טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצדק המאוחר של הקורמורנים: לא אשמים בחיסול הדגה

מחקר של רשות הטבע והגנים סותר טענות של דייגים ומשרד החקלאות, ומלמד שהעופות אוכלים מעט דגים; החשוד כעת השינוי במפלס

תגובות

בשנים האחרונות טענו דייגים ואנשי משרד החקלאות שהעוף מהמין קורמורן גדול הוא גורם מרכזי לבעיה המדאיגה של היעלמות הדגה בכנרת. אולם על פי מחקר שערכו מדעני רשות הטבע והגנים, כמות הדגים שאוכלים הקורמורנים היא קטנה באופן יחסי לירידה הגדולה בשלל הדיג. ממצאי המחקר התפרסמו החודש בכתב העת "אקולוגיה וסביבה".
בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בהיקף שלל הדיג בכנרת. הוא ירד, על פי דיווחי הדייגים, מכמות של יותר מאלפיים טונות לשנה לפני שני עשורים, לכמות של כמה מאות טונות בשנה בשנים האחרונות.

הירידה יוחסה על ידי דייגים ואנשי משרד החקלאות במידה רבה לנוכחותו באגם של הקורמורן הגדול. זהו מין העובר בחורף בישראל וטורף ביעילות דגים.

על פי ספירות שמבצעת רשות הטבע והגנים מגיעים לישראל מדי שנה 23-13 אלף קורמורנים (14 אלף על פי ספירת החורף האחרון) וכמה אלפים מהם שוהים באזור הכנרת. הם ניזונים, בין השאר, מאמנון הגליל, הדג בעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר מבחינת הדייגים.

גיל אליהו

כדי לבחון את מידת השפעתם של הקורמורנים על הדגה, ביצעה אחת המדעניות ברשות, יפעת ארצי, בחינה של האוכל הלא מעוכל שפולטים קורמורנים שנקרא צנפה. בכל צניפה היא ערכה בדיקה של אוטוליתים. אלו הם גבישים באוזן הפנימית של דג, ולכל מין של דג יש אוטולית יחודי לו.

בדיקת תכולת הצניפות בשיטה זו אפשרה להעריך את התזונה היומית של קורמורן בכנרת בעונת החורף. המחקר הראה שכמות המזון שקורמרון אוכל היא בממוצע 167 גרם ביום. אם מכפילים כמות זו במספר הקורמרונים הנמצאים באגם בפרק זמן של מספר שבועות שבו בוצע המחקר, עולה שכמות האמנונים שאכלו העופות הגיעה לכל היותר לשיעור של 38 טונות. נתון זה אינו יכול להסביר את הירידה המשמעותית שהתרחשה בהיקף הדגה באגם.

אנשי הרשות גם ערכו הצלבה בין נתוני שלל הדיג לנתונים על מספר הקורמורנים באתר הלינה שלהם שהיה הכי קרוב לכנרת. הצלבה זו לא העלתה קשר סיבתי בין ירידה בדגה ונוכחות העופות. היו שנים שהדגה אכן ירדה אבל היו גם מקרים כמו שנת 2010 שבה היה מספר שיא של עופות באגם אבל שלל האמנונים עלה.

על פי מדעני רשות הטבע והגנים, יש לבחון גורמים נוספים הקשורים בירידת הדגה, ובראשם ההשפעה שיש לשינויים החדים במפלס האגם במשך השנים על מצב המערכת האקולוגית. שינויים אלו גרמו, בין השאר, לתופעות כמו חשיפת אתרי הטלה של הדגים שהביאה לכיליונם ושינויים בשרשרת המזון שאינם מאפשרים קיום של אוכלוסיית דגים יציבה. הקורמורנים, מעריכים אנשי רשות הטבע והגנים, הם רק מרכיב אחד בשלל הגורמים המביאים לצמצום הדגה באגם. גורם נוסף עשוי להיות דיג יתר שהתבצע בעבר ופגע ביכולת ההתחדשות של האמנונים.

לאחרונה התפרסם בכתב העת מים והשקיה מאמר על מצב הדגה בכנרת מאת הפרופ' משה גופן, החוקר את האגם שנים רבות. הוא ציין שאחד הגורמים להיעלמות הדגה באגם הוא מחלה הפוגעת באמנונים. הוא המליץ לאסור על דיג בשמורת הטבע הצמודה לאגם, כדי לסייע בהתרבותם וכן לבצע פעולות גירוש של קורמורנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות