טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: יערות הגשם כבר לא משמשים כקולטי פחמן

העצים ממשיכים לסלק פחמן, אבל היקף היערות אינו מספיק כדי לפצות על החסר. החוקרים מצביעים על הידלדלות היערות והצטמצמות מגוון החי והצומח כגורמים העיקריים למצב

תגובות
יער הגשם בצפון ברזיל, ב–2014
בלומברג

יערות הגשם בעולם פולטים יותר פחמן משהם קולטים, בשל ההידרדרות במצבם. כך לפי מחקר המתמקד בצורך הדחוף להגן על יערות האמזונס ואזורים דומים ולשקמם. החוקרים גילו שאזורים מיוערים בדרום אמריקה, באפריקה ובאסיה שעד כה מילאו תפקיד מפתח בספיגת גזי חממה — פולטים כעת 425 טרה־גרם בשנה, המהווים כמות פחמן הגדולה מזו שכל כלי הרכב בארה"ב פולטים.

המסקנות החדשות גדולות בהרבה מההערכות המקובלות. שיטת המחקר מעניקה להן משנה תוקף, משום שהבדיקה שהחוקרים ערכו עשויה להיות המפורטת ביותר אי־פעם. לדברי החוקרים, הממצאים, שפורסמו בשבוע שעבר בכתב העת Science, צריכים להניע את קובעי המדיניות לנקוט צעדים לתיקון המצב. "לאור הממצאים, אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים. היער לא עושה את מה שחשבנו שהוא עושה", אמר אלסנדרו באצ'יני, ממובילי צוות המחקר, שהורכב מחברי מרכז המחקר וודז הול ואוניברסיטת בוסטון. לדבריו, "העצים ממשיכים לסלק פחמן מהאטמוספרה, אבל היקף היערות אינו מספיק כדי לפצות על החסר. האזור כבר לא משמש כקולט פחמן".

המחקר מדד את הידללות העצים והצטמצמות המגוון הביולוגי, גם בקרב הצמחים וחיות הבר המוגנים. לרוב, הגורמים לכך היו חטיבת עצים, שריפות, בצורות וציד. להערכת החוקרים, הפגיעה בחי ובצומח עלולה להביא לצמצום המסה של כלל האורגניזמים ביערות בעד 75%.

עד כה, מדידת הפגיעה בכלל היצורים החיים ביערות נחשבה לבעייתית משום שהמעקב אחריהם באמצעות לוויינים קשה יותר מהמעקב אחר בירוא היערות. במבט מהחלל חופת היערות נראית שלמה, אך היא עשויה להסתיר פגיעה בחלקים נמוכים יותר. כדי להשיג נתונים מדויקים יותר, החוקרים שילבו בין נתונים שנאספו מלוויינים לנתונים שנאספו בשטח במשך 12 שנה. אזורי דרום אמריקה, כולל האמזונס שבו נמצא היער הגדול בעולם, היו מקור לקרוב ל–60% מפליטות גזי החממה, אפריקה היתה המקור ל–24%, ואסיה ל–16%.

בסך הכל הפגיעה בקליטת הפחמן נגרמה בעיקר בשל הצטמצמות המגוון הביולוגי והירידה בצפיפות, ולא עקב בירוא יערות. החוקרים מדגישים כי בצד החששות שהממצאים מעוררים, יש לראות בהם הזדמנות, משום שכעת ניתן לאתר אילו אזורים נפגעו ולשקם את היערות, בטרם ייעלמו לחלוטין. "לפני כן ידענו שהידלדלות היערות היא בעיה, אבל לא ידענו בדיוק באילו מקומות ובאיזו מידה", אומר וויין ווקר, גם הוא ממובילי המחקר. "קל יותר להתמודד עם בעיה כשחלק מהיערות עדיין קיימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות