טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים ישראלים הצליחו לגרום לחולדות משותקות לחזור ללכת

במחקר נעשה שימוש בתאי גזע ובהנדסת רקמות כדי לשקם את חוט השדרה הקטוע של החולדות ולהשיב להן את השליטה והתחושה ברגליים. הדרך לניסויים בבני אדם עדיין ארוכה

תגובות

קבוצת מחקר בראשות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב הצליחה להשיב את יכולת ההליכה והתחושה לחולדות משותקות. באמצעות השיטה שפיתחו, שמבוססת על הנדסת רקמות והשתלת תאי גזע שנלקחו מאזור החניכיים — החוקרים הצליחו לתקן את חוט השדרה ולהשיב לחולדות את תפקודן.

את המחקר, שהתפרסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience הובילו פרופ' שולמית לבנברג, דיקנית הפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון, ופרופ' דניאל אופן מהפקולטה לרפואה ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ואת המחקר במעבדה הובילו הדוקטורנטים ארז שור וחוויאר גנץ.

פרופסור שולמית לבנברג
רמי שלוש

פגיעת חוט שדרה מובילה לעתים קרובות לשיתוק בלתי הפיך באזורים קריטיים בגוף בעקבות פגיעה בסיבי העצב ובתאי התמיכה של העצב שאחראים לתקשורת בין תאי העצב. על אף ההתפתחויות המשמעותיות בעולם השיקום ופיתוחים כגון השתלת עצב, ריפוי תאים והשתלת רקמות מהונדסות, עד כה לא שוקם חוט שדרה קטוע באופן מלא.

"בעבר הצליחו חוקרים לשקם חוט שדרה פגוע באמצעות תאי גזע", מסבירה לבנברג, "אולם זו הפעם הראשונה שהשתלת תאי גזע החזירה בצורה משמעותית תחושה בגפיים ויכולות מוטוריות מורכבות, כולל הליכה מהירה, בתוך שבועות ספורים בלבד".

.      בידוד תאי גזע מאזור החניכיים
2.      הנחת תאי הגזע על פיגום תלת-ממדי עליו מתפתחת רקמה חדשה
3.      השריית התאים שעל הפיגום בחומרי גדילה כדי לעודד התחדשות עצבית
4.      השתלת הרקמה במקום המיועד בחוט השדרה
 
42% מהחולדות המטופלות חזרו ללכת

החוקרים גידלו רקמה על מנת שתחבר בין שני קצוות חוט שדרה קטוע של חולדות ותייצר תאי עצב חדשים כדי להשיב לחולדות את יכולת התחושה והתפקודים המוטוריים. המחקר כלל ארבעה שלבים עיקריים: בשלב הראשון בודדו החוקרים תאי גזע בוגרים מאזור החניכיים במעבדה של פרופ' סנדו פיטרו מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. "בחרנו את תאי הגזע מאזור החניכיים מכיוון שהם תאים שיחסית קל להפיק ושיש להם יכולת התמיינות גמישה", מסבירה לבנברג.

נוכחותם של התאים לבדם אינה מספקת, ולכן בשלב שני נעשה שימוש בשיטת הנדסת רקמות שפיתחה לבנברג. תאי הגזע הונחו על גבי פיגום תלת־ממדי, מעין שלד העשוי מחומרים אורגניים שעליו מתפתחת הרקמה. הפיגום מוביל את כיוון הצמיחה של תאי וסיבי העצב ומעניק לרקמה איזון נכון בין גמישות לקושי. בשלב השלישי נעשה שימוש בפיתוח של פרופ' אופן, התאים הושרו בחומרי גדילה שמעודדים אותם להפריש חלבונים שתומכים בייצור מחדש של תאי עצב. בשלב הרביעי, לאחר שהרקמה המהונדסת היתה מוכנה — היא הושתלה במקום המיועד. 60 יום לאחר מכן מתכלה הפיגום ונעלם.

פרופסור דני אופן
דוברות אוניברסיטת תל אביב

התהליך החזיר בתוך שלושה שבועות את יכולת ההליכה, הקואורדינציה ויכולות מוטוריות נוספות ל–42% מהחולדות. במדד המקובל לשיקום תפקודי, הנע בין 0 ל–21, חולדות אלה קיבלו ציון 17. לעומת זאת, מבין החולדות בקבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול, אף אחת לא שבה ללכת. משמעות ההצלחה היא שהשליטה העצבית חזרה כך שהחולדות יכלו ללכת, להציב נכון את כף הרגל, להגביה אותה מעל הקרקע, לתמוך במשקל, לשמור על יציבות כללית ותיאום בין הזנב לכפה. ברוב החולדות המטופלות נרשם שיפור גם בתגובות החושיות לגירויים חיצוניים בעקבות שיקום מסלולי האותות החשמליים בין תאי העצב.

במעקב אחרי תוצאות הניסוי ראו החוקרים כי ההשתלה הובילה לשחזור הדרגתי של חוט השדרה הקטוע, לצמיחה מחדש של סיבי ותאי עצב ולמניעת צלקת. "ההליכה חזרה להיות נורמלית, גם ללא תהליכי שיקום או תרגול", מתארת לבנברג. "המשכנו לעשות הרבה מאד בדיקות ואפיונים לאחר ההשתלה, כולל בדיקות MRI, בדיקות מוליכות חשמלית מהמוח לחוט השדרה ובדיקות של התנהגות התאים באזור הצלקת. ראינו איך התאים נודדים פנימה לאזור הפיגום, וכיצד תאי העצב מבצעים את החיבורים מחדש, וזה מה שמאפשר את ההליכה".

המחקר דורש מחקרי המשך והדרך לניסויים בבני אדם עדיין ארוכה, אבל לבנברג משוכנעת לשיטה שפיתחה יש פוטנציאל להפוך להליך שישנה בעתיד את חייהם של מיליוני משותקים. "זו עדיין לא פריצת דרך רפואית אבל זו בהחלט פריצת דרך מחקרית", מבהיר ד"ר נחשון קנולר, מנהל המחלקה לנוירו־כירורגיה, ניתוחי מוח ועמוד שדרה במרכז הרפואי שיבא, שמלווה את המחקר. "לאורך השנים נעשו כל מיני ניסיונות לשקם את חוט השדרה. המחקרים בהם נוסתה השתלת תאים אינם רבים. השילוב של בניית רקמה בתלת־ממד בניסיון לשקם חוט שדרה הוא חדש לגמרי. מה שיפה במחקר שהוא הצליח להניב תוצאות במצב של קטיעה מלאה של חוט השדרה ממנו אין החלמה ספונטנית".

זו אינה הפעם הראשונה בה מדווח על הצלחה בשיקום חוט השדרה. ב–2014 פורסם כי חוקרים השתילו תאי גזע שנלקחו ממסילות האגף בחוט השדרה של אדם משותק, ששב ללכת בעזרת הליכון ואולם, הניתוח והמחקר שהוביל אליו, שעל פניו מקדים בכמה צעדים את המחקר הנוכחי, עורר תגובות חלוקות באשר להצלחת השיטה. חלק מהרופאים זקפו את ההצלחה לשיקום הממושך שעבר, ומאז לא דווח על סיפורי הצלחה נוספים של אותה שיטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות