טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסל ספינקס ייחודי התגלה בחפירות תל חצור

הפסל, המתוארך לאלף השלישי לפנה”ס, הוא של המלך מיקרינוס, אחד מבוני הפרמידות בגיזה. בין רגליו הקדמיות התגלה כתב חרטומים עתיק

41תגובות

חפירות תל חצור ממשיכות לספק תגליות ארכיאולוגיות יוצאות דופן; אחרי שבשנה שעברה נחשפו באתר כדים (פיתסים) ובהם תבואה שרופה, מחורבנה של צור הכנענית, לפני כ-3,400 שנה, התגלה ממש בסמוך למחסני הארמון, שבר של ספינקס מצרי של המלך מיקרינוס, הנושא בין רגליו הקדמיות כתובת בכתב המצרי העתיק הידוע כ"כתב החרטומים".

עבור הארכיאולוגים והאגיפטולוגים מדובר בממצא מרגש. לדברי הד"ר דפנה בן-תור, אוצרת תרבות מצרים במוזיאון ישראל, "מעולם לא נמצא בלבנט ממצא של פסל מצרי מלכותי מונומנטאלי בסדר גודל כמו זה. בנוסף לכך, מדובר בספינקס היחיד של המלך מיקרינוס ששרד. גם במצרים לא נמצא ספינקס שלו".

שבר הפסל שנחצב באבן גרניט הוא בגודל 30*40 סנטימטרים ומשקלו כ-40 קילוגרם. ההערכה היא כי הפסל המקורי היה גדול מאד ומשקלו הגיע לכ-500 קילוגרם.

גיל אליהו

הפסל מתוארך לאלף השלישי לפני הספירה, וכאמור מקדש את מיקרינוסס - אחד מבוני הפירמידות של גיזה (לו "שייכת" הקטנה שבהן). בין שתי הרגליים הקדמיות שנחצבו באבן ופוסלו כידיים אנושיות, שמו של המלך ולידו מופיעים התארים - "אהוב ההתגלמויות האלוהיות...שנתנו לו חיי נצח". הכתובת מלמדת שמקומו המקורי של הספינקס היה ככל הנראה בעיר הליופוליס, הנמצאת מצפון לקהיר של ימינו.

החפירות מתבצעות על ידי משלחת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות הפרופסור אמנון בן-תור והד"ר שרון צוקרמן. משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בהנהלתו של הפרופסור יגאל ידין החלה בחפירות נרחבות באתר בשנת 1955. החפירות נמשכו ברציפות עד שנת 1958, וחודשו בשנים 1968 – 1970. ב-1990 חודשו החפירות על ידי הפרופ' בן-תור. כעת זו עונת החפירות ה-24 של “חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין”.

לדברי הפרופ' בן-תור "הפסל השבור נמצא זרוק בתוך בור. אני מעריך שבזמן כיבוש העיר ניתצו אותו. הרי זה מה שעושים בזמן כיבוש. לא רק בימינו משמידים את סמלי השילטון שקרס ומנתצים פסליהם של שליטים שנפלו, כמו בעיראק אחרי סדאם חוסיין, או רומניה אחרי צ'אושסקו. מכאן בעצם הביטוי 'ימח שמו'".

גיל אליהו

השאלה שמעסיקה את החוקרים היא מתי ובאילו נסיבות הובא הפסל לחצור. ההערכה של אנשי משלחת החפירות ושל דפנה בן-תור היא כי הסבירות שהספינקס הובא לחצור כבר בימיו של המלך ששמו חקוק עליו קטנה ביותר, שכן אין מידע על קיומם של קשרים כלשהם בין מצרים וארץ ישראל באלף השלישי לפני הספירה.

ישנן שתי אפשרויות סבירות יות להגעת הפסל לחצור. האחת היא שהפסל יובא לארץ ישראל באלף השני לפנה"ס בתקופת שושלת המלכים הידועה בשם חיקסוס שמוצאה בכנען. כמו כן, ייתכן שהספינקס יובא ארצה במהלך המאות ה-15-13 לפנה"ס, כאשר כנען הייתה נתונה תחת שלטון מצרי, בתור מתנה ממלך מצרים למלך חצור, שליט העיר החשובה ביותר בדרום הלבנט באותה תקופה, ועליה נאמר "ראש כל הממלכות האלה" (ספר יהושע).

הממצא הזה מצטרף, כאמור, לממצאי עונת החפירות הקודמת שמתחברים ביחד לסיפור חורבנה של חצור הכנענית; מלבד הפסל המנותץ וכדי התבואה המפוחמת שנמצאו סמוך לכניסה של ארמון העיר, נחשפו פריטים נוספים המעידים על השריפה הענקית שהשתוללה בארמון - קירות מפוייחים, לבנים שבערו והתקשו בחום העצום, תקרה שקרסה וקורות שרופות מעץ ארז הלבנון.

בן-תור ציין אז כי "כשמנסים לעמת את הסיפור המקראי עם הארכיאולוגיה בשטח יש הרבה חילוקי דעות. אני טוען שהחורבן נעשה על ידי נוודים ונוודים למחצה שאחר כך יקראו ישראלים". את ההנחה ביסס לאחר שלל אפשרויות אחרות, בהן אפשרות שמצרים או פלשתים או יושבי עיר אחרת החריבו את חצור. צוקרמן העלתה אז תיאוריה שונה וייחסה את חורבנה של העיר למתחים פנימיים שרחשו בתוכה, בין האליטה השולטת לבין פשוטי העם.

לדברי צוקרמן, המטרה היא להמשיך ולחשוף את הארמון העצום, שעל פי הערכות השתרע על פני כ-10 דונמים. תקוות החופרים כי בהמשך יחשפו חלקים נוספים של הספינקס הנדיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#