בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיצחו את החידה: מדענים מתחילים להבין כיצד אפרוחים בוקעים מהביצה

למרות שהמנגנון הבסיסי של פיצוח הביצה מבפנים היה ידוע, כעת גילו החוקרים את המנגנון המולקולרי שעומד בבסיס התכונות המייחדות את הקליפה, שמאפשרות את ריכוך השכבות הפנימיות בהדרגה

7תגובות
אפרוח בוקע מהביצה בגן החיות בפרנקפורט, לפני כחודשיים
Michael Probst/אי־פי

לא היה פשוט לפצח זאת, אבל מדענים טוענים שהצליחו להבין את הרכבה של הקליפה המקיפה עוברי עופות וגילו כיצד היא משתנה כדי לאפשר לאפרוחים לבקוע מתוכה. לפי המחקר, לפני הטלתן נוצרת בביצי העופות קליפה קשה, עשירה בסידן, הבנויה משלוש שכבות עיקריות. בעבר כבר הבינו כי השכבות הללו הולכות ונעשות דקות מבפנים החוצה ככל שהאפרוח גדל, ושתוך כדי התהליך הזה הסידן שבקליפה נקלט בשלד של האפרוח, אולם מה שקורה בקנה מידה מולקולרי נותר בגדר תעלומה.

המדענים גילו כעת את קיומו של ננו-מבנה בקליפה, וכן שננו-מבנה זה כנראה משחק תפקיד מרכזי בחוזקה של הקליפה. "כולם חושבים שקליפת הביצה שבירה - כשאנחנו נזהרים, 'אנחנו הולכים על ביצים' - אבל למעשה הקליפה חזקה מאוד לעומת דקיקותה, אפילו קשה יותר ממתכות מסוימות", אמר הפרופסור מארק מאקי, שהשתתף במחקר שנערך באוניברסיטת מקגיל בקנדה. "אנחנו באמת מבינים עכשיו איך קליפת הביצה נוצרת וכיצד היא מתמוססת".

תיעוד של אפרוח בוקע - דלג
תיעוד של אפרוח בוקע

במאמר שהתפרסם בכתב העת Science Advances, מאקי ועמיתיו מתארים איך התמקדו בחלבון הקרוי אוסטאופונטין (osteopontin), שמצוי בכל חלקי הקליפה. "דברים שונים מאוד, לדוגמה קליפת ביצה, שן ועצם, מכילים כולם את החלבון הזה", מסביר מאקי, "לדעתנו, חלבונים אלו מסייעים בתהליך המינרליזציה, שמעניק לרקמות האלה את תכונותיהן".

תוך שימוש במספר טכניקות מתקדמות, מצא הצוות שכל שכבות הקליפה מורכבות מסדרה של אזורים זעירים המלאים במינרל גבישי המכיל סידן. הצוות מצא גם שהאזורים האלה קטנים יותר וקרובים זה לזה יותר בשכבה החיצונית, ושהננו-מבנה נעשה גדול יותר בשכבות הפנימיות יותר. נמצא כי רמות האוטאופונטין נמוכות יותר בשכבה הפנימית ביותר של הקליפה. "התגלית השלישית היתה שהחלק החיצוני של הקליפה קשה יותר ושם הננו-מבנה הקטן ביותר. ככל שנעים פנימה, הקליפה הולכת ומתרככת", אמר מאקי.

הצוות אומר שהאוסטאופונטין כנראה יוצר מעין פיגום המוביל את השינוי של המינרל המכיל סידן ויוצר ננו-מבנה שנוכחותו משפיעה על הקושי של שכבת הקליפה. מאקי מסביר שהתיאוריה מגובה בניסויים במעבדה. "אם לא מוסיפים את החלבון הזה למבחנה, מקבלים גביש קלציט (סידן פחמתי) כמו שמוצאים במוזיאון. אם מוסיפים את החלבון, חלה האטה בתהליך, החלבון נטמע בתוך הגביש ומחולל בגבישים הסינתטיים האלה תכונה של ננו-מבנה דומה מאוד, והמבנה כולו נעשה קשה יותר", אמר מאקי.

אז החליט הצוות לבחון את המבנה של ביצים מופרות, ששהו באינקובטור 15 יום, ולא להתמקד רק בביצים שאנחנו אוכלים. בעוד שהננו-מבנה של השכבה החיצונית ביותר מבין השלוש שבקליפת הביצה נותר בלא שינוי, הננו-מבנה של השכבות הפנימיות קטן. לדעת מאקי, זוהי תוצאה של התמוססות הקלציט בתנאים חומציים והשימוש שלו בשלד האפרוח. וייתכן שהתהליך הזה נעזר בננו-מבנה ומגדיל את שטח הפנים של המינרל המכיל סידן. התוצאה היא שהקליפה נחלשת, מאפשרת את שבירתה ואת בקיעתו של האפרוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו