בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה

ועדת משנה של הכנסת לתכנון וסביבה באזור המפרץ מזהירה מפני הרחבת הפעילות בבתי הזיקוק כאמצעי זהירות, לאור שיעור תחלואת הסרטן

18תגובות

שיעור תחלואת הסרטן הגבוה לעומת אזורים אחרים ורמות הזיהום התעשייתי מחייבות פעולות נוספות להפחתת זיהום האוור באזור מפרץ חיפה, כך קובעת ועדת המשנה לנושאי תכנון וסביבה במפרץ חיפה, שמינתה יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד). הוועדה מזהירה מההשלכות של הקמת מתקנים נוספים לאחסון חומרים מסוכנים ומריבוי התקלות במפעלים.

ועדת המשנה, שבראשה עומד חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), הציגה בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה את הדו"ח שהכינה. אחת ההמלצות המרכזיות היא לא להסתפק בצעדים שבהם נקטו עד היום המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה ולפעול להשגת רמות נמוכות יותר של זיהום אוויר.

לפי מידע שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתוני משרד הבריאות מראים שבשנים 2006–2012 שיעור תחלואת סרטן היה גבוה באזור חיפה ב–15% מהצפוי בכלל האוכלוסייה. לשם השוואה, במחוז ת"א היה שיעור התחלואה 3%, והיו נפות שבהן היה נמוך יותר. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, באזור פליטת החומרים המסוכנים שחלקם מסרטנים עדיין גדולה.

רמי שלוש

אם בודקים את החומרים האורגניים הנדיפים (שחלקם מסרטנים) עולה שהתעשייה בחיפה פולטת 2,400 טון כל שנה. מנגד, ברמת חובב בנגב מדובר רק ב-111 טון.

"אנו יודעים שנתוני התחלואה של משרד הבריאות לא יכולים להצביע על קשר סיבתי לזיהום במובן המשפטי", ציין חנין בוועדה, "אנו גם יודעים שתחלואת סרטן מתפתחת לאורך שנים, וייתכן שממצאי התחלואה הקשים קשורים לזיהום שהיה קיים בעבר, אבל אין לנו הוכחה לכך. לכן צריך לנקוט בזהירות המונעת ולא לקבל החלטות שיהיו סיכון לבריאות הציבור".

לפי העיקרון הזה המליצה הוועדה לקבוע יעדי הפחתת זיהום מחמירים יותר, בטענה שאין לקבל את ההחלטה שהתקבלה לאחרונה על הרחבת הפעילות במתחם בתי זיקוק, שלפיה ההרחבה לא תביא לתוספת זיהום. עוד צוין שאין מעקב אחר כל החומרים המסוכנים באוויר, ולא התקיימו ב–2013 בדיקות פתע של הפליטות בארובות, בשל מחסור בתקציב.

ועדת המשנה מצאה שבאזור המפרץ היו בשלוש השנים האחרונות יותר מ–60 אירועי חומרים מסוכנים, בהם דליפות ושריפות. הוועדה גם המליצה לערוך בחינה כוללת של הריכוז הגדול של חומרים מסוכנים באזור, בעיקר לאור הסיכונים הביטחוניים.

"יש לשקול לאלו חומרים מסוכנים ישראל באמת זקוקה בהיקפים גדולים", כתבה הוועדה, "לאחר שסוגיה זו תיבחן, יהיה צריך לבחון גם את מיקומם של התעשיות ושל החומרים המסוכנים, על פי רמת הקרבה לריכוזי אוכלוסייה". בהקשר הזה נאמר, שלאחורנה אמנם הוחלט על פינוי חלק ממאגרי החומרים המסוכנים באזור, אבל הם יועתקו לאתר חלופי שגם הוא נמצא ליד חיפה. הוועדה ממליצה לקבוע תנאים מחמירים לאחסון החומרים הללו ולמניעת זיהום אוויר מהמתחם החדש.

ראש עיריית חיפה יונה יהב השתתף גם הוא בדיון בכנסת. הוא אמר שהעירייה מקבלת את המלצת הוועדה שאין להסתפק במניעת חריגה מרמות הזיהום הקיימות, ושיש לפעול להפחתה נוספת. יהב גם אמר שבקרוב יתחיל סקר אפידמיולוגי שיבחן את הקשר בין תחלואה וזיהום סביבתי במפרץ חיפה והוא יושלם בתוך חמש שנים.

"הסקר הזה ייתן תמונה טובה יותר לגבי מצב בריאות תושבי האזור", הוסיף יהב, שטען גם שהעירייה עומדת לבדה במאבק להפחתת ריכוזי החומרים המסוכנים. הוא ציין את מיכל האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים, שאמור להפסיק לפעול ובמקומו יוקם מפעל אמוניה בנגב: "אני חושש מעיכובים בפינוי המיכל הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו