בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים פיתחו שיטה חדשה למדידת קצב התפשטות היקום

עד כה חושבו מרחקים רק של כמחצית ממרחב היקום הנראה לעין. התגלית אמורה לתרום להבנת "האנרגיה האפלה" שמאיצה את התפשטות היקום

26תגובות

מדענים מישראל, סין וצרפת מדווחים כי הצליחו לפתח שיטה חישובית חדשה שתאפשר למדוד את קצב התפשטות היקום, באופן מדויק יותר מזה הידוע היום. בעתיד מקווים החוקרים כי השיטה תצליח לפענח את אופייה של מרבית מאנרגיית היקום, הגורמת להתפשטותו המואצת מאז המפץ הגדול.

התגלית המדווחת החודש בכתב העת Physical Review Letters מבוססת על תובנה ישנה שמקורה עוד בשנות השלושים של המאה ה-20 כי היקום שאנו חיים בו מתפשט והגלקסיות המצויות בו מתרחקות האחת מהשנייה, מאז ‘המפץ הגדול’, שחל על פי ההערכות לפני 13.7 מיליארדי שנים. עד שנת 1999 הייתה מקובלת ההנחה כי התפשטות היקום מואטת עם הזמן ואף אמורה להיעצר בשלב כלשהו, מאחר והגלקסיות מושכות אחת את השנייה.

בשנת 1999 פורסמה תגלית מדעית שחוללה מהפך בהבנת היקום, ואף זיכתה את מגליה בשנת 2011 בפרס נובל בפיזיקה, שהוכיחה כי התפשטות היקום לא רק שאיננה מואטת, אלא אף מואצת עם הזמן. “התגלית של פרס נובל מראה כי פרט לכוח המשיכה (גרביטציה) המוכר לנו, קיים גם מעין כוח משיכה שלילי, הדוחף ומאיץ את היקום במקום להאט אותו”, מסביר הפרופ’ חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, השותף הישראלי למחקר הנוכחי.

השיטה החישובית הטובה ביותר הקיימת היום מאפשרת למדוד מרחקים באופן מדויק עד למרחק של 8-7 מיליארדי שנות אור מכדור הארץ, כמחצית ממרחב היקום הנראה לעינינו. במחקר הנוכחי מציע צוות המדענים שיטה שתאפשר להערכתם לבחון את היקום בדיוק משופר למרחקים גדולים יותר של עד 10 מיליארדי שנות אור.

צוות המדענים חקר את תכונותיהם של חורים שחורים ענקיים השוכנים במרכזי גלקסיות. חורים שחורים אלו נוצרו כנראה ביקום הקדום, ומאז הולכים וגדלים תוך כדי שהם סופחים אליהם כמויות אדירות של חומר מסביבתם הקרובה. החומר הוא למעשה ענני גז המצויים בגלקסיות, בנוסף לכוכבים, המורכבים ברובם ממימן (כ-90%) והליום (כ-10%). מסתם של החורים השחורים שבמרכזי הגלקסיות גדולה פי מיליון עד עשרה מיליארד ממסתה של השמש, ולמרות שהם אינם ניתנים לאבחנה ישירה בטלסקופים, הם ניתנים לגילוי משום שענני הגז הנופלים לתוכם מתחממים ופולטים כמויות אדירות של קרינה, לפני בליעתם על ידי החורים השחורים, קרינה שאותה ניתן לגלות בתצפיות מכדור הארץ.

השיטה החדשה מבוססת על הממצא כי החורים השחורים המספחים אליהם את כמויות החומר הגדולות ביותר - ומשום כך גם פולטים את מקסימום האנרגיה - הם בעלי תכונות יוצאות דופן. במערכות אלו כמות הקרינה הנפלטת לחלל תלויה אך ורק במסתו של החור השחור שאליו נופל החומר, ולא בגורמים אחרים.

אסטרונומים יודעים זה כשני עשורים כיצד למדוד מסות של חורים שחורים במרכזי גלקסיות. לפי השיטה המוצעת, מדידת המסה תאפשר להסיק כמה אנרגיה נפלטת מהחור השחור בכל שנייה. מדידת האנרגיה המגיעה לכדור הארץ בעזרת טלסקופים שונים תאפשר בהמשך למדוד מהו המרחק אל הגוף הקורן וכך לספק תובנות חדשות על קצב התפשטות היקום.

החוקרים טרם ניסו את השיטה החישובית החדשה על גלקסיות רחוקות, אולם מראים כי השיטה ישימה בחישובי מרחקים בעזרת חורים שחורים המצויים בגלקסיות הסמוכות לכדור הארץ. לדברי נצר, “ייתכן שכדי לצפות בחורים שחורים רחוקים יותר, יש צורך בטלסקופים חדשים משוכללים יותר”.

מטרתו הכללית של המחקר הוא להבין את אופיו של כוח המשיכה השלילי המוביל להתפשטות היקום, שהמקור לו טרם זוהה על ידי קהילת המדע. אותו כוח משיכה מכונה על ידי אסטרונומים בשם “אנרגיה אפלה” (dark energy), ומהווה קרוב ל-73% מסך האנרגיה של היקום. “לא ידוע עדיין מהי אותה האנרגיה, וייתכן וחסר לנו מרכיב מרכזי ביקום שעדיין לא מובן”, אומר נצר, “שיטת החישוב החדשה מבקשת לתרום למעקב אחר אופייה של האנרגיה הזו כדי לקדם את ההבנה הפיזיקאלית של היקום”.

בראש צוות המדענים עומד הפרופ’ ז’יאן־מין וונג (Jian-Min Wang) מהמכון לפיזיקה באנרגיה גבוהה שבבייג’ינג ושותף לתגלית גם הד”ר דויד וולס־גאבהוד (David Valls-Gabaud) ממצפה הכוכבים בפאריס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו