בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרידי גמל ענק התגלו בקוטב הצפוני

ראיות לקיום אבות אבותיו של הגמל החד-דבשתי נחשפו בקנדה. בעל החיים הקדום היה בגובה שלושה מטרים - כשליש יותר מגובה מהצאצא המודרני שלו

34תגובות

ציידי מאובנים באזור הארקטי של קנדה חשפו פיסות מעצם הרגל של גמל ענק שחי ביערות הקוטב הצפוני לפני יותר משלוש מיליון שנים. בעל החיים הקדום נישא לגובה של כמעט שלושה מטרים באזור הדבשת, והיה גבוה בכשליש מהצאצא המודרני שלו - הגמל החד-דבשתי.

המדענים שגילו את השרידים אומרים שהיונק הנכחד היה בעל כף רגל שטוחה ורחבה ודבשת שומנית. שני המאפיינים הללו קשורים להערכתם בצורך להסתגל לחיים במדבר, וייתכן כי הם סייעו לגמל להתקיים באזור מכוסה שלגים הקשה מאוד למחייה. שרידי פיסות הפרסה, 30 בסך הכול, נמצאו במדרון תלול וחולי באלסמיר, האי הצפוני וההררי ביותר בארכיפלג הקנדי באוקיינוס הארקטי.

המשקע שנמצא סביב המאובנים מתוארך כבן לפחות 3.4 מיליוני שנים, עידן בו האזור היה חם בהרבה ממה שהוא כיום ומכוסה עצי מחט. הטמפרטורות נעו סביב כמה מעלות מתחת לאפס, ובחורף האזור היה שרוי בחשיכה במשך שישה חודשים בשנה. מאובנים שהתגלו בעבר חשפו כי אבות אבותיו של הגמל בן ימינו מקורם באמריקה הצפונית מלפני 45 מיליון שנה. הגמלים הללו חצו את מיצרי ברינג ומשם עברו לסין, לאסיה ולאירופה לפני יותר ממיליון שנה. ב-1913 נמצאו שרידים של הגמל הענקי הראשון באזור יוקון, כ-1,200 קילומטר מדרום לאי אלסמיר.

“זו הראיה הראשונה להימצאות גמלים באזור הקוטב”, אומר מייק באקלי, חוקר באוניברסיטת מנצ’סטר, שחקר את השרידים. תנאי הקיפאון באי אלסמיר שימרו את רקמת החיבור קולגן בדגימות. כשהשווה באקלי את המבנה הכימי של הקולגן הזה עם רקמות של שרידי הגמלים שנמצאו ביוקון, גילה שהם קרובי משפחה, וייתכן שאף מאותו מין. השרידים מתאימים גם לגמל החד-דבשתי המודרני, אבל לא לגמל הדו-דבשתי. המחקר התפרסם בכתב העת Nature Communications.

“כנראה שלגמל קדום זה, אבי הגמלים המודרניים, כבר היו התכונות המסייעות לגמלים בני ימינו להתקיים באקלים קשה – למשל, הדבשת לאחסון שומן”, סבור באקלי. “כפות הרגליים השטוחות והרחבות אידאליות להלך על קרקע רכה, כגון חול או שלג. העיניים הגדולות עזרו לו לראות בתנאי הראות הקשים בחורפים החשוכים והארוכים”.

באלסמיר טרם נמצאו שרידים של יונק כלשהו, אולם באתר סמוך גילו משלחות אחרות שרידים מאובנים של בונה, סוס בעל שלוש אצבעות וגירית, שחיו באותה התקופה. “כעת יש בידינו שרידים מאובנים שמסייעים לנו להבין טוב יותר את התפתחותו של הגמל”, ציינה נטליה ריבשינסקי, מהמוזיאון לטבע באונטריו, קנדה. “אולי ההתאמות שאנו רואים בגמל המודרני, כגון כפות הרגליים השטוחות והרחבות, העיניים הגדולות והדבשת השומנית, הן תולדה של ההסתגלות לחיים בקוטב”.

Julius Csotonyi


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו