתח ולשגשג.

החוקרים תולים את הגילוי החדש ביכולתה של מערכת משוכללת, שהצליחה לסרוק כמות אדירה של מאובנים ולעבד נתונים גנטיים המוצפנים בדנ"א. כך הם הסיקו כי האב הקדמון נולד בתום הריון מלא והיה יונק בעל שליה, שבה דם האם נמצא במגע קרוב עם הממברנה המכסה את העובר, כמו אצל בני האדם. המדענים הסבירו כי גילו הצעיר יחסית של האב הקדמון מוביל לשלילת ההשערה הרווחת עד כה, ולפיה התפרקות יבשת העל גונדוואנה לפני כ-120 מיליון שנה היתה הגורם העיקרי להתפתחות מגוון היונקים.

אי–פי

ראיות לקיום האב הקדמון התגלו בצפון אמריקה, אולם סביר להניח שהוא חי גם ביבשות אחרות. על אף שכמה יונקים פרימיטיביים קטנים הצליחו לחיות בצלם של ענקי תקופת הקרטיקון, המדענים לא מצאו ביסוס להשערה שלפיה שרדו מאותה תקופה רק כ-39 שושלות יונקים שהצליחו להתאקלם בעולם אחרי ההכחדה הגדולה. לדעתם, רק שורש השושלת של בעלי השליה החזיק מעמד בתקופת האסון שנגרם, כפי שסוברים כיום, בשל שינויי אקלים שהתחוללו בעקבות התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ. נראה כי היצור שהתגלה לא היה אביהם הקדמון של כלל היונקים, משום שלא התפתחו ממנו חיות כיס כמו קנגורו ואופוסום, או יונקים מטילי ביצים דוגמת הברווזן שטוח הרגל.

בצוות המחקר צופים שהטכנולוגיה המשלבת בחינת מאובנים ועיבוד נתונים גנטיים תשמש בשנים הבאות במחקרים דומים על צמחים, חרקים, דגים ועופות. מדענים שלא נטלו חלק במחקר העריכו כי הוא עשוי לעצב מחדש את חקר היונקים. עם זאת, לדבריהם, סביר להניח שלא יישב את המחלוקת הקיימת זה שנים בין המצדדים במאובנים והמצדדים בגנטיקה ביחס לתקופה שבה הופיעו יונקים בעלי שליה. פליאונטולוגים הדוגלים בביסוס הממצאים על בחינת שלדים ומאובנים מצדדים בעמדה לפיה היונקים הופיעו תקופה קצרה לפני הכחדת הטורפים מהקרטיקון או מיד אחריה. בניגוד להם, מדענים שמעדיפים לבחון נתונים גנטיים מעריכים כי יצורים אלה הופיעו זמן רב לפני כן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו