בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

13 שנה לאחר התרסקות "קולומביה", הובאו ארצה שרידי מערכת ניסוי שערך אילן רמון בחלל

הניסוי, שנקרא "מיידקס", נועד לחקור את סופות האבק המדברי והשלכותיהן על האקלים. נאס"א שלחה את שרידי המצלמה ומערכת הבקרה כמחווה לרגל שבוע החלל

2תגובות

13 שנה לאחר אסון התרסקות מעבורת החלל "קולומביה" ב-1 בפברואר 2003 – הובאו שרידי הניסוי הישראלי שערך האסטרונאוט אילן רמון בחלל. שרידי "מיידקס" – ניסוי לחקר סופות אבק מדברי והשלכותיהן על האקלים - התקבלו בסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע כמחווה של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) לרגל שבוע החלל שמצוין השבוע ברחבי הארץ.

שרידי המחקר הובאו לישראל בין היתר לבקשת רעייתו של אילן רמון, רונה רמון, המכהנת כראש "קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל". רמון ביקשה להוציא לראשונה את השרידים משטחי ארצות הברית לישראל ולאפשר לבני נוער בארץ להיחשף לעולם המחקר והחלל פורץ הדרך.

חלקים ממצלמת הניסוי ששימשה את אילן רמון בחלל
נאס"א

לאחר תאונת המעבורת ביצעה נאס"א תהליך איסוף וזיהוי שרידים בסיוע הציבור, וכך נמצאו שרידים מהניסוי - המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, בית העדשות של המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרוניים נוספים. הניסוי "מיידקס" תוכנן על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב, בוצע בחלל על ידי רמון ובמסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א בשנת 1996 סוכם כי רמון יבצע אותו על המעבורת "קולומביה".

הניסוי עסק בבדיקת התכונות הפיזיקאליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. במסגרת הניסוי נבדקו תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים, בדיקות שבוצעו עד אז רק על הקרקע. "מטרתו של פרויקט 'מיידקס' היתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא 'האפקט הבלתי ישיר'", הסביר החוקר הראשי של הניסוי, פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב. "הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק, כמויות גשם ועוד".

הניסוי נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו ופרופ' לוין מספר כי נאס"א גילו עניין מיוחד בניסוי מאחר שהוא סייע גם לכיול שני לוויינים אמריקאים. הניסוי תוכנן בשני חלקים שאמורים היו לפעול בו זמנית – על המעבורת הפעיל רמון וצוות "קולומביה" מצלמה עם אורכי גל שונים שצילמה את סופות אבק מעל הים התיכון, ובמקביל טס מטוס מחקר מעל ובתוך הסופה כדי למדוד את החלקיקים בגבהים שונים. בדרך זו ניתן היה לאמת ולכייל את המדידות שנעשו מהמעבורת.

למיידקס התווסף בהמשך תת-ניסוי נוסף לצילום בלילה של "שדונים" - הבזקי אור בצבעים שונים המופיעים לזמן קצר ביותר בגבהים של עד כמאה קילומטר מעל לסופות הברקים. הניסוי היווה למעשה ניסיון ראשון לצלם את אותם שדונים מהחלל במצלמה בעלת אורכי גל שונים במטרה להבין את התהליכים שגורמים להופעתם. "התמונות שהתקבלו מרמון היו מרהיבות ביופיין", אמר פרופ' לוין. 

בתקופת המשימה בחלל התרחשו כמה סופות אבק באוקיינוס האטלנטי מול חופי אפריקה. תוצאותיהן שודרו בזמן אמת לכדור הארץ. למרבה הצער, דווקא תוצאות הסופה שהתרחשה מעל מזרח הים התיכון מערבית לאשקלון זמן קצר לפני סיום המשימה, לא הגיעו בזמן למרכז הבקרה ואבדו עם ההתרסקות.

עם זאת, התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ותועלת להמשך המחקר. לדוגמה, חקר השדונים, שהיה נושא שולי בחקר תופעות חשמליות באטמוספרה, תפס תאוצה כתוצאה מפרסומי "מיידקס" והביא לכך שאסטרונאוט יפני ואסטרונאוט דני ביצעו מדידות דומות מתחנת החלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו