טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ים המוות גוסס

מה חלקם של מפעלי ים המלח באסון האקולוגי? אתם שואלים, כתבנו עונה

מדוע נוצרים בולענים, האם מסוכן לטייל לחופי ים המלח ומדוע המצב בצדו הירדני שונה. ניר חסון עונה לשאלות הגולשים

תגובות

בעקבות הפרויקט האינטראקטיבי על עתידו של ים המלח העלו קוראים רבים שאלות בנושא: על היווצרות הבולענים, חלקם של מפעלי ים המלח באסון, המצב בצדו הירדני של הים ועוד. ניר חסון ענה להם

70 השניות הכי יפות ועצובות שראינו השנה. אל תפספסו אותן אבל חשוב מכך - אל תפספסו כתבה שכמוה עוד לא ראיתם >> http://htz.li/deadsea

Posted by ‎Haaretz הארץ‎ on Thursday, February 25, 2016

דניאל ואחרים שאלו: האם גם בצד הירדני יש בולענים ועד כמה זה פוגע בחופים ותיירות שלהם שם?

הגיאולוגיה של שני צדי ים המלח ומצוק העתקים שונה באופן מהותי. לאורך רוב הצד הירדני של הים החופים מצוקים יותר והים עמוק יותר כך שההתייבשות באה לידי ביטוי בעיקר בירידת גובה פני הים ופחות בהתייבשות שטחים נרחבים, כמו בצד הישראלי. בחלקו הדרומי של הים ממפרץ מזרעה ודרומה הגיאולוגיה דומה לצד הישראלי ושם ישנה בעיית בולענים לא פחות חמורה מאשר בצד הישראלי. 

רבים שאלו בנוגע לפתרון באמצעות השבת המערכת הטבעית, נתנאל למשל שואל: אני הקטן לא מבין הרי היום רוב המים שאנו שותים הם מים מותפלים אז למה אי אפשר לפתוח את סכר דגניה ולהזרים מים לים המלח ואז הרווחנו שגם הירדן הדרומי ישוקם וגם בים המלח יעלה המפלס.

אני גם חושב שפתרון באמצעות המערכת הטבעית – קרי השבת המים מהירדן ומשאר הנחלים לים הוא הפתרון הטוב ביותר. אבל זה די מסובך. ראשית, למרות שחלק ניכר מהמים בישראל הם מים מותפלים מצבה של הכנרת מוסיף להיות גרוע ביותר והחורף שעכשיו מסתיים היה קטסטרופלי מבחינת כמויות הגשמים באגן הכנרת וזה בא לידי ביטוי במפלס שלה שבסוף החורף נושק לקו האדום התחתון. כך שלא נראה שהיא יכולה לתרום הרבה לים המלח.

אבל גם אם נפתח את סכר דגניה זה יפתור רק חלק מהבעיה, שכן חלקים אחרים מהמים נתפסים על הירמוך בסוריה ועל נחלים אחרים בירדן. בסופו של דבר יש לזכור שהמערכת הטבעית לא תעלה את מפלס ים המלח, אלא במקרה הטוב תייצב אותו. צריך לזכור גם שלהתפלה יש מחיר סביבתי - תפיסת חלקות חוף בים התיכון, גזי חממה ועוד.

אבל לפתרון הטבעי יש יתרון אחד עצום על פני פתרון תעלת הימים והוא ש"על הדרך" הוא מביא גם לשיקומו של הירדן הדרומי, שהפך להיות מנהר מפואר לתעלת שפכים. אם כי התחיל שיפור.

למתעניינים, ארגון אקופיס (לשעבר ידידי כדור הארץ) מקדמים את נושא הפתרון הטבעי במרץ. באתר שלהם אפשר למצוא חומר רב על הנושא.

עמי ואחרים העלו את שאלת אחריות מפעלי ים המלח למצב: אף אחד לא חשב לסגור את הברז למפעלים ???  זה לא יפתור אבל בטח יקל על הקטסטרופה ויעזור לטבע לשקם את עצמו

מפעלי ים המלח טוענים ובצדק שהבעיה לא נגרמה בגללם ואם הם יסגרו מחר את הייצור זה לא יפתור כלום. ים המלח משלם את מחיר משק המים של כל מי שחי בלבנט – הישראלים, הפלסטינים, הסורים והירדנים, שותים את המים שהיו אמורים להגיע לים המלח. אבל, וזה אבל חשוב, צריך להסתכל שוב על המספרים. ים המלח יורד בערך 1.2 מטר בשנה. נניח (וזו הנחה מקלה) שרק 20 סנטימנטרים מהים יורדים בגלל שאיבת המים לטובת יצור האשלג. המשמעות היא שים המלח מאבד מטר בשנה בשביל להשקות כמעט 20 מיליון איש ועוד 20 סנטימנטרים בשביל להעשיר קבוצת בעלי מניות בכי"ל. טוב אני מגזים. יש למפעלים יתרונות נוספים, שהם לא מפסיקים להזכיר – בעיקר תעסוקה של אלפים בנגב ותיירות (הרי המלונות ממוקמים על שפת בריכה תעשייתית של המפעלים. לא יהיו מפעלים, לא תהיה בריכה, לא יהיו מלונות). הכל נכון. אבל בשורה התחתונה, ובמיוחד לקראת סיום הסכם הזיכיון של כימיקלים לישראל בשנת 2030, צריכה הממשלה לחשוב על המשמעות של המשך השאיבה מהים. בכל מקרה, לדעתי יש לתמחר באופן שונה לחלוטין את הזיכיון הזה - תמחור שייקח בחשבון את הנזקים האדירים שגורמת ההתייבשות. בשפת הכלכלנים - ים המלח, מסתבר, הוא מוצר מתכלה ומחירו צריך להיות בהתאם.

גלי שואלת: האם גם הקיבוץ עומד להינטש? ומה על כל בעלי החיים בסביבה?

קיבוץ עין גדי לא הולך לשום מקום, אני מניח שהם יאלצו להסתגל לטבע המשתנה במהירות ובעיקר לעובדה שלא תהיה גישה (סבירה) לחופי ים המלח. מצד שני אם יוקם שם פארק בולענים זו אולי תהיה אטרקציה חלופית.

שמורות הטבע של מדבר יהודה לא מושפעות ישירות מתופעת הבולענים, שכן הן מחוץ לתחום שכבת המלח (ראו הסבר בכתבה), אבל הן עלולות לסבול מהשינויים באזור. כך למשל, יש חשש אמיתי לחיים בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) ושמורת קנה סמר, שכן החיים שם מבוססים על זרימת מעיינות מתוקים שמשתנה בשל השינויים במפלס הים. תושבי שמורת דוד וערוגות שליד עין גדי, במיוחד היעלים, עלולים לסבול מהתקרבות כביש 90 לשמורה, בשל הצורך להתרחק משדה הבולענים.

שי שואל: האם יש סכנת חיים בטיול רגלי לאורך החוף (למשל בחוף מצוקי דרגות)?

כאן תמצאו את מפת ההיתכנות להיווצרות בולענים של המכון הגיאולוגי. כפי שניתן לראות, מלבד הפינה הצפונית של החוף (באזור קלי"ה) כל חוף ים המלח מסומן באדום, כלומר שישנה שכבת מלח ויש סכנה להיווצרות בולענים. על כן, בהחלט לא מומלץ ללכת לטייל על חוף ים המלח - וישנם גם שלטים המזהירים מכך. היזהרו במיוחד באזורים שבהם אתם מבחינים בבולענים, שכן הם נוטים להסתדר בקבוצות. עם זאת, אין מקום לפניקה, הסתברותית עדיין יותר מסוכן לחצות כביש.

טלילה שואלת: למה נוצרים בולענים ? והאם ניתן להפסיק את התופעה?

הסברתי באריכות בכתבה. אנסה שוב במשפט אחד (אבל ארוך): בולענים נוצרים כתוצאה מהמסת שכבת מלח תת קרקעית על ידי מי תהום מתוקים שפוגשים את שכבת המלח, בשל ירידת מפלס מי התהום המלוחים, שיורדים יחד עם מפלס ים המלח.

בנוגע לשאל השנייה: לא. כל עוד המפלס יורד והוא יורד וימשיך לרדת בעתיד הנראה לעין, תימשך ותתגבר תופעת הבולענים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות