טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בראשית היה תוהו ובוהו, ויותר מים משחשבנו בעבר

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי בענני הגז שמהם נוצר היקום היתה כמות גדולה של מים, הרבה יותר מששיערו קודם לכן. לדבריהם, הגילוי מגדיל את הסיכויים לקיום צורות חיים נוספות

תגובות
NASA, ESA, and The Hubble Herita

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת הרווארד גילו כי בראשית היקום היו הרבה יותר מים משסברו המדענים עד היום. לטענתם, הממצאים מגדילים את הסיכויים לקיומם של חיים בכוכבי לכת ברחבי היקום.

"כל הגלקסיות, הכוכבים וכוכבי הלכת המוכרים לנו היום נולדו מתוך ענני גז גדולים, שנוצרו במפץ הגדול, לפני 13.7 מיליארד שנים", מסביר שמואל ביאלי, שהוביל את המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתו של פרופ' עמיאל שטרנברג. לדבריו, "עד היום מקובל היה לחשוב שהתנאים באותם עננים קדמוניים מנעו היווצרות של מים בכמויות משמעותיות. במחקר שלנו גילינו, להפתעתנו, שכמות אדי המים בענני הגז היתה גדולה בהרבה משסברנו".

המחקר נערך בשיתוף פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, ובאחרונה התקבל לפרסום בכתב העת Astrophysical Journal Letters. "כשהיקום היה צעיר, בן כמיליארד שנה בלבד, הכוכבים שאנו מכירים היום רק החלו להיווצר," מסביר ביאלי. "רוב החומר ביקום התרכז בענני גז גדולים, שהורכבו בעיקר מהיסודות הכימיים הקלים ביותר – מימן והליום. הכוכבים, כמו השמש שלנו, וכוכבי הלכת שמסתובבים סביבם נוצרו בהמשך כתוצאה מהתכווצות וקריסה של ענני הגזים - בתהליך שארך מיליארדי שנים, ונמשך גם היום".

ואולם, עד כה ההנחה הרווחת היתה כי אותם ענני גז ראשוניים הכילו מעט מאוד מולקולות של מים (H2O), וזאת משתי סיבות: האחת, כיוון שהחמצן הדרוש ליצירת מים היה נדיר מאוד בראשית היקום; האחרת קשורה בהנחה כי מולקולות שבכל זאת נוצרו בעננים היו חשופות לקרינה אולטרה־סגולה (UV) — קרינה המפרקת מולקולות — בעוצמה גדולה מאוד. "בענני גז הקיימים היום בגלקסיה שלנו, המולקולות מוגנות על ידי כמות גדולה של אבק, שסופג את הקרינה", מסביר ביאלי. "אך האבק הזה נוצר רק בתהליך ממושך, כתוצר של תהליכי יצירה ופיצוץ של כוכבים. ענני הגז הקדומים היו נקיים כמעט לחלוטין מאבק, ולכן הקרינה שחדרה אליהם היתה חזקה והרסנית הרבה יותר".

כדי לבדוק כמה מים היו באמת בענני הגז הקדומים ערכו חברי הקבוצה מחקר תיאורטי: הם פתרו משוואות כימיות המבטאות את קצב היצירה וההריסה של מולקולות המים בתנאים ששררו בענן. "בחרנו לבסס את החישוב על סביבה תיאורטית שבה כמות החמצן קטנה פי אלף מזו שאנו מוצאים היום בענני גז בגלקסיה שלנו", אומר ביאלי. "לכן ציפינו למצוא כמות זניחה של מולקולות מים, קטנה פי אלף מזו שבעננים העכשוויים. אך התוצאות היו מפתיעות — על פי החישובים שלנו, שכיחות אדי המים בעננים הקדמונים היתה גבוהה פי מאה מששיערנו, ודומה מאוד לשכיחותם בענני הגז כיום.

כיצד בכל זאת נוצרה בענני הגזים הקדומים כמות גדולה יחסית של מולקולות מים? לדברי ביאלי, התשובה טמונה בטמפרטורה. "מחקרים קודמים, של פרופ' אבי לייב ואחרים, הראו כי בעננים של ראשית היקום שררה טמפרטורה גבוהה יחסית, הדומה לטמפרטורת החדר, כ-30 מעלות צלסיוס", הוא אומר. "לעומת זאת, הטמפרטורה בענני הגזים היום נמוכה מאוד של מתחת ל-200 מעלות צלסיוס. ההתקררות נגרמת על ידי יסודות כמו פחמן וחמצן — תוצרים של כוכבים וכוכבי לכת, שהיו נדירים ביקום הקדום אך מצויים בשפע בענני הגז של היום". בעקבות הממצאים סבורים החוקרים כי הטמפרטורה הגבוהה האיצה את תהליך יצירתן של מולקולות המים בענני הגז הקדומים, במידה שהצליחה לפצות ואף להתגבר על פגיעת הקרינה ומיעוט החמצן.

"ענני הגז הקדמונים היו חומר הגלם שממנו נוצרו כל הכוכבים וכוכבי הלכת הקיימים היום", אומר ביאלי. "לכן ניתן להניח שהמים שהכילו העננים מצאו את דרכם לכוכבי לכת, בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות. ייתכן שהתנאים להיווצרות חיים היו קיימים בשלב מוקדם מאוד בתולדות היקום, ויותר מכך, ככל שכמות המים גדולה יותר, כך גדל הסיכוי למצוא חיים במקומות אחרים ביקום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות