בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע

אלון, חתן פרס ישראל, היה עורכה הראשי של האנציקלופדיה למדעי החי והצומח בישראל ופרסם עשרות ספרים. מנכ"ל החברה: "הטבע איבד את גדול תומכיו"

74תגובות

עזריה אלון, מהדמויות המרכזיות בפעילות לשמירת הטבע בישראל ואחד ממייסדי החברה להגנת הטבע, מת הבוקר (ראשון) בגיל 95 בביתו שבקיבוץ בית השיטה. הלווייתו תיערך מחרתיים בקיבוץ.

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן, פרסם בעקבות מותו של אלון הודעה שבה נאמר כי "הטבע בישראל איבד היום את גדול תומכיו". השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מסר כי "אלון הניח את היסודות לשינוי התפישה של אזרחי ישראל בגישה אל הטבע והסביבה והמשיך לפעול להנחלת מסריו עד ימיו האחרונים. נפגשנו לאחרונה באירועי 60 שנה לחברה להגנת הטבע והיה לי ברור שמורשתו תהיה חלק מנוף ארצנו לדורי דורות".

משה גלעד

אלון נולד ב-1918 באוקראינה, עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1925 ובגיל 20 הצטרף לקיבוץ בית השיטה, שבו התגורר מאז ועד מותו. הוא נישא לרות ולבני הזוג ארבעה ילדים.

אלון עבד כמורה דרך וכמדריך ידיעת הארץ וגילה עניין בטבע כבר בגיל צעיר. ב-1953 היה אחד ממייסדי ומקימי החברה להגנת הטבע, יחד עם פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב. הרקע להקמת הארגון היה המאבק נגד ייבוש אגם החולה.

הארגון הקטן הפך בהדרגה לגוף המרכזי בפעילות לשמירת טבע בישראל: הוא היה הגורם שדחף להקמת הגוף הממשלתי לשמירת הטבע, רשות שמורות הטבע, ובזכותו שוכנעו אנשי ציבור ומקבלי החלטות לתמוך בחקיקה שהבטיחה הגנה על צמחים ובעלי חיים לראשונה בישראל ושטחים רבים בישראל הוכרזו כשמורות מוגנות. אלון וחבריו הובילו את הארגון במאבקים רבים, שאחד המוצלחים בהם היה המאבק המשותף עם רשות שמורות הטבע נגד קטיף פרחי הבר.

למרות שלא היה בעל השכלה אקדמית מסודרת, הפך אלון למומחה בנושאים הקשורים לשמירת טבע וב-1992 הוא החל ללמד בטכניון. בנוסף פרסם עשרות ספרים, הגיש תוכנית רדיו ונרשם בספר השיאים של גינס כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית רדיו אחת. הוא היה העורך הראשי של האנציקלופדיה של החי והצומח בישראל, המהווה עד היום מקור חשוב להכרת ערכי הטבע בארץ. בשנת 2012 זכה אלון בפרס ישראל בזכות פעילותו.

אלון נודע גם כמי שהשתייך למחנה ארץ ישראל השלמה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, אך בספר אוטוביוגרפי שפרסם לפני כשנתיים הוא הבהיר שלאחר שהבין שלא ניתן לספח בהסכמה את יהודה ושומרון, הוא נסוג מרעיון זה.

ירון קמינסקי

אלון לא היסס לנקוט בעמדות סביבתיות מקוריות. למשל, אחת הטענות המרכזיות שלו בנושא תכנון התחבורה בישראל היה שאין טעם לפתח מערכת רכבות אם לא ניתן להפעיל אותה גם בשבת. הוא אף ביקר בחריפות את תהליכי ההפרטה של הקיבוץ שבו חי ואת השפעתם על איכות החיים של חבריו.

בשנים האחרונות המשיך אלון להיות פעיל בנושאי טבע למרות גילו המתקדם. לפני פחות משנה בא לתל אביב ביחד עם רעייתו כדי להופיע בפני ועדת תכנון שדנה בתוכנית הבנייה במתחם התעשייה הצבאית ברמת השרון, שבו התגלו מוקדים רבים של צמחי בר נדירים. אלון פנה לוועדה וביקש לא לאשר את תוכנית הבנייה, כדי לשמור על השטח כריאה ירוקה עבור תושבי האזור. "אם יתברר בעתיד שאין ברירה וחייבים לבנות שם, תמיד ניתן יהיה לעשות זאת", הסביר.

בפרק האחרון של האוטוביוגרפיה שפרסם לפני שנתיים כתב אלון: "אני יושב בחדר העבודה ומביט על השמיים מתקדרים שוב בחורף הגשום הזה של תחילת 2012. עד עכשיו רב הסערות היו צפוניות, אבל עם קצת מזל, בפברואר או בתחילת מארס, באחד משברי הענן הגחמניים, גם אפיק ים סוף נותן בהם יד, יפרצו השטפונות גם בנגב. או אז יהיו מרבדים של חומעה ורודה, של פשתנית בשני צבעים, צהוב וסגול, ושל הפרח הקטן בעל השם הגדול: אהרונסוניית פטרוקובסקי. בעין ענבה ובנחל ערוגות יפרח הסחלב בן חורש גדול, שרק אלוהים יודע איך הגיע למדבר, ובהר הנגב יפרחו הצבעונים באדום והשמשון ההדור בשלל צבעיו. זכרי היעלים ילחמו ביניהם, הטריסטרמיות ישירו, ואולי עיט זהוב קדמון, שאנחנו עוד קוראים לו עיט סלעים, שוב יחצה את השמים. יש למה לחכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו