בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גורם מרכזי לזיהום נחלים: תחזוקה לקויה של הביוב

הזיהומים נגרמו למרות שמיליארדי שקלים הושקעו בשנים האחרונות בהקמת תשתיות לאיסוף וטיהור מי הביוב

7תגובות

תקלות בתחזוקת מערכת הביוב גורמות לזיהום נחלים רבים בארץ. זאת, למרות שמיליארדי שקלים הושקעו בשנים האחרונות בהקמת תשתיות לאיסוף וטיהור מי הביוב – כך עולה מבדיקה שערכה העמותה הסביבתית “צלול”. לדברי אנשי העמותה, על אף שעלות הטיפול בבעיות התחזוקה נמוכה, סרבול ביורוקרטי והיעדר תקציבים ברשויות מקומיות מונעים זאת.

חברת “כיוון” העוסקת בתכנון כלכלי, בדקה עבור “צלול” את בעיות הזיהום של נחלים בישראל ואת דרך הטיפול בהן. על פי הדו”ח שחיברו המומחים גדי רוזנטל ודנה גבאי, מדי שנה מקבל מוקד המידע של המשרד להגנת הסביבה דיווח על 350-300 אירועי זיהום בנחלים - תדירות של אירוע כמעט בכל יום. ביותר מ-80% מהאירועים התקלות מתרחשות במשאבות או בצנרת.

בבדיקה נמצא כי בעוד שתקלות גדולות המתרחשות ביישובים מבוססים מטופלות בתוך ימים ספורים, המצב שונה לחלוטין ברשויות מקומיות עניות, במיוחד במגזר הערבי. ביישובים אלה מטופלות לעתים התקלות רק אחרי חודשים רבים שבהם זוהמו הנחלים באופן חמור ונגרם נזק סביבתי כבד.

ירון קמינסקי

בשנה שעברה למשל, זרם ביוב לנחל יחיעם בגליל כתוצאה מתקלה שטופלה רק לאחר שלושה חודשים. מצב דומה היה גם בנחל עירון, כתוצאה מתקלה בתחנת שאיבה של אחד היישובים הערבים באזור. הדו”ח מציין כמה דוגמאות בולטות לגורמי זיהומים מהשנים האחרונות. מדובר בין השאר, בתקלות ממושכות במערכות ביוב של יישובים בגליל העליון שפגעו קשות בשמורת הטבע נחל בית הכרם וכן תקלות במערכת של הכפר ג’יסר א-זרקא שגרמו לזיהום שמורת הטבע נחל תנינים, הנחל היחיד באזור החוף שבו לא זורמים מי שפכים.

רשות המים מתמודדת עם זיהומי נחלים באמצעות צו לתיקון מעוות, שאמור לחייב את הגורם המזהם לתקן את התקלה ולממן את עלות המימון. אולם הדו”ח מציין שבחלק מהמקרים מדובר ברשויות או בתאגידי מים וביוב שאינם יכולים לעמוד במימון התיקון אף שהעלות הממוצעת לטיפול בתקלה היא 31 אלף שקלים. כמו כן קיים סרבול ביורוקרטי, מאחר שגורמים רבים אמורים לטפל בתקלה וחולף זמן רב מאז קבלת הדיווח, ועד שמתבצעות פעולות התיקון בפועל.

ההצעה שגובשה בדו”ח ואותה תנסה לקדם כעת “צלול” היא להקים קרן מיוחדת לטיפול מהיר בזיהום נחלים. קרן זו, שבה יהיו חברים נציגים ממשרדי ממשלה, תוכל לשלוח באופן מיידי קבלן שייבצע עבודות תיקון בתוך ימים ספורים. בשלב מאוחר יותר תוכל רשות המים לפעול מול הרשות המקומית שאחראית לזיהום כדי לגבות ממנה את התשלום. “צריכים להתמודד עם התקלות הללו כמו שמתמודדים עם כיבוי שריפות”, ציין גדי רוזנטל בדיון בממצאי הדו”ח עם נציגי משרדי ממשלה וארגונים סביבתיים. “קודם מטפלים בשריפה ואחר כך מטפלים במימון הנזק”. רוזנטל ציין שהעלות הכוללת של טיפול בתקלות מגיעה מדי שנה ל-11 מיליון שקל, והיא נמוכה בהרבה מהתועלת הציבורית שבקיום נחלים נקיים.

רוב המשתתפים בדיון שנערך בשבוע שעבר, ובהם נציג של המנהלה לתשתיות ביוב ברשות המים, תמכו ברעיון של הקמת מנגנון שיטפל מיידית בזיהום הנחלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו