טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים מצאו בכרמל את המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה

צוות ארכיאולוגים בינלאומי מצא לסת אנושית בת כ-200 אלף שנה. המאובן יוצא הדופן מצביע על כך שההומו ספיינס יצא מאפריקה מוקדם מהידוע

109תגובות
עצם הלסת שנמצאה במערת מיסליה
Israel Hershkovitz / Tel Aviv Un

מאובן של לסת אנושית שהתגלה באתר ארכיאולוגי בישראל מעיד על כך שההומו ספיינס נדד מאפריקה למזרח התיכון לפחות מאה אלף שנה מוקדם יותר ממה שסברו החוקרים עד כה. הממצא, שהתגלה במערת מיסליה בכרמל, הוא המאובן האנושי העתיק ביותר של אדם מודרני שנמצא עד כה מחוץ לאפריקה וגילו מוערך בכ-200 אלף שנה.

מחקר שערכו בנושא מדענים מאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה יתפרסם מחר (שישי) בכתב העת Science. החוקרים סבורים כי התגלית מלמדת שההומו ספיינס הופיע לראשונה לפני 500-300 אלף שנה, ולא לפני כ-200 אלף שנה כפי שגורסת התיאוריה המדעית המקובלת. מחקרם מעורר עניין רב ברחבי העולם, בין היתר כיוון שהמשמעויות הנגזרות ממנו חורגות מעבר למידע על יציאת ההומו ספיינס מאפריקה ונדידתו בעולם.

בין היתר, ניתן להסיק ממנו מסקנות חדשות בנוגע לתהליכי האבולוציה הביולוגית של ההומו ספיינס, האינטראקציה שלו עם מיני אדם אחרים שהתקיימו במקביל, ועד להתעצבותו הפיזיולוגית המוכרת לנו כיום. בנוסף, מחקרם מעמיד באור חדש ממצאים אנתרופולוגיים וגנטיים מהשנים האחרונות.

את המחקר הוביל צוות חוקרים בינלאומי שבראשו עומדים פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' הרשקוביץ' אומר כי "הממצא מאיר באור חדש את האבולוציה של האדם הנבון ונוגע בשאלות יסוד, כמו מתי הוא הופיע לראשונה, מתי התפתח להיות האדם המודרני כפי שאנו מכירים אותו כיום ומתי הוא יצא מיבשת אפריקה". לדבריו, "הממצא מערער, למעשה, את התיאוריה הקלאסית אודות היציאה מאפריקה. הוא משנה לא רק את הידע שלנו לגבי עיתוי היציאה מאפריקה אלא גם את ההגדרה של מהו בעצם האדם המודרני".

מערת מיסליה בהר הכרמל
Mina Weinstein Evron/ Haifa Univ

במרכז המחקר עומד מאובן לסת עליונה שמאלית של אדם בוגר, שגודלה כחמישה סנטימטרים ומחוברות אליה שמונה שיניים. הוא התגלה ב-2002 באתר הארכיאולוגי שעל המצוק המערבי של הכרמל, 90 מטר מעל פני הים, בשכבות שגילן המוקדם ביותר הוא 250 אלף שנה. בשכבות הארכיאולוגיות באתר נמצאו גם אלפי כלי צור, ותהליך הבדיקה של כלל הממצאים ארך כמה שנים. מסקנות החוקרים נשענות הן על הבדיקות האנטומיות של המאובן והן על ממצאים ארכיאולוגיים שממקמים ומעגנים את שריד האדם העתיק מבחינה כרונולוגית ותרבותית.

החוקרים הראו שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים (כמו צורה, מבנה והתפתחות) של בני אדם מודרניים. שיטות תיארוך רדיומטריות שונות - המבוססות על ידיעת קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים בטבע – הראו שגיל המאובן נע בין 177 ל-194 אלף שנה. "באופן כללי שיניים הם אחד הממצאים החשובים עבור אנתרופולוגיים בזיהוי של קבוצות אדם. במקרה הזה מדובר בחצי לסת עליונה של צד שמאל, שכל השיניים בה, למעט שן אחת חותכת מרכזית, קיימות. באמצעים שעומדים לרשותנו אנחנו יכולים ליצור תמונת מראה ולקבל לסת שלמה, לנתח את המאפיינים השונים ולקבל את המידע שאנחנו צריכים", מסביר הרשקוביץ.

מחשבים את האבולוציה מחדש

הראיה החדשה טורפת את הקלפים. התיאוריה המקובלת מדברת על כך שההומו ספיינס הופיע לראשונה ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה, ורק לפני כמאה אלף שנה החל לצאת מגבולות היבשת לאזור המזרח התיכון ובהמשך לאירופה ואסיה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר בני מיננו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו באתרים ארכיאולוגים אחרים באזור, במערת קפזה שליד נצרת ומערת סחול בכרמל, שנחשבו עד כה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

"כשמסתכלים על השכבות והתאריכים של מערת מיסליה אנחנו רואים שהאדם המודרני הגיע לישראל לפני כ-200 עד 250 אלף שנה. כיוון שישנה הסכמה גורפת שמוצא האדם המודרני הוא מיבשת אפריקה, מדובר בסנסציה של ממש. המשמעות היא שההיסטוריה הביולוגית של המין שלנו היא הרבה יותר ארוכה ממה שחשבו עד עתה. זה אומר שאנחנו לא איזו אפיזודה שהופיעה בשלביה האחרונים של אבולוציית האדם, אלא שהתחלתנו להתפתח מוקדם יותר ממה שמקובל לחשוב. אנחנו סבורים שהדבר מרחיק את ההסטוריה ההתפתחותית שלנו עד כחצי מיליון שנה אחורה בזמן", אומר הרשקוביץ.

אתר החפירות הארכיאולוגיות במערת מיסליה
Mina Weinstein Evron/ Haifa Univ

לדבריו, משמעות הדבר היא שאדם המודרני לא התפתח באופן עצמאי מבחינה אבולוציונית אלא לצד קבוצות אחרות של הומינינים, כמו ההומו-ניאנדרתלנזיס ההומו-דינוסובהי, וההומו-היידלברגנזיס וסוגי אדם אחרים שהתקיימו בתקופה הפלאוליתית התחתונה ונחשבו כמי שנכחדו טרם זמנו של האדם המודרני. "ההתפתחות שלנו כמין נעשתה באינטראקציה עם קבוצות שונות של בני אדם וכעת להיסטוריה הגנטית שלנו מצטרפות קבוצות אדם אחרות שהן לא ההומו ספיינס", מסביר הרשקוביץ. 

הנדידה מחוץ לאפריקה לא היתה אירוע חד פעמי. זו היתה תנועה דו-כיוונית שנמשכה מאות אלפי שנים. המחקר גם מספק תשובה לשאלת נתיב ההגירה מאפריקה. אחת השאלות שמעסיקות את החוקרים היא האם ההתפשטות הייתה בנתיב הדרומי או בנתיב הצפוני דרך עמק הנילוס והחוף המזרחי של הים התיכון. על פי החוקרים, המאובן ממיסליה מוכיח שרוב התנועה לאירופה ואסיה התקיימה דרך הנתיב הצפוני. לדברי הרשקוביץ,  ארץ ישראל היוותה פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן (תקופה גניאולוגית שהחלה לפני שני מיליון שנה לערך), שלאורכה התקיימו קבוצות בני אדם שונות, לעיתים בו זמנית.

"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", הוא אומר "היו בו הומינינים שונים בעלי מאפיינים מורפולוגיים ייחודיים ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם המודרני. הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".

בהתאם לכך, התגלית ממערת מיסליה רוקמת סיפור חדש סביב תגליות קודמות באתרים סמוכים באזור הכרמל. ממצאי מאובני אדם שהתגלו בעבר ותוארכו כבני מאה אלף שנה, והוגדרו כ"קרובים לאדם המודרני" שמקורו באפריקה, הם ככל הנראה תוצאה מאוחרת יותר של זיווג האדם המודרני "המקורי" שהגיע מאפריקה עם קבוצות אדם מקומיות אחרות. ולכן, התגלית למעשה הצליחה "ללכוד" את האדם המודרני טרם השינויים המקומיים שעבר.

לסת אדם שנמצאה במערות מיסליה
Gerhard Weber/University of Vien

הטענה הזו עולה בקנה אחד עם מחקרים אנתרופולוגיים וגנטיים של השנים האחרונות שהתמקדו בנדידת האדם המודרני וטענו כי בני האדם המודרניים יצאו מאפריקה מוקדם יותר, וכן כי גם ביבשת אפריקה עצמה התפתח ההומו ספיינס מוקדם משסברו.

תחכום וחדשנות פרהיסטוריים 

האתר הפרהיסטורי מערת מיסליה, הממוקם 12 קילומטרים דרומית לחיפה, כולל שפע ממצאים ארכיאולוגיים המיוחסים לתקופה הפליאוליתית התחתונה והתיכונה לפני 150 עד 250 אלף שנה. במערה נעשתה חפירה שיטתית בין השנים 2001 ל-2010, שסיפקה מעל 60 אלף פריטים, בכללם כלים מאבני צור, שרידי מדורות, ועצמות בעלי חיים שמספקים הצצה לתרבות והיכולות של בני האדם הקדמוניים שהתגוררו בה וחיו כציידים-לקטים.

"הכוח של המערה הזו הוא ברצפי הממצאים שלה שמאפשרים לנו לקבוע לאיזו תקופה בדיוק שייכת כל שכבה. במקרה הזה נמצאו כלי צור רבים שרופים שאפשרו לתארך את השכבות הארכיאולוגיות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. לדבריה, הפרקטיקה של יצירת הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות", אומרת וינשטיין-עברון.

ואולם, לב לבה של התגלית ומה שקושר את אותה סביבת מחייה עם סוג אדם מסוים, הוא מאובן הלסת. "באופן כללי, גילוי של לסת עם שיניים הוא תמיד ממצא משמעותי. לרוב, אם מתגלות שיניים, הן בודדות וקשה לשייך אותן באופן מובהק לתקופה או סוג אדם. במקרה הזה, מבחינה מורפולוגית הלסת מצביעה בלי שום ספק על כך שמדובר בהומו ספיינס. האמייל של השן תוארך וגם הצמידה (החומרים שנצמדים אל הממצא – ע"א) ותאמו את התקופה שמוארכת המערה", היא אומרת. מה לעסו אותם בני אדם ששכנו במערה באמצעות אותן השיניים? העצמות והכלים שהתגלו במקום הצביעו על תפריט שכלל בין היתר צבאים, יחמורים, עזי בר, חזירים, ארנבות וביצי יענים. הוא כלל כפי הנראה גם מרכיב צמחי שלא נותרו ממנו שרידים.

פרופ' ישראל הרשקוביץ ופרופ' מינה ויינשטיין עברון
אוניברסיטת תל אביב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true