בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותר לקטוף את פרחי הבר

החברה להגנת הטבע קוראת לציבור לעקור צמחים פולשים המסכנים את האיזון האקולוגי ומאיימים על הטבע המקומי

19תגובות

החברה להגנת הטבע הובילה במשך שנים רבות את המאבק נגד קטיף פרחי בר. בחודשים האחרונים, לעומת זאת, היא דווקא קוראת לציבור לקטוף ולעקור מיני צמחים פולשים ולא מוגנים, המאיימים על הטבע המקומי.

בישראל יש כיום עשרות מיני צמחים פולשים שמקורם באסיה, באמריקה ובאוסטרליה, שהגיעו לשטחים הפתוחים והחלו להתפשט בהם. התופעה לא עוררה בעבר עניין רב בקרב הארגונים הסביבתיים, אולם גישתם אליה השתנתה לאחר שהבינו שהם מאיימים על הצומח הטבעי המקומי ומשנים את המערכת האקולוגית, בעיקר בשטחי חולות ובמקווי מים. כך, לדוגמה, השיטה הכחלחלה, שהובאה לארץ מאוסטרליה שינתה לגמרי את הנוף באזורי החולות, הפכה דיונות ליערות עבותים ובכך מנעה את התפתחות הצומח הטבעי המקומי. גופים כמו רשות הטבע והגנים מנהלים מדי פעם פעולות נרחבות לעקירת והרעלת ריכוזים גדולים של מינים פולשים כמותה, אולם בחברה להגנת הטבע טוענים שאין כיום טיפול במוקדים חדשים שבהם ניתן לעקור את השיטה באופן מהיר ויעיל ולמנוע את המשך פלישתה.

אתמול הגיעו לשטחי החולות בשמורת ניצנים אנשי “צוות תגובה מהיר” של החברה להגנת הטבע, שתפקידו לטפל במיני צמחים פולשים, ועקרו פרטים מטיונית החולות שהחלה להשתלט על אחת מדיונות החול בשמורה. צוות התגובה פועל לפי דיווחים על הימצאות צמחים פולשים שמעביר הציבור לאתר האינטרנט של הארגון. בראשו עומדת האקולוגית הד”ר עפרי גבאי, ומשימתו היא לגרום לעקירת הצמח הפולש מהשטח תוך שבועות ספורים, ובטרם יתפשט לאזורים נוספים.

טיונית החולות שטופלה אתמול בחולות ניצנים זוכה לתשומת לב מיוחדת. היא דומה לחרצית, אבל מקורה בצפון אמריקה והיא הובאה לישראל כדי לסייע בייצוב חולות. בהדרגה היא החלה להתפשט, וכיום היא דוחקת מיני צמחים מקומיים משטחי חולות נרחבים ומשפיעה על כל מערכת הצומח והחי של הדיונות.

לדברי גבאי, מלבד הטיונית בניצנים יש כבר עשרות רבות של אתרים מהם נעקרו בשנה האחרונה מיני פולשים. בחלקם הפלישה נעצרה בשלב מוקדם, אולם אל האחרים יש צורך לשוב פעמים נוספות. “המטרה שלנו היא לבצע פעילות במוקדים קטנים”, הסבירה, “אנחנו בודקים את דיווחי הציבור, נעזרים בגננים או במומחים מתחום הבוטניקה ומגיעים לאתרים השונים כדי לעקור את המין הפולש”. גבאי סיפרה כי לאחרונה עקר הצוות עץ שיטה עגולת זרעים בגליל, מחשש שיתפשט לשטחי הנחלים בסביבה. “ניסרנו את הגזע שלו ופיזרנו רעל בגדם שנותר”, הסבירה. אנשי צוות התגובה המהירה נעזרים גם בתלמידים שמגויסים למבצעי עקירת הפולשים.

פעילות החברה להגנת הטבע נעשית במימון “קרן ברכה”, קרן פרטית המסייעת לפרויקטים סביבתיים. הפעילות בגנים הלאומיים ובשמורות טבע נעשית בתיאום עם הקרן הקיימת ורשות הטבע והגנים, אולם יש אתרים שבהם היא נעשית ללא אישור הרשויות. “אלה שטחים פתוחים שאם לא היינו מטפלים בהם אף אחד לא היה עושה זאת”, הוסיפה גבאי. באחרונה הכין הארגון הסביבתי מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים שהוגדרו “סכנה לטבע ולאדם בישראל”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו