בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיור מוגן לחסידות

בגולן בנו קנים לחסידות, בתקווה שישובו

600 אלף חסידות יחלפו בחודש הבא מעל ישראל, והזוגות הבודדים שנשארו בעבר לקנן, נעדרו בשנה שעברה בשל היעלמות הקנים

9תגובות

כבר יותר מ-30 שנה שלמושב רמת-מגשימים שברמת-הגולן מגיעים במהלך חודש מארס שלושה זוגות של חסידות. בניגוד ל-600 אלף החסידות החולפות מעלינו במהרה מדי שנה בעונת הנדידה, שלושת זוגות אלו מעדיפים לפרוש לרגע ממרוץ החיים, ו"להתחזק" לחודש במושב הדתי. עם השנים, הגיעו מטיילים רבים לצפות בזוגות מקננים, והם הפכו למזוהים עם המקום עד כדי כך שהונצחו בסמל המושב.

ואולם לאחרונה נאלצו שני זוגות לוותר על האכסניה האהובה. "קן אחד נפל כתוצאה מפגיעת טרקטור בעמוד שעליו ניצב הקן", מספר מני צוברי, מנהל בית ספר שדה גולן וחרמונים, "ואילו קן נוסף ננטש על ידי החסידות בעקבות הצבת מגדל גבוה לתיעוד הקינון, במרחק מספר מטרים מהקן". גם ביישובים השכנים - נוב ואליעד – בהם נצפו כמה זוגות נוספים מקננים בשנים האחרונות, נעדרו בשנה שעברה כמה זוגות. לאחר שבשנים עברו נספרו כעשרה זוגות ביישובי דרום הגולן, בשנה שעברה, קיננו רק חמישה זוגות ברמה.

לפיכך, יצאו ברמת הגולן במבצע להשבת החסידות, לקראת מעברן מעלינו בחודש הבא. צוברי ועובדי בית הספר מיקמו בשבוע שעבר ברמת-מגשימים שני קנים חדשים, בתקווה שישובו למושב. במקביל בנו אנשי רשות הטבע והגנים, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטה העברית וחברי מכינת מיצר שבגולן, תשעה קנים נוספים ביישובים סמוכים.

לדברי דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, בגולן ובסביבות רמת-מגשימים בפרט מוצאות החסידות תנאים טובים: מרחבים, מקווי מים לשתייה וניקיון, בהם גם דו-חיים וגם שדות עם נברנים, עכברים וחרקים. ברמת מגשימים, מצאו יתרון נוסף: עמודי החשמל שלאורך הגדר ההיקפית של המושב, שעליהם בנו את קניהן. לצורך הבנייה בחן צוברי היטב את קני החסידות, ונפעם ממעשה האמנות שלהן. "הן בונות את הקן על בסיס צר יחסית, ובדרך שלא מובנת לי מרחיבות את הבסיס שניצב בצורה יציבה", סיפר צוברי, "את הקן הן בונות תוך שהן מניחות זרד אחרי זרד וגם אפשר למצוא שאריות של שקיות וחבלי ניילון שאספו בסביבה".

אנשי בית הספר הבינו כי יתקשו לקלוע את הזרדים כמעשה החסידה ובחרו לחקות את הקן בדרך שונה: הם יצרו שבכת ברזל משאריות גדר ובתוכה קלעו ענפי זית. על החבלים ושקיות הניילון החליטו לוותר. את הקנים מיקמו בנקודה מבודדת בקצה המושב, בקרבת מאגר מים האהוב עליהן. "החסידות הפכו לחלק מהנוף שלנו ונעלמו מסיבות שונות. אנחנו יוצרים עבורן תנאים מתאימים ומקווים שישובו", הוסיף צוברי, שציין כי "כבר יש ציפייה במושב, מחכים להן. בואן אלינו הפך למסורת".

ירון קמינסקי

אלון הוסיף כי "מבחינה אקולוגית אותם זוגות בודדים לא משנים דבר, אבל נוכחותן של אותן חסידות בגולן הוא סיפור יפה של חבל הארץ הזה. זה סיפור מקסים והחסידות כבר הפכו לאייקון, למשהו שמזוהה עם המקום". לדבריו, "קינון חסידות בסמוך למגורי אדם הוא דבר שקורה בכל העולם ועם השנים נוצרו סיפורים ואגדות סביבן. לא אחת הן בונות קיניהן על גגות כנסיה או צריחי מסגדים. ובאירופה נוצרה סביבן תרבות שלמה; נפרדים מהן עם תחילת הנדידה וחוגגים את שובן. במקומות רבים הן פשוט חלק מהקהילה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו