טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיזם ישראלי יראה מה קורה במוח בכל רגע - על מסך הטלפון הנייד

חוקר מאוניברסיטת תל אביב פיתח אפליקציה היודעת להתריע על הפרעות קשב ולדווח על מצב הרוח. היוזמה מקרבת את המדע בצעד נוסף להבנת המוח במצבים שונים. הפרטיות, עם זאת, נעלמת

תגובות

התסריט הזה כבר נכתב מזמן והוא מעורר פליאה לצד בעתה: היום שבו מכשירים יוכלו לקרוא ביתר פירוט את המתרחש במוחנו — המקום היחיד שנותרו בו עוד איים של פרטיות. אבל לא לעולם חוסן; היום שבו בני אדם המגיעים לראיון עבודה יתבקשו לענוד על ראשיהם סרט צר בעל אלקטרודות שמנטרות את פעילות מוחם – אינו רחוק כפי שנדמה. 

למעשה, האפשרות הזו קיימת כבר כיום. כך, המראיין יקבל בזמן אמת אינדיקציות על מצב הרוח של היושב מולו, על רמת המתיחות, ההתרגשות והאמינות שלו בזמן שיפליג בסיפורים ובסופרלטיביים אישיים. ביחד עם התרשמות משפת הגוף ומידע מקדים שייאסף ברשת החברתית, ייוותרו רק הבגדים ככסות יחידה וחסרת משמעות.

מהפכת ניטור המוח הרציף שמתכנן פרופ' נתן אינטרטור, מבית הספר סגול לחקר המוח ובית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מקרבת את המדע בצעד נוסף להבנת המוח ופעילותו במצבים שונים. 

הפיתוח שלו מרתק ומצית את הדמיון ועשויים להיות לו שימושים רבים, אבל הוא מעלה גם לא מעט שאלות מטרידות באשר לחירות המחשבה האנושית ופרטיות האדם. עד שאלה יתבררו לעומקן, מככב הפיתוח של אינטרטור בתוכניות בוקר, בחדשות הטכנולוגיה, ובהרבה מאוד כנסי חדשנות ומרתוני יזמות. אינטרטור מדבר בכל המושגים העכשוויים הנכונים: "ענן", "ביג דאטה", "אפליקציות" ו"מערכות חכמות לומדות". 

כאשר מדובר במוח, ישנה תמימות דעים בקהילה המדעית באשר לעובדה שרב הנסתר על הנגלה. בטרם סיים נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש האב את תפקידו, הוא הספיק להכריז על העשור האחרון של המאה ה–20 כ"עשור המוח". היתה זו יריית הפתיחה שהתניעה שורה ארוכה של מחקרי מוח, שמטרתם היתה בין היתר הפחתת הנטל הכלכלי הלאומי שכרוך במחלות נפוצות רבות — ממחלות זקנה ניווניות, כמו אלצהיימר, הפרעות התפתחותיות, תופעות נפשיות שמקורן בפעילות המוח, נטייה להתמכרויות, ועוד אסופה גדולה של תסמונות נדירות שונות. האמריקאים אינם לבד בחקר המוח: בשנת 2013 יצא לדרכו "פרויקט המוח האנושי" (HBP) שממומן על ידי האיחוד האירופי ותקציבו כמיליארד אירו, ומשתתפים 135 מוסדות מחקר מ–26 מדינות.  

לאן כל זה מוביל את חקר המוח? תשובה חד־משמעית משכנעת אין בנמצא. מצד אחד, שורה של מומחים ועתידנים מדברים על קפיצת מדרגה בהבנת תהליכים במוח, בין היתר תודות לחדירת תחומים כמו מדעי המחשב, ננו־טכנולוגיה ופיזיקה לחקר המוח. מהצד השני, טוענים מדענים אחרים, כי ההשקעה האדירה בחקר המוח רחוקה מלהחזיר את עצמה. לטענתם, היא מאופיינת בחלקה בקיבעון מחשבתי וצרות מוחין בגישות המחקר שלה שבהן מרוכז נתח ההשקעה העיקרי (ביקורת שהושמעה על פרויקט המוח האנושי). לזכות המבקרים עומדת העובדה כי חרף ההשקעה האדירה טרם נמצאה תרופה לאחת ממחלות חשוכות המרפא הרבות שמקורן במוח. 

ואולם, גם אם קצב ההתקדמות של חקר המוח אינו משביע את תקוותם חלק מהמדענים, הוא בוודאי אינו קופא על שמריו. בשנים האחרונות מורגשת היטב הנוכחות של מחקרי המוח בכתבי העת המדעיים. רובם מבוססים על ניתוח ממצאים שנתקבלו מסריקות מוח, הנפוצים שבהם מכשירי fMRI (מכשיר תהודה מגנטי תפקודי) ומכשירי EEG — חיישנים המנטרים את פעילות גלי המוח ואת השינויים שחלים בהם בעת ביצוע פעולות שונות. 

בהתאם לכך, אין כמעט מחקר מוח שמכבד את עצמו ולא מדגים את מסקנותיו בתרשימים של ממצאי המכשירים הללו. תצלומים של אזורים במוח ש"נדלקים" ונצבעים בצבעים שונים ומעידים על פעילות בעת ביצוע פעולות שונות הם נפוצים ולרוב יופיעו בהשוואה בין אדם חולה לבריא או בהשוואה שבין פעולה והיעדר פעולה. המכשירים הללו היוו קפיצת מדרגה בשעתם, אבל המדענים מודים כיום שנוכח מורכבות פעילותו של המוח הם מספקים תמונה מעורפלת ועמומה מדי, ואף מהווים חסם מחקרי ומותירים מרחב גדול למסקנות והשערות ומעט מדי עדויות מבוססות. 

כיוון שבכל פעולה בסיסית של המוח מעורבים אזורים רבים כל כך, מתחלפת גישת מיפוי אזורי המוח בגישת רשתות המוח. גישה זו מתמקדת באפיון דפוסי פעילות באזורים רבים במוח במקביל. היא עושים זאת באמצעות כלים מתחום המתמטיקה ומתחום מדעי המחשב. כל זאת הכרחי כדי להבין שתהליך פענוח המוח האנושי נמצא במעין תפנית, והוא מקבל אופי של איסוף אין־סוף נתונים ויצירת מאגרי מידע, ניתוחם בכלים מתמטיים ואלגוריתמים מתקדמים, או בשם המוכר יותר "ביג דאטה". 

"חקר המוח אמנם התקדם, אבל כשמדברים על ההבנה של הנוירון הבודד וההתנהגות שלו בסינפסה (אזור המפגש בין תא העצב לתא המטרה במוח) אין התקדמות והסכמה זה 70 שנה. המצב הזה גרם לי לשנות גישה ולהסתכל על 'כל היער' ולא להתמקד ב'עלים הבודדים'", אומר אינטרטור. 

במהלך השנה האחרונה, שבה יצא לשנת שבתון מהאקדמיה, הקים אינטרטור יחד עם לני רידל, מומחה בתחום הביג דאטה, את חברת "נוירוסטיר" (neurosteer) שמיישמת את מחקריו בתחומי המחשבים והמוח. לא מדובר עדיין במוצר מסחרי, אבל הניסויים החיים שהוא עורך בפורומים שונים זוכים לעניין רב ולפופולאריות גדולה. היכולות המוצגות מהוות צעד גדול בחיבור שבין המוח למחשב, והרעיון שעומד בבסיסו הוא ניטור ממושך ויומיומי של פעילות המוח, להבדיל מדגימה חד־פעמית בתנאי המעבדה המקובלים.  

הפיתוח כולל כמה שלבים ומרכיבים: את קסדת ה-EEG המאיימת ששמורה למחקרי המעבדה וכוללת 32 חיישנים, הוא החליף בסרט בד שחור (שבעתיד אולי יהפוך למדבקה) ובו שני חיישנים בעלי רגישות גבוהה במיוחד. החיישנים מנטרים את פעילות המוח ומשדרים אותה לאפליקציה שמותקנת על מכשיר בסמארטפון. משם משוגר המידע ל"ענן" שבו מצוי מאגר מידע גדול. שם עובר המידע אנליזות שונות שמתרגמות את המידע הגולמי למידע ממשי ובעל משמעות בזמן אמת שמועבר חזרה לאפליקציה. כמות המידע וחיתוך נכון שלה מאפשר לזהות בסבירות גבוהה דפוסי פעילות ומאפיינים מדויקים שלה בזמן התרחשותם.   

"אני מסתכל על מה שהתרחש לאחר שפותחו מכשירים לניטור קבוע של חולי סוכרת ואפשרו לשחרר אינסולין בזמן ובכמות המתאימה", אומר אינטרטור, "זה תרם לטיפול בה באופן דרמטי. סוכרת היתה מחלה קשה שהובילה לאיבוד ראייה, קטיעת איברים ומוות. היום אנחנו מדברים על מחלה שאפשר לנהל אותה והשכיחות התופעות הללו ירדה דרמטית. המוח הוא איבר מורכב יותר מלבלב. אבל כשלוקחים בחשבון למשל שכעשרה אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנה, או שאחד מכל שישה ילדים סובלים ממחלה או קושי שמתבטא בפעילות המוחית — מהספקטרום האוטיסטי, דרך בעיות ריכוז וקשב ועוד הרבה מחלות — התופעות הללו אינן מנוטרות נכון.

"לכן, אתה פוגש גם חולים רבים שנוטלים תרופות רבות שלא לצורך, או תרופות שלא מתאימות בהכרח לבעיה שלהם. למשל קיים הבדל גדול בין ADD ל-ADHD וחלק מהתרופות עוזרות וחלק לא, בעזרת ניטור ניתן להתאים יותר טוב הטיפול התרופתי בכל אחד מהם", הוא מסביר ומתאר כיצד מעקב קבוע אחר פעילות המוח שלנו יכול להבחין ולאבחן כל מצב ושינוי במוח — מהשפעתה של כוס קפה ועד זיהוי סימנים מקדימים להתקף אפילפטי. 

אבל הפוטנציאל הרפואי, חשוב ככל שיהיה, הוא חלק קטן ממה שמציעה טכנולוגיית ניטור המוח שמציע אינטרטור. "אתה יכול לדעת באילו חלקים של היום היית מרוכז יותר ובאילו פחות. אתה יכול לדעת באיזה לילה ישנת טוב יותר ואיזה פחות, מה סוג הגירוי החיצוני, נניח סגנון מסוים של מוזיקה המומלץ ביותר כדי לשפר את מצב הרוח שלך", הוא מסביר. 

חלקים מהעולם המופלא של אינטרטור מוצגים בכנסים ופורומים רבים. כך למשל, באירוע "האקתון ירוחם MindCET" שהתקיים השנה הדגימה הטכנולוגיה החדשה כיצד היא יעילה בתחום החינוך. תלמידים שחוברו למכשיר הניטור ולמחשב נדרשו לפתור בעיות במתמטיקה. "הראינו כיצד רמת הריכוז של התלמיד יורדת כשהוא עובר ממסך למסך ובין תרגיל לתרגיל. המערכת ידעה אילו סוג תרגילים הם שמחים לפתור ואילו פחות. אנחנו נמצאים בעידן שבו ילדים למודים יותר מול מחשב ופחות מול מורה שיודע להבין בדברים הללו, הניטור יודע לעשות את זה", אומר אינטרטור. בעקבות כך החלה לאחרונה החברה בשיתוף פעולה עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). 

לפני כחצי שנה זכה פיתוח שמבוסס על הטכנולוגיה של אינטרטור ולידל, בפרס ראשון בכנס IBT) Israel Brain Technologies) במופע מעניין של אפליקציית "צ'ט רגשי" – שבו שני אנשים שמחוברים למכשירי ניטור מקיימים שיחת צ'ט, כאשר לצד הטקסט הכתוב מופעים אימוג'ים שמראים מה מצב רוחו או תגובתו הרגשית של האדם בצד השני של השיחה — מה מצחיק אותו, מה מרתיח אותו, הכל ישירות ממוחו. 

ואולם התחום שבו צפוי הפיתוח לרשום את הזינוק המהיר ביותר הוא משחקי המחשב, הגיימינג — עולם שתר כל העת מחוזות וממדי משחק נוספים. ואם אפשר באמצעות חיבור הדוק יותר למוח. "לאחרונה הדגמנו באמצעות הטכנולוגיה שלנו מרוץ מכוניות שבו במצב מוחי מסוים אתה יכול להשפיע על היריב שלך. למשל, כשאתה שמח אתה את יכול להאט את מהירותו", הוא מספר. 

מכאן והלאה אפשר לדמיין כמה רחוק יכול להגיע הקשר המתהדק בין המוח בעולם הגיימינג הממכר ובכלל — כיצד הוא ישפיע על החיים היומיומיים, על תהליכי הלימוד, החבירות ועל קשרים חברתיים ומה יישאר לנו עצמו באופן פרטי ואישי. אינטרטור עצמו סבור שכבר כיום פרטיותנו היא אשליה. "חברות כמו פייסבוק וגוגל עוקבות אחרי כל פוסט שאתה מפרסם כדי לדעת מה מצב הרוח שלך והן מזהות הרבה מאד פרמטרים עליך. מצלמות עושות זאת כיום באמצעות ניתוח הבעות פנים מבלי שיודעים זאת. כאן לפחות תוכל לדעת מתי מנטרים אותך, יש פה פחות חדירה לפרטיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות