בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסכת ברונזה נדירה בדמות האל הרומי פאן התגלתה בגולן

הממצא, שגדול יותר מראש אדם, נמצא רחוק ממרכזי התרבות הרומית הקדומים. הארכיאולוגים לא מצאו דוגמה למסכה דומה במוזיאונים בעולם

7תגובות

מסכת ברונזה נדירה של האל פאן מהתקופה הרומית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית באתר סוסיתא שברמת הגולן. המסכה נחשפה לפני כמה שבועות על ידי משלחת החפירות של אוניברסיטת חיפה, בראשות ד"ר מיכאל איזנברג. ייחודה של המסכה הוא בגודלה - יותר מראש אדם, ובעובדה שהיא עשויה מברונזה. בחפירות באתרים ארכיאולוגיים ברחבי האימפריה הרומית כבר מצאו בעבר פסלי אבן של האל פאן או מסכות קטנות ששימשו מעין עיטורים, אך לא מסכה בגודל כזה מברונזה.

מאז חשיפת המסכה יצר איזנברג קשר עם אוצרים ומומחים בכמה מקומות בעולם, אך ככל הידוע אין דוגמה הדומה למסכה כזאת במקומות אחרים. בנוסף, המסכה נוצרה ככל הנראה מחוץ לארץ ויובאה לאזור, שכן קשה להניח שבארץ היה בית מלאכה שידע ליצור מסכה כזאת.

כמו ברוב אתרי החפירות, החפירה העיקרית בסוסיתא נערכה בקיץ, אולם החוקרים שבו למקום לפני כמה שבועות כדי לבחון כמה מבנים שמחוץ למכלול העיר. החוקרים חפרו מבנה ששימש, להערכתם, כחלק ממערך הביצורים של העיר. במהלך החפירה הם השתמשו בגלאי מתכות לאיתור מטבעות. מפעיל הגלאי, ד"ר אלכסנדר ירמולין, חשף גוש אדמה גדול שעם ניקויו נתגלתה המסכה. לאחר הניקוי ניתן היה לראות את המאפיינים המוכרים של פאן - אוזניים ארוכות ומחודדות, גדילי תיש ועוד.

ד"ר מיכאל אייזנברג

האל פאן במיתולוגיה היוונית הוא אל הרועים שחציו אדם וחציו עז והוא מייצג גם את המוזיקה ואת השעשועים. לא הרחק מסוסיתא התקיימה בתקופה הרומית העיר פאניס (שהתגלגלה לשם בניאס), שנקראה על שמו של האל פאן. ייתכן, אם כן, שבאזור צפון הארץ היתה חיבה מיוחדת לאל.

מיקומה של מסכה מפוארת כל כך מחוץ לעיר עוררה תמיהות. החוקרים משערים שאולי המבנה בו נמצאה שימש מזבח בדרך הראשית לעיר. "המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה 'למה כאן, מחוץ לעיר?', הרי המסכה כה כבדה ולא יכלה להתגלגל לה כך סתם", אמר איזנברג.

הוא הוסיף כי "בצמוד למקום בו גילינו את המסכה ניכרו על פני השטח שרידי מבנה בזלת. עובי הקירות, שיטת הבנייה והסיתות ואיכותו - כל אלה רמזו על מבנה גדל מידות מהתקופה הרומית. המחשבה על מזבח פאן ממש כאן בדרך הראשית אל העיר, אך מחוצה לה, בהחלט קורצת. הרי זבחו לפאן לא רק במקדשי העיר אלא בעיקר במערות ובטבע".

אפשרות נוספת, מלבד מזבח, היא שהמסכה היתה חלק ממזרקה ומתקן שתייה ציבורי על אם הדרך. זאת כיוון שבגב המסכה נמצאו שרידי עופרת ששימשה כנראה לקיבועה לקיר או למבנה, ומפני שלא הרחק ממקום הימצאה עוברת אמת המים של העיר.

אפשרות שלישית היא רצון התושבים להרחיק את פולחני פאן אל מחוץ לעיר. "הפולחן לפאן כולל טקסי שתייה, זבחים ופולחן אקסטטי שכלל לעתים עירום ומין. אולי זו אחת הסיבות שהעדיפו שהמשתתפים יקיימו את הטקס מחוץ לחומות העיר", אמר איזנברג.

החוקרים בדקו בכמה מוזיאונים בעולם ולא מצאו, כאמור, דוגמה למסכה דומה. "מרבית המסכות מדמות מסכות תיאטרון ועשויות בפיסול באבן או בחומר ולהן משמעות פולחנית, סמלית ועיטורית. רוב מסכות הברונזה הידועות מן העולם הן זעירות ועיטורי פאן וסטירים (אלי יער זוטרים, נ"ח) מופיעים לא אחת כחלק מעיטור רהיטים, אך כל אלה קטני מידות. גם אוצרי המוזיאונים הגדולים בעולם אליהם פניתי ענו כי לא ידוע להם על מסכת ברונזה מהסוג שמצאנו בסוסיתא. סוסיתא לא יכולה להתחרות בעושרה עם מרכזי התרבות הרומית הקדומים ולכן ממצא מעין זה דווקא כאן, הוא מדהים", סיכם איזנברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו