בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקב השימוש במים מותפלים, כמות השפכים המטוהרים להשקיה גדלה פי 2.5

דו"ח רשות המים בחן יותר מ-200 מקורות מי קולחים, וקבע כי השימוש במים מותפלים שיפר את איכותם. עם זאת, מכוני הטיהור עדיין מתקשים להתמודד עם ריכוזי החנקן הגבוהים

8תגובות
שדה בדרום הארץ, בחודש נובמבר האחרון
אליהו הרשקוביץ

השימוש במים מותפלים שיפר משמעותית את איכות השפכים המטוהרים בישראל, כך קובע דו"ח של רשות המים שפורסם השבוע. השיפור העיקרי שנרשם הוא בירידה בריכוז המלח. כתוצאה מכך, שיעור מי הקולחים המתאימים לכל סוגי ההשקיה גדל פי שניים וחצי בעשור.

רשות הטבע והגנים ערכה את הסקרים עבור רשות המים, ובמסגרתם נבדקו יותר מ–200 מקורות מי קולחים בשנים 2006–2016. הבדיקות נערכו בחודשים אפריל עד אוקטובר, שבהם השימוש בקולחים לצורכי השקיה מירבי.

בין השאר נבחנו ריכוזי המלח והחנקן. ריכוז מלח גבוה בשפכים עלול לפגוע בגידולים חקלאיים, הן על ידי פגיעה באיכות הקרקע והן על ידי פגיעה בגידול עצמו. הוא גם עלול להגדיל את מליחות מי התהום ולסכן את היכולת להשתמש בהם כמקור למי שתייה. לכן הוטלו הגבלות על השקיה במי קולחים שריכוז המלחים בהם גבוה מ–250 מיליגרם לליטר.

על פי הדו"ח, בשנת 2006 רק 32% ממי הקולחים שנבדקו התאימו להשקיה בלתי מוגבלת. עשר שנים מאוחר יותר עלה שיעור זה ל–80%. ההסבר לשינוי הוא הגידול המשמעותי בהיקף ההתפלה בשנים אלו. היקף השימוש במים אלו גדל בעשור זה ממאה מיליון מטרים מעוקבים לקרוב ל–600 מיליון. החיסרון בשימוש במים מותפלים הוא המחסור בחומרים חיוניים לבריאות כמו מגנזיום.

מתקן התפלה של מקורות באשדוד, בשנה שעברה
תומר אפלבאום

לצד השיפור המשמעותי שמקורו בשימוש במים מותפלים, ריכוז חנקן גבוה בקולחים עודנו בעיה משמעותית. החנקן הוא חומר דשן, אך עלול להזיק למי תהום. הדו"ח מראה שבכמעט מחצית מכמות מי הקולחים היו ריכוזי חנקן שאינם מתאימים להשקיה בלתי מוגבלת, משום שבמכוני טיהור שפכים אין אמצעים לטיפול בחנקן. בשנים הקרובות אמורים מכוני טיהור לעבור תהליכי שדרוג שיביאו גם לירידה בריכוזי החנקן. היום החליטה מועצת רשות המים על הקמת מתקן התפלה גדול מדרום לראשון לציון.

בשל המחסור המתמשך במים באזור, הטיפול בשפכים והשבת מי הקולחים להשקיה (חקלאית, תעשייה וגינון ציבורי) מאפשר פיתוח חקלאי, לצד צמצום זיהום הנחלים ומי התהום. מדינת ישראל היא שיאנית העולם בטיפול ומיחזור קולחים, והיא מטפלת ומשיבה כ–86% מכלל השפכים. המדינה הבאה ברשימה היא ספרד, עם טיפול ומיחזור של כ–20%. הטיפול בשפכים מרחיק את רוב המזהמים האורגניים, אך אינו מרחיק מלחים. בשימוש הביתי וחלק מהפעילויות התעשייתיות מתווספים מלחים, שמקורם במוצרי מזון וניקוי. כמו כן יש ריכוז גבוה יחסית של מלח במי הכנרת שבעבר היו מקור חשוב להשקיה.

על פי הדו"ח החדש, בשני העשורים האחרונים הוקמו 100 מאגרי מי קולחים שאיפשרו הוספת כמות שנתית של קולחים בהיקף של 200 מליון מטרים מעוקבים. במקביל שטחי השקיה שבהם משתמשים במי קולחים גדלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו