טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

Black Friday Sale - חוסכים 40% על מינוי דיגיטלי לאתר   

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר אמריקאי: ילדים שמשחקים עם האוכל מפתחים מיומנויות למידה

הפעוטות מפתחים את היכולות באמצעות שימוש בחושיהם לחקר תחושות ועצמים לא מוכרים, הגירויים מסייעים בקיבוע הקישורים העצביים

תגובות

"אל תשחק עם האוכל" הוא אחת מהקלאסיקות החינוכיות שמגיעות לצד "גמור מהצלחת" ו"יש ילדים רעבים באפריקה". ואולם, מחקר שנערך באוניברסיטת איווה והתפרסם ביום ראשון השבוע בכתב העת Developmental Science (מדע התפתחותי) טוען כנגד נטייתם של הורים למנוע מילדיהם להתפלש ברטבים ובדייסות. ככל שהילד מלוכלך יותר, נכתב, כך הוא לומד יותר, ומפתח את יכולות הלמידה שלו בעתיד.

פעוטות מפתחים יכולות למידה תוך שימוש בחושיהם לחקר תחושות ועצמים לא מוכרים, נכתב במחקר. לכן, ילדים שמאפשרים להם לחקור את סביבתם יפתחו קישורים עצביים טובים יותר, שיסייעו להם בלמידה בשנים הבאות לחייהם. הגירויים הללו יקבעו מסלולים עצביים ויעזרו לקישורים העצביים להתקבע. ככל שהילד ירבה בלמידה פעילה בשנותיו הראשונות (כלומר - בהתמרחות במיני נוזלים), כן תגבר המוטיבציה שלו ללמוד עוד בהמשך.

צוות החוקרים הסביר כי לפעוטות קל יותר ללמוד את שמותיהם של עצמים מוצקים דוגמת "קוביה", "תפוח" ו"אבא", שצורתם קבועה ושאותם ניתן לתפוס, לצבוט ולעתים אף להשליך על הקרקע. לעומת זאת, הם נתקלים בקושי בלמידת שמותיהם של עצמים שאינם מוצקים אשר צורתם אינה קבועה.

דרור ארצי

כחלק מהמחקר, צוות המדענים הניח בפני 72 פעוטות בני 16 חודשים פריטי מזון לא מוצקים מ–14 סוגים. בין השאר, הוצבו בפני הילדים דייסה, ריבה, רסק תפוחים, מיץ ופודינג. כל עיסה זכתה לכינוי, דוגמת "דקס" או "קיב".

אחרי שנחשפו לפריטים במשך דקה, התבקשו הילדים להתאים את הפריטים לשמותיהם. בפעם השנייה שבה הראו את העיסות לפעוטות, הן הופיעו בכמות ובצורה שונות מהפעם הראשונה. בשל כך, כדי לעמוד במטלה, הילדים נאלצו להסתמך על תכונות אחרות מלבד מראם החיצוני של פריטי המזון. הפעוטות הפעלתנים שמיששו את המזונות, השליכו אותם וטעמו אותם זיהו את העיסות השונות ביתר הצלחה.

עוד גילו החוקרים כי הילדים שישבו בכסאות האכלה גבוהים (כמו אלה אשר הם רגילים לאכול בהם) הצליחו במטלה יותר מקבוצת הילדים שהושמה ליד שולחן אוכל רגיל .

לריסה סמואלסון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה של איווה ואחת מהחוקרים, כתבה כי הילדים רגילים לראות חומרים שאינם מוצקים בשעת הארוחה, "ולכן, אם מציגים בפניהם חומרים לא מוצקים בסביבה זו, הם מתמודדים איתם ביתר קלות. הסביבה המוכרת עוזרת להם לזכור ולהשתמש בידע שיש להם על חומרים לא מוצקים". סמואלסון הוסיפה כי "בכיסא האכלה, הילדים נוטים להשתעשע וללכלך יותר, משום שהם יודעים ששם מותר ללכלך".

סמולאסון ציינה כי אף שלמראית עין הילדים רק משתעשעים במזון, הם שקועים, למעשה, בחקר העולם המקיף אותם. אחת משותפותיה למחקר הסכימה איתה: "הם לא סתם מלכלכים", כתבה לין פרי, "אפשר ללמוד הרבה מבלגן ומלכלוך. המגע, הטעימה וההתעסקות במזון אולי גורמים להם הנאה, אבל הם גם עוזרים להם לקלוט מידע שאפשר ללמוד רק באמצעות מגע וטעם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות