בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ים המלח: היום שאחרי האסון" - מאחורי הקלעים

3תגובות
הרחפן בפעולה בעין פשחה
מוטי מילרוד

48 שעות לפני שיצאנו לדרך, בכלל לא היינו בטוחים שיום הצילומים אכן ייצא לפועל. תחזית מזג האוויר של תחילת ינואר בישרה על גשמים, והחשש מהצפות ומשיבושי תנועה בכבישי הדרום העמיד בספק את יום הצילומים. בסופו של דבר, בסוף השבוע הראשון של 2016 התבהרו השמיים, ובבוקר יום ראשון יצאנו לדרך - אנשי החדשות והתוכן האינטראקטיבי של "הארץ" - למסע שהחל ברעיון שנזרק לאוויר ומסתיים כעת – עם פרסום הפרויקט "ים המלח: היום שאחרי האסון".

בשעת בוקר מוקדמת הגענו לתחנה הראשונה: עין פשחה שבצפון ים המלח. לביא, מפעיל הרחפן, החל את יום העבודה כבר בזריחה, בצדו הדרומי של הים, והספיק לטפס את כביש 90 כדי לפגוש אותנו בשמורה של רשות הטבע והגנים. בזמן ההמתנה ללביא, התחממנו עם כוס קפה שחור ובתיאורים הנוסטלגיים של ניר חסון על הביקורים בשמורה בה לימד את ילדיו לשחות.

ים המלח - היום שאחרי האסון

הרחפן ושלט ההפעלה
מוטי מילרוד

כיוונונים קטנים, בדיקת המצלמה והסוללה, ובתוך שניות הרחפן כבר באוויר. קול זמזום מונוטוני מהיר והוא ממריא והופך לנקודה קטנה באופק ונעלם מהעין. כולנו מצטופפים מאחורי הכתף של לביא ומציצים במסך הקטן שעל שלט ההיגוי של הרחפן. "וואו", "מדהים", "איזה יופי" נשמעות הקריאות. מבעד למסך משתקפת תערובת של צבעים: קרקע בוצית חומה, מעט ירוק הודות לגשמים האחרונים, מים תכלכלים בגוונים משתנים ועננים אפורים שדיגמנו עבורנו פריים מושלם. קולות ההתפעלות וההתרגשות מצילומי הרחפן התחרו רק ברוחות שהכו בנו – וברחפן – שהתאמץ לשמור על יציבות. צלם הסטילס, מוטי מילרוד, השלים את צילומי הרחפן מהקרקע, טיפס על כל גבעה קטנה וגל אבנים ותיעד בדרכו את הסיפור הדרמטי של מה שנותר מרצועת חוף ים המלח.

אחרי ביקור וצילום בכמה נקודות בשמורת עין פשחה (בהן אחת הסגורה לציבור הרחב), נפרדנו מאנשי השמורה וירדנו לתחנה הבאה: חוף מינרל. אחרי שטעמנו לראשונה את טעם צילומי האוויר, כל עיקול בכביש הפך למועמד ללוקיישן חדש וכך הוספנו צילום יעף לא מתוכנן, כמה קילומטרים לפני הפנייה לחוף הנטוש. ההחלטה הזאת כמעט עלתה לנו ביוקר. לביא שלף את הרחפן מהרכב, הניח אותו על האספלט ושיגר לאוויר. שוב, הרחפן נעלם מעינינו וגמא במהירות כמה מאות מטרים, עד לקצה גבול הקליטה של האנטנה.

צוות "הארץ" בים המלח, בתחילת ינואר

"אוי לא, אין סוללה", מלמל לביא. מתברר כי בלהט הרגע שיגרנו את הרחפן עם סוללה חצי מלאה. אנחנו עומדים על קצה הצוק כשהרחפן הרחק מאתנו ובגובה רב מעל המים ונראה כי הסיכויים שיחזור אלינו בחתיכה אחת אינם גבוהים. בזמן שהוא מנסה להשיב את הרחפן, מספר לביא כי בעבר כבר נאלץ להסתכן ולצאת למסע חילוץ בשטח רווי הבולענים. "20% סוללה", הוא קורא בקול, בזמן שאנו מתאמצים לראות את הרחפן. 15%... 12%... הזמן חולף וקול הזמזום המונוטוני לא נשמע. "9%", מכריז לביא, "זה יהיה ממש על הקשקש", ונראה שאפילו הוא קצת מודאג. לפתע הרחפן מפציע, הוא איבד גובה ומתקשה להתרומם. אנחנו מנסים להושיט יד אך הוא רחוק מדי. בכוחותיו האחרונים, כשמד הסוללה מצביע על3%, נחת הרחפן בשלום במרחק כמה עשרות מטרים מאתנו – סמוך מאוד לכביש 90 והמשאיות השועטות לאורכו. אנחת רווחה, סוללה חדשה ומתקדמים לתחנות הבאות.

מראה חוף מינרל הנטוש העלים את האווירה הכיפית שליוותה את תחילת המסע בשמורת עין פשחה היפיפייה. השמשיות העזובות, הכביש הסדוק וסוכת המציל הנפולה הכו בנו באחת ואותתו על שאנו עתידים לראות לאורך רצועת החוף כולה ועד לשיא בחוף עין גדי הנטוש. מקומות בהם ילדים לא יוכלו לרחוץ, ים שפינה מקומו לקרקע בוצית מלאה באלפי בולענים בגדלים של עשרות סנטימטרים עד עשרות מטרים. אזור אסון, אסון שמצטלם נהדר, אך אסון מעשה ידי אדם.

ניר חסון יחד עם לביא, מפעיל הרחפן

ימים ספורים אחרי המסע לאורך ים המלח, כבר קיבלנו את חומרי הגלם מהרחפן. מה שראינו מבעד לכתפו של לביא הופיע כעת על מסך גדול והיה לנו ברור שהצלחנו להשיג את התמונות וזוויות הצילום להן פיללנו. כעת רק צריך לחבר את האלמנטים השונים לפרויקט מקיף, מעניין, מחדש ומרשים טקסטואלית, ויזואלית ועיצובית. במקביל לעבודה של ניר על איסוף החומר המחקרי, הראיונות, התחקיר ומלאכת חיבור כל מה שראינו וכל מה שהוא יודע ל-3,514 מלים שיספרו את סיפורו העדכני של ים המלח, התחלנו לעצב את הפרויקט ככתבת מגזין אינטראקטיבית.

תוצרי מצלמת הרחפן עובדו לסרטוני פתיחה וסיכום מרשימים אך נוגים, על גבי כמה סרטונים שולב מידע אינטראקטיבי וצילומי לוויין בני 30 ו-40 שנה תרמו את חלקם בסיפור השינויים הקיצוניים שעברו על האזור. "ים המלח: היום שאחרי האסון" אינו עוד הספד לים הולך ונעלם אלא תעודת זהות של תופעת טבע מרתקת שיובאה ארצה בזכות מעשי ידי אדם. "ים המלח: היום שאחרי האסון" מתעד את ההווה, מסביר אותו באמצעות העבר ומנסה לצפות פני עתיד. התוצאה לפניכם. 

הרחפן לאחר הנחיתה באזור הבולענים
ליאור פפירבלט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו