בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מטיילים בגליל גילו מטמון כסף וברונזה מלפני הספירה

המטמון התגלה במערה שמיקומה נשמר בסוד. ארכיאולוגים שבחנו את המערה מצאו כי יש בה ממצאים מהתיישבות בני אדם בתוכה מהתקופה הכלכוליתית, לפני כ-6,000 שנה

18תגובות
קלרה עמית / רשות העתיקות

מטיילים במערה בגליל חשפו לפני כשבועיים מטמון חפצי כסף וברונזה המתוארך לתקופה ההליניסטית, לפני כ-2,300 שנים. הגילוי החדש מתפרסם כחודש לאחר שצוללנים מצאו את אוצר הזהב הגדול ביותר בתולדות ישראל בחוף הים בקיסריה.

המטמון התגלה במקרה על ידי שלושה מטיילים, ראובן זכאי, בנו חן וחברם ליאור חולוני, חברי מועדון המערנות הישראלי. הם נכנסו למערת נטיפים בגליל שמיקומה נשמר בסוד, לסיור מקדים לקראת טיול של חברי המועדון במקום. הם השתלשלו בחבלים לתוך המערה וסיירו בה במשך שעות אחדות. חן זכאי סיפר כי באחד הכוכים הצרים בהם זחל, לכד את עיניו חפץ מנצנץ. התברר כי היו אלה שני מטבעות עתיקים. בדיעבד הסתבר כי המטבע הוטבע במאה הרביעית לפני הספירה, בימיו של אלכסנדר מוקדון.

שמואל מגל / רשות העתיקות

המטיילים דיווחו על התגלית לרשות העתיקות, ובחפירה שערכה במקום הרשות התגלו טבעות, צמידים ועגילים עשויים מכסף שהוסתרו בתוך כיס עשוי בד. החפצים תוארכו לתקופת מלחמות הדיאדוכים, שפרצו לאחר מות אלכסנדר בין יורשיו השונים וערערו את המצב הפוליטי בארץ ישראל. "יתכן שהחפצים יקרי הערך הוטמנו במערה על ידי תושבי האזור שנמלטו אל המערה בתקופת אי היציבות השלטונית. ניתן להניח שהמטמון הוטמן בתקווה לימים טובים יותר, אך היום ידוע, שהמטמינים מעולם לא שבו לאסוף אותו", אמר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.

הארכיאולוגים שהוסיפו לבחון את המערה מצאו כי יש בה ממצאים מהתיישבות בני אדם בתוכה מהתקופה הכלכוליתית, לפני כ-6,000 שנה, וכן מתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-5,000 שנה. בין היתר התגלו במערה כלי חרס שעליהם הספיקו להתפתח זקיפים במרוצת השנים. מחקר ארכיאולוגי וגיאולוגי משותף יאפשר ללמוד הן על קצב התפתחות הזקיפים והנטיפים והן על תיארוך הכלים.

ברשות העתיקות שיבחו את המטיילים שגילו אזרחות טובה ומסרו את הממצאים לידי רשות העתיקות. ברשות החליטו גם לשמור בסוד את מיקומה המדוייק של המערה, בשל החשש מפני שוד עתיקות ומשום שמדובר במערה עם בורות וחללים שהופכים אותה למסוכנת בעבור סקרנים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו